יום חמישי, 5 במאי 2016

רבי זאב גולד ממנהיגי יהדות ארצות הברית


היום מלאו שישים שנה לפטירתו של רבי זאב גולד. שכיהן ברבנות בכמה וכמה מקומות, והיה ממנהיגי תנועת המזרחי. בשורות דלהלן נספר מעט על קורותיו, על יחוס משפחתו, ועל יחוס אשתו.

רבי זאב נולד ביום כ"ט שבט תרמ"ט, בעיר שצ'וצ'ין פלך לאמזא, שם גרו הוריו באותם הימים, מקום מגורי אבי אמו. את חינוכו הראשון, קבל בבית זקנו רבי יהושע מנחם גולדווסר, ואחר מכן למד אצל אביו שבאותם ימים ישב בפרישות באיישישוק. ובבחרותו למד בישיבות לידא ומיר. בהיותו בן שבע עשרה נסמך להוראה, על ידי הגאון רבי אליעזר רבינוביץ רבה של מינסק.

בגיל צעיר היגר לאמריקה, אז אימץ לו שם משפחה חדש, כתחילת שם משפחת אמו מנעוריה, שם נשא לאשה את מרת יוכבד בתו של רבי משה רייכלר, שכיהן כרב בעיר יוטיקא. גם רבי זאב, נתמנה לשמש ברבנות בכמה קהילות באמריקה, תחילה בשיקאגו, לאחר מכן בסן פרנסיסקו ובפנסילבניה, ולבסוף בניו יורק. פעל רבות להעמדת היהדות באמריקה, נמנה על מיסדי בית הספר תלמוד תורה בויליאמסבורג, וישיבת תורה ודעת בברוקלין, ואף כיהן כנשיא הישיבה. כמו כן, יסד את בית החולים היהודי הראשון באמריקה שהקפיד על כשרות, בית החולים בית משה, וכתוצאה מכך, גם בתי החולים האחרים בסביבה הוכשרו, כמו גם בית היתומים בברוקלין.

היה פעיל רבות גם במפלגת המזרחי, והיה ממיסדיה ומעמידיה באמריקה, ובמשך שתי עשרה שנה שימש כיו"ר המרכז העולמי של המזרחי. שימש גם כחבר הנהלה של הקונגרס היהודי העולמי, ויו"ר של כבוד לקק"ל באמריקה.

בשנת תרפ"ד עלה לארץ ישראל, ונתמנה מטעם הרבנות הראשית, כרב נודד במושבות הארץ, ועסק בהעמדת הדת על תילה. למרות רצונו להישאר בארץ ישראל, הוצרך לחזור לאמריקה, להמשיך במפעלותיו בתנועת המזרחי. אולם היה נוסע מכאן לשם, ומשם לכאן, במשך כמה שנים.

השתתף ואף נאם בצעדת הרבנים הגדולה בעשרת ימי תשובה תש"ד, לבקש מן הממשל האמריקאי לסייע בעצירת מכונת ההשמדה הנאצית. [ובכך, מתאים הפרסום גם ליום זה, בו מציינים את יום השואה].
להלן קטע מנאומו, באותה צעדה. 


בשנת תש"ו, היה גם חבר במשלחת היהודית לעצרת האו"ם.
גם בקום המדינה פעל, והיה נציג המזרחי במועצת המדינה הזמנית, ונמנה עם חותמי מגילת העצמאות. לאחר מכן, המשיך לשמש כחבר הנהלת הסוכנות היהודית, וראש המחלקה לפיתוח ירושלים מטעמה.


פרסם מאמרים רבים, בנשואי ציונות ויהדות, ובעיות הדת בישראל. בשנת תש"ט יצא לאור ספרו ניבי זהב, הגיונות על התורה ובעיות ישראל והעולם.

רבי זאב נפטר בירושלים ביום כ"ז ניסן תשט"ז, והובא למנוחות בבית הקברות סנהדריה, סמוך לקברו של ידידו רבי מאיר בר אילן.

צאצאיו: מרת מרים אשת שמואל פיקרסקי קבלן ברמת גן. מרת אסתר אשת הרב דוב כץ מנהל ישיבת תל אביב, ומחבר תנועת המוסר, הזכרנוהו בבלוג עם מעט מיחוסו, כאשר נפטר חתנו רבי שמשון אפשתיין. שולמית נובל בארצות הברית. רבי משה גולד תלמיד ישיבת חברון וישיבת מיר, שימש כרב בצבא ארצות הברית, ורב קהילה באזור ניו יורק, נפטר י"ח תשרי תשי"ז, והובא לקבורה בירושלים, ונטמן לשמאלו של אביו.

וזה סדר יחוסו,

  • אביו הגאון רבי יעקב מאיר קראבצ'ינסקי, נולד בשנת תרכ"ח בעיר גראייעווא, למד בישיבת וואלאזין. בשנת תרמ"ז נשא לאשה את מרת פריידא דבורה לבית גולדווסר. גם לאחר נישואיו המשיך בוואלאזין, ונמנה על חברי כולל ברודסקי, לאחר מכן למד בכולל קובנא, וכאמור גם בקיבוץ הפרושים באיישישוק. בשנת תרנ"ו נתמנה לרב בעיר איזבאלין בפלך גראדנא, ולאחר מכן, בעיר קאפוליא שבפלך מינסק, ומשם למאריאמפול. עוד בימיו בישיבה התפרסם כנואם בחסד עליון, והשתתף גם במשלחת הרבנים לפטרבורג. בתחילת מלחמת העולם הראשונה נאסר פעמים רבות על ידי הרוסים, עד שגורש מעירו למינסק, ונפטר משבץ לב, בדרך בקרון הרכבת, ביום כ' כסלו תרע"ד, ונטמן בעיר גורודיא הסמוכה, היו לו בכתובים ספר שו"ת על ד' חלקי שו"ע, חידושים על הש"ס, וביאורים על מדרשים ואגדות חז"ל, ונפלו לידי הבולשביקים, ונשארו רק מעט חידשוי תורה שהדפיס בקבצים שונים. רעייתו מרת פרידא דבורה, שרדה את מלחמת העולם הראשונה, ועלתה לארץ ישראל, היא נפטרה בתל אביב ביום י"א אלול תש"ב.
  • אביו רבי אברהם מרדכי קראווצ'ינסקי מגראייעווא, תלמיד חבר להגאון רבי שמואל מוהליבר אב"ד ביאליסטוק, היה אדם גדול בתורה, נושא ונותן בדבר הלכה עם גדולי הדור, סוחר נכבד וחכם נעלה.



חותנו של רבי יעקב מאיר, היה,

  • רבי יהושע מנחם גולדווסר משצ'וצ'ין, פלך לומזא, נולד בעיר לומזא בשנת תר"ח. היה גדול בתורה ובחכמה, ומראשי חובבי ציון, ופרסם מאמרים רבים בענין זה. עד שהשר משה מונטיפיורי כתב לו, שהוא רואה אותו כמורו ורבו בחבת ציון. כאמור, היה גם גדול במדע, היה בלשן גדול, ולמד בפקולטה לרפואה באוניברסיטה בגרמניה. מאידך, יצא גם להגנת הפרושים המוסריים, בהעידו כי רבי יצחק אלחנן ספקטור תמך בהם. זוגתו מרת רחל בת ר' הרש הרשון, נישאו בשנת תרכ"ז בשצ'וצ'ין. פריידה דבורה היתה ביתם הבכירה, ואחריה נולדו עוד בנים ובנות.
  • אביו, רבי הערש גולדווסר, המכונה ר' הירש חסיד, מתלמידי קוצק. זוגתו מרת חיה שרה בת רבי משה מונק וזוגתו פריידה לבית מיגדלוביץ, מהעיר שנידאווא
  • אביו, רבי דוד גולדווסר. נראה שהוא שנשא לאשה בשנת תקפ"ח את גולדה בת מאיר ורחל רוזנטל, ושם הוריו לייב ורבקה. נישואין אלו היו בעיר אוסטרלנקה.

2 comments:

  1. יישר כח.
    מעט הגהות:
    1. בתו נקראה נודל ולא נובל.
    2. בנוסף היו לו שתי בנות נוספות: רות פיקרסקי, נעמי.
    4. אביו של ר' הירש חסיד: ר' חיים דוד ב"ר משה זאב.

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה לך.
      בידי הנכדים יש מטבע הדברים, אינפורמציה מדוייקת יותר.
      שוב, תודה.

      מחק