הגאון רבי משה פיינשטיין בעל האגרות משה

היום תענית אסתר, מלאו שלושים שנה לפטירתו של הגאון הגדול רבי משה פיינשטיין, בעל האגרות משה.

רבי משה נולד ביום ז' אדר תרנ"ה באוזדא שבבלרוס, שם כיהן אביו כרב, ומכיוון שנולד ביום פטירתו של משה רבינו, נקרא על שמו. למד בישיבה בסלוצק בראשותו של הגאון רבי איסר זלמן מלצר, ובשקלוב אצל רבי פסח פרוסקין, ממנו גם קיבל סמיכה להוראה. בשנת תרפ"ב נשא לאשה את מרת סימה בת ר' יעקב משה קסטנוביץ. לאחר שנפטר אביו, כיהן כרב על מקומו באוזדא, ובליובאן, בשנת תרצ"ז נסע לארצות הברית, ונתמנה לכהן כראש ישיבת תפארת ירושלים בניו יורק. נחשב לאחד מגדולי הרבנים באמריקה, ועמד בנשיאות אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה, וארגון עזרת תורה. היה אחד מגדולי פוסקי הדור, וספרו אגרות משה, בו כונסו תשובותיו בהלכה, נחשב לאחד מן הספרים היסודיים בספרות השו"ת בת זמננו.

רבי משה האריך ימים, ואף נכנס לשנתו התשעים, וימים ספורים אחר כך נפטר, ביום תענית אסתר תשמ"ו. ארונו הובא לקבורה בארץ ישראל, ונקבר בחלקת הרבנים שבהר המנוחות ביום הפורים ט"ו אדר תשמ"ו. על מצבתו נחקק שהיה ממשפחת הגר"א, רבי יחיאל הלפרין אב"ד מינסק בעל סדר הדורות, רבי יום טוב הלר בעל תוספות יום טוב, רבי ישעיהו הורוביץ בעל השל"ה, ומעלה בקודש. עיקר היחוס הוא מצד אמו כדלהלן.

וזה סדר יחוסו:

אביו הגאון רבי דוד פיינשטיין, נולד בשנת תרט"ז, בהיותו כבן שלש עשרה נבחר לחתנו של רבי יצחק יחיאל דוידוביץ אב"ד קרליץ, ואז נסע ללמוד בישיבת וולוזין, לאחר ארבע שנים שלמד בישיבה נשא לאשה את הרבנית פייא גיטל בשנת תרל"ג. זמן קצר לאחר נישואיו נפטר חמיו, ובני העיר ביקשוהו למלא את מקומו כאב"ד קרליץ, בשנת תר"מ נתמנה לכהן בעיר אוזדא, בה כיהן כעשרים וחמש שנה, ולאחר מכן, עשרים ושתים שנה נוספות בעיר סטארובין, עד לפטירתו ביום כ"ז תשרי תרפ"ה. זוגתו הרבנית מרת פייגא גיטל לבית דוידוביץ. צאצאיהם: שנים עשר ילדים נולדו לו, וחלקם לא האריכו ימים, ואלו שמות ילדיהם: א. הרבנית שיינדיל הי"ד אשת רבי שאול יאפין הי"ד. ב. רבי אברהם יצחק פיינשטיין זוגתו מרת אסתר בת ר' יוסף אהרונסון מסלוצק, נכדו של רבי מנחם מנדל אפשטיין אב"ד הלוסק שנודע כר' מנדלי סלוצקר, ר' אברהם יצחק נפטר בשנת תרע"ה, בנו הוא הגאון רבי יחיאל מיכל פיינשטיין אשר היה חתנו של הגרי"ז מבריסק. ג. רבי יעקב פיינשטיין הי"ד. ד. רבי יששכר בער פיינשטיין הי"ד. ה. רבי משה פיינשטיין דידן.
ו. הגאון רבי מרדכי פיינשטיין הי"ד אב"ד שקלוב שנהרג על ידי הקומוניסטים, עם רעייתו הרבנית שיינדל ואמה הרבנית צערטיל, אלמנתו של הגאון רבי מאיר שחור אודותיו כתבנו בעבר. ז. מרת חנה אשת רבי יצחק אייזיק שמואל, שכיהן כרב בשיקאגו החל משנת תרפ"ו, והיה פעיל בחיים הציבוריים הדתיים באמריקה, כיהן כחבר אגודת הרבנים, וחבר ועד הפועל באגודה זו, נפטר ביום ג' דחול המועד סוכות תשל"ז.

אביו רבי יחיאל מיכל פיינשטיין, בעל בית חשוב מחסידי קוידינוב.

אביו רבי דוד פיינשטיין נודע כתלמיד חכם מופלג ועובד ה' בכל לבבו.

ומעלה בקודש,

מגזע הגאון רבי אברהם בעל מעלות התורה אחי הגאון מוילנא. אולם לא נודע היחוס.

רבי יצחק יחיאל דוידוביץ אב"ד קרליץ הנזכר לעיל, נפטר תרל"ד, ומקובל במשפחה שהיו חמש עשרה דורות של רבנים ומורי הוראה בישראל, כן נמסר שהיה מצאצאי רבי ישעיהו זוכוביצר. זוגתו מרת חייענא בת שיינדל היתה ממשפחת הורוביץ מצאצאי השל"ה הקדוש, ומצאצאי בעל סדר הדורות והמהרש"ל. שלש בנותיו של רבי יצחק יחיאל, נישאו לתלמידי חכמים גדולים, הראשון היה רבי אליהו הלוי פיינשטיין מפרוזין. השני, היה רבי דוד פיינשטיין הנ"ל. והשלישי היה הגאון רבי יעקב קנטרוביץ בעל הצילותא דשמעתתא. עוד בת היתה הינדא אשת בן דודה רבי בנימין יעקב קאצנלסן מקאפוליע.

אביו רבי יששכר בער דוידזון אב"ד קאפוליא וסטארובין, [דור רביעי בזה אחר זה ברבנות קאפולי,] היה לו בן נוסף, ושמו אהרן סיני הלוי דוידזון מקאפולי שנפטר תרס"ב, הוא היה אביו של רבי יששכר דובער הלוי דאווידזאן מו"ץ בק"ק קלעצק.

בן רבי יעקב הלוי אב"ד קאפולי תלמידו של בעל הקדושת יום טוב, ויש אומרים שהיה גם חתנו.

בן רבי יהודה

בן רבי יצחק מסקידל, שחיבר ספר בית יצחק, ולא נדפס, וקורא את הסמ"ע דודי הגאון.

אבי המשפחה, רבי יעקב דוידוביץ היה חתן רבי יום טוב ליפמן אב"ד קאפולייא מגזע בעל התוספות יום טוב.

ומצאצאי רבי ישעיהו זוכוביצר.