רבי דוד הכהן רפופורט בעל המקדש דוד

אמש, ביום ב' דראש השנה, מלאו שבעים וחמש שנה לפטירתו של הגאון המופלא רבי דוד הכהן רפופורט ר"מ דישיבת ברנוביץ, ובעהמ"ח ספר מקדש דוד וספר צמח דוד. בשער ספריו, נכתב כי רבי דוד הוא צאצא לגאון מוילנא ולרבי עקיבא איגר, ולמעשה, חיבורו הראשון צמח דוד, הוא על חידושיו של זקינו, רעק"א. אולם, בספריו לא נכתב היחוס המלא. במאמר זה, נפרט אי"ה את יחוסו, רק נקדים תחילה, מעט מתולדותיו.

רבי דוד הכהן רפופורט, נולד בשנת תר"ן בעיר הגדולה מינסק, בצעירותו למד בבתי מדרשות בעירו מינסק, ואחר מכן נסע ללמוד בסלבודקא, כאשר נאלץ אביו לעזוב את מינסק, ועבר לדאנציג, תחילה שהה עמו מעט, אך לאחר מכן, החליט לחזור ולגלות למקום תורה, אל מדינת ליטא, תחילה ישב ללמוד בעיר ווילנא, אך שם לא מצא את אשר חפץ כי לא היתה שם די ריתחא דאורייתא כאשר הורגל בסלבודקא, ועל כן בא לישיבת פוניבז', וכעבור שנתיים, הצטרף אל הלומדים בכולל בית ישראל בסלאבודקא, שנקרא לימים כולל קובנא. ועסק שם במשך שלש שנים בסדר קדשים, ולפי תקנת המוסד, היתה חובה מוטלת על כל חבר וחבר להעלות את חידושיו על הכתב. והמובחר שבהם, הדפיסו מכספי הכולל, הלא הוא ספרו צמח דוד. ולפי גירסא נוספת שקראתי, היה זה תנאי שלו, לפני שהסכים לבוא לכולל, שידפיסו עבורו את חיבורו שהיה בכתב יד.

בשנת תרפ"ח, עוד בהיותו בחור, נקרא רבי דוד לכהן כר"מ בישיבת אהל תורה בברנוביץ, בראשותו של הגאון רבי אלחנן וסרמן, ונחשב לאחד מטובי מגידי השיעורים בליטא. בשנת תרצ"א נשא לאשה את מרת פרומה לבית גריגנראס. כאשר פרצה המלחמה והישיבה גלתה ממקום למקום, גלה עמהם הרב, תחילה לוילנא, משם לטרוקי, ולסמילישוק, כאשר הוא ממשיך בהגדת השיעורים. ביום השבת, י"ט סיון תש"א, באו אל הישיבה סוכני הנ.ק.וו.ד. ועצרו את רבי דוד, הוא נשפט ונשלח לעבודת כפיה במחנה ריכוז נידח בשם מיז'וויז'-גורסק, סמוך לגבולות פינלנד. מחמת שסירב להתגעל במאכלות אסורות, ואף סירב לבשל עבורו גריסים בקדירה בלתי כשירה, לקה במחלת מעיים קשה, והוצרכו לאשפזו בבית החולים של המחנה, זמן קצר לאחר בואו לשם. ביום שני של ראש השנה תש"ב, אחרי ששמע תקיעות שופר, קרבה שעתו, והוא קרא לשני יהודים שחלפו על פני מיטתו, ויאמר, "במטותא היו עדים למותי, לבל תישאר זוגתי עגונה... כך הוא הדין...".

בנים לא היו לו, וזרעו המה התלמידים, וחידושי תורתו בספריו.

ספרו צמח דוד, חובר על ידו בצעירותו, ובו עסק בעיקר בתשובות וחידושי הרעק"א. וספר מקדש דוד על ענינים מסדר קדשים, פיעטרקוב תרפח.

אודותיו התבטא רבי ברוך בער, כי "ספר כזה אי אפשר לחבר בלי רוח הקודש". חלק שני נדפס בבילגורייא תרצב, חלק שלישי על סדר טהרות, נדפס בילגורייא תרצה, וחלק רביעי על ענייני זרעים, נדפס תרצח. חלק חמישי על עניני סנהדרין ובנין בית המקדש, שהיה כתוב ומוכן לדפוס, אבד בשואה.

חותנו של רבי דוד היה רבי חיים בר גרינגרס מקרמנצ'וג, היה נגיד ומוקיר רבנן, נפטר בשנת תרפ"ח בהוראדנא. שבעה בנים ושבע בנות היו לו, ונישאו לגדולי תורה. חתן אחר שלו שנתפרסם, היה הגאון הצדיק רבי שלמה הרכבי, משגיח רוחני בישיבת שער התורה בגרודנא.

וזה סדר יחוסו של רבי דוד.

• אביו רבי עקיבא הכהן ראפאפארט רב לעדת החרדים בדאנציג. נולד בפולין. ולאחר נישואיו, נתישב סמוך אצל חותנו במינסק. כארבעים שנה, ישב שלו ורענן, בעיר מינסק דליטא, ועשה תורתו קבע ומלאכתו עראי, וכפי עדותו של בעל הדבר אברהם, היה עשיר מופלג ונדיב לב, אשר עשה הרבה צדקה וחסד ופזר נתן לאביונים, אך בפרוץ המלחמה העולמית הראשונה, גורש מעירו עם שאר ילידי ארץ אוסטריה, וקבע דירתו בדאנציג, שם נתמנה לרב לעדת החרדים של ה'אוסט יודען', יהודי המזרח [מזרח אירופה כמובן..]. חיבר ספר תרומת כהן, פירוש על ספר התרומה, אך לא הספיק להביאו לדפוס. מעט מחידושיו בהלכה בענין ניתוחי מתים, נדפסו בקובץ עמק הלכה, ושם הוא נקרא אב"ד דעדת החסידים בעיר דאנציג, וכן בתבונה שנה ב, שם הוא נקרא מ"מ רב לעדת חרדים בדנציג. ותשובה בענין תיקון עירוב בדנציג נשלחה אליו ואל הרב גלינקין האב"ד מאת רבי אהרן וואלקין, בספרו שו"ת זקן אהרן, ח"ב סי' י"ט. זוגתו מרת שרה חיה לבית אטינגר, מגזע הגאון מוילנא, בביתם נשתמר דור אחר דור גביע הקידוש של הגר"א עד שנשדד על ידי הנאצים. ואלו צאצאיהם: א. חנה רבקה אשת פרנץ רוזנבוים. ב. רבי דוד רפופורט דידן. ג. סימא מירל בירנבוים. ד. רבי אליהו אברהם רפופורט, שנשא לאשה את מרת רחל לבית זלדוביץ, ולהם בן ובת. ה. הרבנית רייזל אשת רבי יעקב ליפשיץ, ולאחר פטירתו נישאת להגאון רבי אליעזר גארעליק רבה של ניו הייווען בארה"ב. ו. פריידיל..

• אביו, רבי שמעון הכהן רפופורט, נפטר בשנת תרמ"ח בעיר מעראן שבצפון איטליה. זוגתו מרת יעטא לבית בירנבוים.

[ראיתי שכתבו על רבי דוד, שהיה בן אחר בן לרבי חיים הכהן רפופורט מלבוב, דומני שזה אינו נכון].

רבי עקיבא רפפורט הנזכר, היה חתן,

רבי שמחה אטינגר ממינסק, זוגתו מרת חייענע לבית לנדא, אשר אם אמה, היתה בתו של רבי אברהם בנו של הגאון מווילנא. 

רבי שמעון רפופורט הנזכר, היה חתן,

רבי חיים שמואל הלוי בירנבוים מדובנא, חתנו של הגאון רבי עקיבא אייגר אב"ד פוזנא.

ובזאת השלמנו את יחוסו של בעל המקדש דוד לרעק"א ולגר"א.