יארצייט האדמור מסלונים בעל הברכת אברהם

אמש מלאו שלושים שנה לפטירתו של אחד מגדולי אדמורי הדור האחרון, הלא הוא בעל הברכת אברהם מסלונים, האדמו"ר רבי אברהם וינברג (השלישי - בן ר' נח), נולד בטבריה בשנת תרמ"ט, לאביו ר' נח נכדו של בעל יסוד העבודה מסלונים, האדמו"ר הראשון ומייסד שושלת סלונים. 

בשנת תשי"ד לאחר פטירתו של האדמו"ר ר' מרדכי חיים קסטלניץ, (ר' מאטיל דיין), נבחר [בבחירות דמוקרטיות!] רבי אברהם לכהן כממשיך שושלת סלונים. כיהן גם כחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל בארץ ישראל, והיה זה המשך לתפקיד אותו מילא בשנים תרעג-ד, בימי ההתחלה של יסוד אגודת ישראל אז היה שותף פעיל למאמצי הגישור והתיווך בין גדולי ישראל מכל החוגים והפלגים לפני הכנסיה הגדולה הראשונה שיועדה לשנת תרע"ד. עשרים ושבע שנים נשא בנזר האדמורות, עד לפטירתו בשיבה טובה ביום י"ב סיון תשמ"א. 

האדמו"ר מסלונים, בתמונה מימין, בהנחת תפילין לבר מצוה

צאצאיו: א. ר' מרדכי שלמה וינברג, נולד בשנת תרע"ב, חתן ר' משה יצחק שיף. ב. ר' מתתיהו יעקב וינברג הי"ד, נהרג בפרעות תרצ"ח בטבריה, חתן ר' אהרן יפה אחיו של ר' משה קליערס. ג. הרבנית מרת חוה מרים נולדה בשנת תרע"ז אשת ש"ב האדמו"ר רבי שלום נח ברזובסקי מסלונים, בעל הנתיבות שלום. ד. ר' זלמן מנחם זעליג וינברג, נולד בשנת תרע"ט, חתן ר' משה לייב חיימסון. ה. ר' שמואל משה וינברג נולד בשנת תר"פ, חתן ר' יצחק אייזיק אייזן מחסידי קרלין. ו. ר' ישראל דוד וינברג נולד בשנת תרפ"ד, חתן ש"ב ר' אהרן דוד קופילוביץ. ז. מרת שרה אשת ש"ב ר' פנחס שמעון קופילוביץ. ח. מרת רחל אשת משה דוד אייכנבוים ענבר. מלבדם, היו עוד שני בנים שנפטרו צעירים, יהושע ומיכל אהרן.

מגילת יוחסין לאדמו"ר בעל הברכת אברהם מסלונים

כאמור למעלה, רבי אברהם היה בנו של הרב הצדיק רבי נח וינברג מטבריה. ר' נח נולד בסלונים, ונשלח עוד בילדותו על ידי זקינו בעל יסוד העבודה, לעלות לארץ ישראל, ולגור בטבריה, שם היתה כבר חבורה של חסידי סלונים. ר' נח נשא לאשה את מרת חוה מרים בת ר' מנחם מנדל אפשטיין, ונולדו לו ממנה, כמה וכמה צאצאים, חלקם נפטרו בילדותם בשנים תרל"ט תר"ם, והאריכו ימים שני בנים ובת. א. הגה"צ רבי יצחק מתתיהו וינברג שבסוף ימיו גר באמריקה וגידל שם בניו לתפארה. ב. רבי אברהם וינברג, דנן. ג. מרת טשערנא בובע אשת הגה"ח רבי יואל אשכנזי. בזיווג שני נשא ר' נח, את בתו של רבי יוסף אריה פרגר השוחט מבריסק, מגדולי חסידי סלונים, המפורסם בכינויו ר"י שו"ב.

רבי נח וינברג היה בנו של הרה"צ רבי יחיאל מיכל אהרן וינברג מסלונים. ר' מיכל אהרן נשא לאשה את מרת חיה דוואשע, בנו האחר של ר' מיכל אהרן, היה האדמו"ר השני מסלונים, רבי שמואל וינברג בעל הדברי שמואל, חתן האדמו"ר רבי אברהם בהרה"ק ר'שלמה לייב מלענטשנא.

ר' מיכל אהרן וינברג היה בנו יחידו של האדמור הראשון מסלונים, רבי אברהם וינברג (הראשון) בעל יסוד העבודה. נולד בשנת תקס"ד בפינסק. תלמידם המובהק של הרה"ק רבי נח ורבי מיכל מלכוביץ והרה"ק רבי משה מקוברין. היה מראשי הישיבה הגדולה בסלונים, ומסר בה שיעורים שנים רבות. משנת תרי"ח, לאחר פטירתו של רבו מקוברין החל להנהיג את עדתו בסלונים. נכדו ה"דברי שמואל" כותב עליו: "אחד היה אברהם שכל רז לא אניס ליה". נפטר י"א חשון תרמ"ד. מחבר: "יסוד העבודה", "חסד לאברהם", "באר אברהם". מעט מתולדותיו נדפס בספרים 'אור ישרים' ו'תורת אבות'. היה מגזע המהרש"א, ה'חכם צבי' וה'פנים מאירות'. זוגתו מרת אסתר דבושה, בת ר' דוד זלצר. ובזיווג שני, נשא את בת אחיו ר' הלל.

צאצאיו: א. ר' יחיאל מיכל אהרן וינברג הנ"ל. ב. מרת לאה אשת בן דודה רבי משה מרדכי וינברג. ג. מרת רחל אשת רבי יעקב לייב מיסקי, אביו של הגאון החסיד רבי משה מידנר.

בעל יסוד העבודה, היה בנו של הגאון רבי יצחק מתתיהו וינברג דומ"ץ בפינסק. מחסידי אדמו"ר הרה"ק רבי אשר הגדול מסטולין. התפרנס מחנות מכולת, אולם אחרי שאילצוהו פעם חיילים לחלל את השבת ולפתוח להם את החנות, סגר את העסק ופנה לרבנות, וכיהן כדומו"ץ וכר"מ בפינסק. בנו אדמו"ר הרה"ק בעל ה"יסוד העבודה" מסלונים, סיפר על אופן חינוכו המיוחד לענוה ולאכילה בקדושה. נפטר לפני שנת תר"י. זוגתו מרת מרים. צאצאיו: א. רבי אברהם וינברג זי"ע. הנ"ל. ב. רבי מרדכי חיים ויינברג. אבי אמו של הרה"ק רבי מרדכי חיים קסטלניץ מסלונים זי"ע. ג. רבי הלל ויינברג. חותן אחיו היסוד העבודה, וזקינו של האדמו"ר הגה"ק רבי שלום נח ברזובסקי בעל ה"נתיבות שלום" מסלונים זי"ע. ד. מרת אסתר שפרינצא, אשת רבי יהושע זעליג הכהן מבוטען, ובזיווג שני, אשת רבי אלחנן איסר מבערעדי' ועלו לטבריה.

ר' יצחק מתתיהו, היה כפי הנראה בן בתו של רבי אליעזר הלוי מקארלין. אלא שלא ברור בוודאות מיהו רבי אליעזר הלוי זה, האם זהו רבי אליעזר הלוי ראש ישיבה בקארלין, שהיה בן רבי מתתיהו, או שמא הכוונה לרבי אליעזר הלוי בעל מחבר שיח השדה, שהיה בן רבי מאיר. יש שהוסיפו ששם אביו של ר' יצחק מתתיהו - משה.

* * *

 חותנו של רבי יצחק מתתיהו וינברג, היה ר' דוד בער מוילייקא, שהיה גם מחותנו של הרה"ק רבי מרדכי מלעכאוויטש, כי ר' משה בן ר' דוד בער, נשא לאשה את בתו של ר' מרדכי מלעכוביץ', ובערוב ימיו עלה אף הוא לארץ ישראל, ומנוחתו בטבריה.

חותנו של היסוד העבודה, היה רבי דוד זלצר, מחסידי לכוביץ', ומסופר רבות על גדולתו. הוא היה חתנו של ר' חיים, שהיה מקובל גדול, והוא ואחיו ר' חנן, נעשו לתלמידי הרה"ק ר' שלמה מקארלין, לאחר ששאלו על כך בשאלת חלום.

חותנו של ר' מיכל אהרן וינברג, היה ר' שמואל, שהיה נכבד מאד בעיני הצדיק מהר"י מרוז'ין ובסוף ימיו עלה לארץ ישראל.

חותנו של ר' נח וינברג, היה כאמור, ר' מנחם מנדל אפשטיין, שכונה ר' מנדל רייסישער. הוא עלה לארץ ממינסק בהיותו נער בשנת תקצ"ד, צאצאיו: ר' יעקב צבי הירש אפשטיין מטבריה, נולד בשנת תר"ח. מרת חוה מרים וינברג הנ"ל. מרת שרה געלא אשת ר' יוסף מאיר מרגליות מצפת. אביו של ר' מנחם מנדל היה ר' מרדכי אפשטיין.

חותנו של הברכת אברהם, היה הרב החסיד ר' מרדכי לידר מטבריה, אשר לתולדותיו ותולדות משפחתו הארכנו כבר כמה וכמה פעמים כאן בבלוג.