יום ראשון, 12 ביוני 2011

אמו של הגאון רבי משה רבקש - הבאר הגולה

לפנינו מאמר נוסף פרי עטו של ידיד מר חיים פרידמן, החוקר את משפחתו של הגאון מוילנא שנים רבות. מאמר זה, המהווה למעשה המשך למאמר הקודם על אילן יוחסין של הגר"א, הוא חוקר מי בדיוק היתה אמו של רבי משה רבקש, מאיזו משפחה היא מגיעה, ומי הם אבותיה.


מחקר נוסף מספק הסבר אפשרי, לבלבול אודות זהות אביו של משה רבק'ש, האם הוא נפתלי צבי הירש סופר מפראג או הירש פאס מקראקא. מצינו מקורות שמבלבלים ביניהם.

במאמר קודם שלי, דנתי בזהות של אמו של רבי משה רבקש, ונעלה שוב בקצרה את הנקודות העיקריות:


"קיימות שתי גירסאות לגבי זהותה של אשתו נפתלי צבי הרש סופר. שפירא (בספרו, 'משפחות עתיקות בישראל') מתייחס אל נפתלי כמו צבי הרש פאס, ורושם את שם אשתו - רבקה, בתו של נתן מנדל, בנו של מאיר מקראקא.


אבל זה לא יתכן, כי ישנן כמה בעיות, הירש פאס חי בקראקא, והיה שם פרנס ומנהיג, ואילו אביו של משה רבק'ש, נפתלי צבי הרש התגורר בפראג, שם החזיק בתפקיד סופר הקהילה. כהנא (בספרו, 'ענף עץ אבות'), מפרט את הצאצאים של הירש פאס, אבל שמו של משה רבק'ש אינו כלול ביניהם. נפתלי צבי הירש סופר נפטר בפראג בשנת שס"א, ואילו הירש פאס מתועד בפנקס הקהל בשנת שצ"ב. לכן די ברור כי שפירא בלבל בין שני אנשים. יתכן להסביר כי הבלבול נובע מהעובדה כי לייב בנו של הירש פאס היה חותן (בנישואיו הראשונים) של הרב גרשון אשכנזי מניקלשבורג ומוינה (1615-1693, מחבר עבודת הגרשוני) אשר ר' משה רבקש קורא לו - לר' גרשון "מחותני", בכותרת הסכמתו לבאר הגולה.


בנימין ריבלין מזהה את אמו של ר' משה רבק'ש:


על ר' נפתלי הירש סופר דק"ק פראג, בנו של ר' פתחיה, סיפר בנו ר' משה רבקש, בהקדמתו הנ"ל, כי "יצק מים ושימש לפני הרב הגאון מוהר"ר פלק כץ ז"ל בק"ק לבוב, אחרי חתונתו בשנת שנ"ו ושנ"ז לפ"ק, ושם הגיה השו"ע וכתב בצידו כמה ענינים מש"ע של הרב הגאון הנ"ל ז"ל".
אשתו היתה מרת טעלצא – מגזע הגאון ר' שאול וואהל, וכנראה הוא הוא "כ"ה הירש בן האל' כ"ה פתחיה סופר, רך בשנים, ספרא בן ספרא", שנפטר באלול שס"א בפראג.


מאמרו של בנימין ריבלין נדפס בשנת תשלא, אומנם, התייחסות אל טעלצא כאמו של משה רבק'ש, הופיעה כבר בשנת 1900 בספר 'דור רבניו וסופריו' חלק שני.



ר' משה רבקש (בעל באה"ג) ואחותו אשת הרב בעל עיר דוד וכו', בני הר"ר נפתלי הירש (סופר בק"ק פראג בימי הסמ"ע) ושם אשתו טעלצא מגזע הגאון ר"ש וואהל (עי' ספר גדולת שאול) בן הסופר מפראג ר' פתחי' בהחבר ר' יוסף אוד מוצל מאש מגזרת וויען בשנת קפ"א.
 



ריבלין מתייחס גם אל קרובי משפחה אחרים של משה רבק'ש:




לפי דברי רבי משה בבאר הגולה היו שאריו הרב ר' ישעיה הארוויץ בעל השל"ה והרב רבי מרדכי קראשניק מק"ק זייל.

הרב הגאון מוהר"ר גרשון אשכנזי אב"ד ניקלשבורג ווינה אשר היה בין המסכימים על ספרו של ר' משה, כותב עליו שהוא מחותנו.

הבאנו במאמר הקודם, את הציטוט של בעל באר הגולה הכותב כך:
הקשה שארי הרב ר' מרדכי קראשניק, פה קהילת קודש קראקא ז"ל.


ומיהו ר' מרדכי קראשניק? להלן ציטוט מתוך ספר כלילת יופי.



עד כה, אלו הנתונים המוכרים, שכבר הובאו במאמרים הקודמים. ועכשיו ניגש אל הנקודות החדשות.



*  *  *

  • רבי משה רבק'ש מזכיר את אביו בהקדמתו ל"באר הגולה", וקורא לו נפתלי הירש סופר של פראג, שאנחנו יודעים ממקורות אחרים, שהוא נפטר בפראג בשנת שס"א.


  • בעת פטירת אביו, היה משה רבקש ילד בן חמש שנים. אמו היתה אלמנה צעירה כבת 21. סביר להניח כי היא נישאה בשנית.

  • אשתו הראשונה של הירש פאס - רבקה, בתו של נתן מנדל נפטרה בשנת שס"ו [כך כתוב בפנקס הקהל בקראקא]. היא היתה אמו של לייב פאס, שבתו היתה אשת רבי גרשון אשכנזי (מכונה גם אוליף וגם פאס, 1615-1693).

  • רבי גרשון קורא לרבי משה רבקש, מחותני. בעידן המודרני, המונח הזה מציין את הקשר בין ההורים של זוג נשוי. בספרות הרבנית זה מצביע על קשר כלשהוא על ידי נישואין, ולאו דווקא מחותן ממש כפי שהוא בשפה העברית.




  • אשתו השנייה של הירש פאס היתה "טעלציל" שניהלה את ההון ניכר שהותיר אחריו בעלה. כפי שכתב בספר כלילת יופי, חלק ב' עמוד צז, במכתבו של ר' חיים נתן דמביצר, לחוקר דוד קויפמן, על פי ציטוטים מפנקס קהל קראקא.




  • בהמשך, כותב הרח"נ דמביצר, בשם הפנקס, כי רבי משה רבקש, היה דר בקראקא, בין בני משפחתו, ובקראקא, הוא אף לקח דברים, עם הגאון מהר"ם קראשניק, שכאמור, הוא קורא לו שאר בשרי.
 


בסיכום כל הנתונים הללו, יתכן להעלות תיאוריה שתסביר את קשרי המשפחה.

מכיוון שאנו יודעים שאשתו הראשונה של הירש פאס, נפטרה בשנת שס"ו, ומכיוון שאביו של ר' משה רבק'ש נפטר בשנת שס"א, ואשתו, ששמה היה טעלצא, נשארה אלמנה. נשמע סביר, כי היא עברה לקראקא בה חיו קרובי משפחתה, ביניהם רבי מרדכי קראשניק. ויתכן כי שם, בקראקא, מצאה לה זיווג והיא היא שהיתה לאשתו השנייה של ר' הירש פאס.

לפיכך, הסתירה לכאורה במקורות לגבי זהות אביו של רבי משה רבקש, אם הוא נפתלי צבי סופר מפראג או הירש פאס מקראקא, נבעה מהעובדה כי ר' הירש פאס היה אביו חורגו של ר' משה רבקש, מנישואיה השניים של אמו טעלצא.


זה גם מסביר מדוע ר' גרשון אשכנזי קורא לר' משה רבקש "מחותני", מכיוון שהוא היה נשוי לבת אחיו החורג, ר' לייב פס.



הערות נוספות:

1) ברשימותיו של אליהו לנדא על משפחתו של הגר"א לא מזכיר את הקשרים הנ"ל.
2) "ספר יוחסין" על ידי חי"ד וייס (2007) מבלבל את היחסים.
3) רבי גרשון אשכנזי בספרו "עבודת הגרשוני" מתייחס גם אל הרב שבתאי כהן "הש"ך" כאל "מחותני". זה עשוי להיות מוסבר על ידי העובדה, שלחותנו של אשכנזי - לייב פס היתה אחות שהתחתנה עם משה לייזר'ש, אחיינו של רבי משה איסרליש, "הרמ"א", אשר נכדת נכדתו, הייתה אשתו של הש"ך. 



המאמר המקורי בבלוג של חיים פרידמן 
אילן יוחסין של הגר"א 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה