יארצייט האדמור מסלונים בעל הברכת אברהם

אמש מלאו שלושים שנה לפטירתו של אחד מגדולי אדמורי הדור האחרון, הלא הוא בעל הברכת אברהם מסלונים, האדמו"ר רבי אברהם וינברג (השלישי - בן ר' נח), נולד בטבריה בשנת תרמ"ט, לאביו ר' נח נכדו של בעל יסוד העבודה מסלונים, האדמו"ר הראשון ומייסד שושלת סלונים. 

בשנת תשי"ד לאחר פטירתו של האדמו"ר ר' מרדכי חיים קסטלניץ, (ר' מאטיל דיין), נבחר [בבחירות דמוקרטיות!] רבי אברהם לכהן כממשיך שושלת סלונים. כיהן גם כחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל בארץ ישראל, והיה זה המשך לתפקיד אותו מילא בשנים תרעג-ד, בימי ההתחלה של יסוד אגודת ישראל אז היה שותף פעיל למאמצי הגישור והתיווך בין גדולי ישראל מכל החוגים והפלגים לפני הכנסיה הגדולה הראשונה שיועדה לשנת תרע"ד. עשרים ושבע שנים נשא בנזר האדמורות, עד לפטירתו בשיבה טובה ביום י"ב סיון תשמ"א. 

האדמו"ר מסלונים, בתמונה מימין, בהנחת תפילין לבר מצוה

צאצאיו: א. ר' מרדכי שלמה וינברג, נולד בשנת תרע"ב, חתן ר' משה יצחק שיף. ב. ר' מתתיהו יעקב וינברג הי"ד, נהרג בפרעות תרצ"ח בטבריה, חתן ר' אהרן יפה אחיו של ר' משה קליערס. ג. הרבנית מרת חוה מרים נולדה בשנת תרע"ז אשת ש"ב האדמו"ר רבי שלום נח ברזובסקי מסלונים, בעל הנתיבות שלום. ד. ר' זלמן מנחם זעליג וינברג, נולד בשנת תרע"ט, חתן ר' משה לייב חיימסון. ה. ר' שמואל משה וינברג נולד בשנת תר"פ, חתן ר' יצחק אייזיק אייזן מחסידי קרלין. ו. ר' ישראל דוד וינברג נולד בשנת תרפ"ד, חתן ש"ב ר' אהרן דוד קופילוביץ. ז. מרת שרה אשת ש"ב ר' פנחס שמעון קופילוביץ. ח. מרת רחל אשת משה דוד אייכנבוים ענבר. מלבדם, היו עוד שני בנים שנפטרו צעירים, יהושע ומיכל אהרן.

מגילת יוחסין לאדמו"ר בעל הברכת אברהם מסלונים

כאמור למעלה, רבי אברהם היה בנו של הרב הצדיק רבי נח וינברג מטבריה. ר' נח נולד בסלונים, ונשלח עוד בילדותו על ידי זקינו בעל יסוד העבודה, לעלות לארץ ישראל, ולגור בטבריה, שם היתה כבר חבורה של חסידי סלונים. ר' נח נשא לאשה את מרת חוה מרים בת ר' מנחם מנדל אפשטיין, ונולדו לו ממנה, כמה וכמה צאצאים, חלקם נפטרו בילדותם בשנים תרל"ט תר"ם, והאריכו ימים שני בנים ובת. א. הגה"צ רבי יצחק מתתיהו וינברג שבסוף ימיו גר באמריקה וגידל שם בניו לתפארה. ב. רבי אברהם וינברג, דנן. ג. מרת טשערנא בובע אשת הגה"ח רבי יואל אשכנזי. בזיווג שני נשא ר' נח, את בתו של רבי יוסף אריה פרגר השוחט מבריסק, מגדולי חסידי סלונים, המפורסם בכינויו ר"י שו"ב.

רבי נח וינברג היה בנו של הרה"צ רבי יחיאל מיכל אהרן וינברג מסלונים. ר' מיכל אהרן נשא לאשה את מרת חיה דוואשע, בנו האחר של ר' מיכל אהרן, היה האדמו"ר השני מסלונים, רבי שמואל וינברג בעל הדברי שמואל, חתן האדמו"ר רבי אברהם בהרה"ק ר'שלמה לייב מלענטשנא.

ר' מיכל אהרן וינברג היה בנו יחידו של האדמור הראשון מסלונים, רבי אברהם וינברג (הראשון) בעל יסוד העבודה. נולד בשנת תקס"ד בפינסק. תלמידם המובהק של הרה"ק רבי נח ורבי מיכל מלכוביץ והרה"ק רבי משה מקוברין. היה מראשי הישיבה הגדולה בסלונים, ומסר בה שיעורים שנים רבות. משנת תרי"ח, לאחר פטירתו של רבו מקוברין החל להנהיג את עדתו בסלונים. נכדו ה"דברי שמואל" כותב עליו: "אחד היה אברהם שכל רז לא אניס ליה". נפטר י"א חשון תרמ"ד. מחבר: "יסוד העבודה", "חסד לאברהם", "באר אברהם". מעט מתולדותיו נדפס בספרים 'אור ישרים' ו'תורת אבות'. היה מגזע המהרש"א, ה'חכם צבי' וה'פנים מאירות'. זוגתו מרת אסתר דבושה, בת ר' דוד זלצר. ובזיווג שני, נשא את בת אחיו ר' הלל.

ממשפחות האצולה שבירושלים

כשנפטר רבי מנחם פרוש, לפני כחודש וחצי, הבטחתי לכתוב על תולדות משפחתו, אלא שלא הבטחתי מתי..

כעת אני מביא את הפרק הראשון לתולדות משפחת אבותיו.

במאמר זה לא נבוא לספוד לרב מנחם פרוש, גם לא לספר על כל מפעליו הרבים, לטובת כלל ישראל. אלא נספר על שורשי משפחתו, משפחה ירושלמית ותיקה, משפחת פרוש, שנשתלבה במשפחת ריבלין. שתיהם משפחות מבוני ירושלים, אשר קורותיהן משולבים היטב בתולדות הישוב הישן והחדש בירושלים.

הרב מנחם פרוש, נולד בירושלים כ"ח אדר ב' תרע"ו, לאביו רבי משה פרוש. מראשי אגודת ישראל בירושלים, עסקן ציבור בולט, שאף כיהן כסגן ראש העיר ירושלים. לאחר שעוד בימי הבריטים, שימש כמשקיף מטעם אגודת ישראל במועצת המושל הצבאי. היה אף חבר הנהלת בית החולים ביקור חולים, וחבר הנהלת החינוך העצמאי.

לתולדותיו, וסיפור חייו ופעולותיו הרבות לטובת הכלל, החל מהימים שנשלח ליבנאל כמלמד לתשבר, יסוד תלמוד תורה בני ציון בירושלים, ועוד, כתב בנו מנחם פרוש את הספר 'שרשרת הדורות בתקופות הסוערות'.

נולד בשנת תרנ"ד בירושלים, נשא לאשה את מרת שפרה, בת ש"ב ר' משה מנחם ריבלין, ב"ר אליהו יהושע. ממנה נולדו לו, מרת תמר אשת הגאון ר' זיידל הייזלר, ובנו הגדול ר' מנחם פרוש. לאחר שנפטרה מרת שפרה בקיו"ש, בעיירה יבנאל, נשא ר' משה לאשה את מרת פייגא טויבא בת ר' נח חיימסון 'המנקר' בירושלים, בנו של ר' חיים דב חיימזון שהיה משמש בקודש אצל הצמח צדק, וחתנו של ר' ברוך שור מברדיטשוב. ר' משה נפטר בשבת קודש, פרשת בהר בחוקותי, כ"ד אייר תשמ"ג בירושלים.

בן רבי נפתלי צבי פרוש. מגדולי עסקני ירושלים, יסד את שכונת שערי חסד, והיה אחראי על הגמח שלה כל חייו. בימי מלחמת העולם הראשונה, לקח לעצמו זהות של יהודי אמריקאי בשם גליקמן, על מנת להיפטר מהגיוס לצבא. ובשל כך, גורש לדמשק, כנתין זר. כל ימיו עסק בירושלים, בענייני הציבור, כמזכירו של הגאון רבי שמואל סלנט, היה מהממונים, על עץ חיים וביקור חולים, ושאר ענייני הישוב. יזם הקמת שכונות רבות בירושלים, לאפשר מגורים בתנאי נוחים, ומחירים מוזלים.

נולד בשנת תרל"א בירושלים, למד בת"ת עץ חיים, נשא לאשה את מרת מרים יוכבד שפרה בת ר' משה ריבלין, נפטר בירושלים כ"ג שבט תשי"ב. צאצאיו הם, ר' משה פרוש הנ"ל. מרת רבקה אשת רבי מאיר דרוק, אביהם של הסופר ר' משה עקיבא דרוק עורך המודיע, ור' שלמה זלמן דרוק חבר עיריית ירושלים. ר' ליבר מרדכי פרוש מזכיר הגמח הכללי שערי חסד, חותנו של הגאון רבי חיים קמיל. מרת רחל אשת רבי אברהם דב זוננפלד, נכדו של הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד. מרת חיה שרה אשת רבי עמרם בלויא. מרת שיינא אשת ר' שלמה צדוק זייבלד.

בן רבי שלמה זלמן פרוש. נולד בשנת תר"ה (או תרי"ב) בוילקומיר, עלה עם אביו כילד לארץ ישראל, כשנתייתם מאביו, נתגדל אצל דודו רבי יעקב ברלין, אביו של הנצי"ב. מראשי הישוב בירושלים, וכל ימיו עסק בצרכי ציבור באמונה. נפטר כ"ג תמוז תרנ"ח. זו' מרת מלכה יענטא בת רבי מרדכי ליבר ליפקין, שנפטר בירושלים בצעירותו כבן כ"ז בלבד. [רעייתו חזרה לרוסיה]. בן רבי יהושע ליפקין, שהיה חוזר וש"ץ אצל הצמח צדק, ונקרא בפי כל ר' הושיעא. מלכה יענטא נפטרה ט' אדר ב' תרע"ט.

צאצאיו של רבי שלמה זלמן הם, רבי נפתלי צבי פרוש הנ"ל. רבי אליעזר ליפא פרוש. רבי יהושע מרדכי פרוש. הגאון הקדוש רבי עקיבא פרוש בעל מחבר כמה ספרים. רבי אהרן יעקב פרוש בעל מחבר מתנות אהרן ועוד. ר' אליהו נחום פרוש משגיח רוחני בישיבת עץ חיים. מרת שרה ליבא אשת רבי יוחנן דוד סלומון בנו של ר' יואל משה סלומון מפתח תקווה. מרת שיינא גיטל אשת בן דודה רבי מנחם מנדל פרוש. מרת צביה אשת הגאון החסיד רבי חיים יהודה לייב אויערבך ראש ישיבת שער השמים ואביו של הגאון הגדול מרן רבי שלמה זלמן אויערבך זכר צדיק לברכה.

בן רבי נפתלי צבי פרוש, מבוברויסק. נולד בשנת תקפ"ג, לאחר נישואיו ישב בסלוצק. מתלמידיו של הגאון רבי ישראל סלנטר. לפני עלייתו לארץ ישראל, ישב בפרישות בוילקומירר, על כן נקרא שמו פרוש. בשנת תרט"ו עלה לארץ ישראל, נפטר בימי מגיפת החולירע הגדולה שהיתה בירושלים, בחודש חשון תרכ"ו. זוגתו מרת לאה, בת רבי אליהו הכהן מאטלין, שכבר הארכנו כאן בכמה מאמרים, לתולדותיו ותולדות משפחת חותנו רבי עקיבא אלטשולר. מרת לאה האריכה ימים אחרי בעלה, ונפטרה י"ז אדר א' תרס"ח בירושלים. היו להם שני בנים, ר' שלמה זלמן הנ"ל. ורבי גרשון פרוש שנשא את נכדתו של ר' מנחם מנדל בוים מקמניץ, בעל 'קורות העתים'.

בן רבי אליעזר ליפמן מבוברויסק.

בן רבי מנחם מנדל.