האם היה הפנים מאירות מצאצאי הרמ"א?

 

הזכרנו בקצרה בעבר את תגליתו של ווקשטיין במדורו ויתילדו, הנוגעת ליחוס הפנים מאירות, וכעת הגיעה השעה להרחיב בדברים.

הרב נפתלי אהרן ווקשטיין ראש המאגר העולמי לכתבי היוחסין בישראל, מפרסם בקביעות מדור בשם 'ויתילדו' בעיתון המודיע, במוסף השבועי. והנה במאמר 74, פירסם הרב ווקשטיין, יריעה קצרה על יחוסו של בעל הפנים מאירות, ובה תגליות חדשות ממקורות שונים, המכילים תוספת פרטים רבים, על משפחתו של בעל הפנים מאירות, שלא היו ידועים עד לאחרונה לחוקרי וכותבי היוחסין.

תגלית זו משמעותית ביותר, כיוון, שרבים רבים מתהדרים, בהיותם צאצאים של בעל הפנים מאירות, ובעקבות התגליות החדשות, יש מקום לשידרוג משמעותי בעץ המשפחה.

נביא תחילה את סדר היוחסין כפי שנכתב שם במאמר, וננתח את המקורות ואת הפרטים העולים מהם.

עד כה, היו רגילים כותבי מגילות היוחסין לרשום, כי רבי מאיר אב"ד אייזנשטאט בעל הפנים מאירות, היה בנו של רבי יצחק אשכנזי, ואשת רבי יצחק - אמו של הפנים מאירות, היתה אחותו של הש"ך, או בת אחותו [גם על כך יש עוד מקום להרחיב].

ווקשטיין, במאמרו, כותב כך:

 על פי בירורים בכמה מקורות, כך הוא סדר היחס המדוייק:

א] בעל ה"פנים מאירות". ב] בן רבי יצחק. ג] חתן רבי שמעון [בנימין] זאב [וואלף] טייבר, מפרנסי ומנהיגי ווילנא. ד] בן רבי יצחק מפינסק אב"ד דק"ק קראקא. ג] חתן רבי שמחה בונם מייזליש מקראקא. ד] חתן הגאון הקדוש המפורסם רבי משה איסרלש אבד"ק קראקא - הרמ"א זי"ע.

ככל הנראה, היו לו לרבי שמעון וואלף הנ"ל, כמה זיווגים. א] הראשונה, אין ידוע שמה ושם אביה. מזיווג זה נולדה בתו - אשת הש"ך. ב] השניה, מרת אסתר ע"ה, אחותו של הש"ך. מזיווג זה נולדה אמו של ה"פנים מאירות". ג] בזיווג שלישי נשא את מרת בילא ע"ה, בתו של רבי הירש דאהלינער.

שמא משום כך מכנה ה"פנים מאירות" את אחיה של זקנתו - הש"ך, בתואר: "דודי", ולא: "דודי זקיני". שהרי הש"ך היה גם "דודו" וגם "דודו זקינו". אשת הש"ך היתה אחות אמו, והש"ך עצמו היה אח זקנתו. [למרות שגם את אחי הש"ך - רבי נחום יונה, מכנה ה"פנים מאירות": "דודי"].

אשתו השניה של רבי שמעון וואלף, בתו של: א] רבי מאיר הכהן אב"ד דק"ק מאהליב, מח"ס "גבורת אנשים". ב] בן רבי משה [ביפזער] כ"ץ אשכנזי דיין ומו"צ בפפד"מ [פרנקפורט ד-נהר מיין]. ג] בן רבי אפרים גומפל כ"ץ צ. בארן. [נפטר בשנת שכ"א. חותנו, רבי יעקב כ"ץ]. ד] בן רבי חיים כ"ץ צ. בער. [נפטר בשנת ש"א]. ה] בן רבי הירץ כ"ץ צ. פרידבורג. ו] מבני משפחת "קאני" שבפרנקפורט.

רבי מאיר הכהן כ"ץ, היה חתנו של "הקצין רבי נחום לוקווער". [יתכן שעל שמו נקרא בן בתו: הגאון רבי נחום יונה כ"ץ, אחי הש"ך].

אין לנו מידע אודותיו, מלבד מה שהוא היה ממשפחה מיוחסת, ממשפחת הגה"ק רבי נתן שפירא מקראקא בעל ה"מגלה עמוקות" זי"ע. בזכות קירבה משפחתית זו, זכה הש"ך להתאכסן בביתו, בשנים בהם למד בקראקא. [ב"מגילת עיפה" - אמסטרדאם תט"ו, מזכיר הש"ך את "שארי הגאון הגדול ה' שלמה אב"ד דק"ק סטנאווה, יניק וחכים דבריו בוקעים רקיע ותהום נוקבות, בן הגאון הגדול מ' נתן שפירא איש האלוקים#, מפיו יהלכו ניצוצי אש שלהבת"].

אין לנו מידע אודות שם זוגתו של רבי מאיר. בנה - הש"ך, מזכירה לגבי הלכות חלה: "וכן ראיתי מהגבירה הרבנית אמי תחיה", [יו"ד סימן שכ"ו סק"ד].

אשת רבי משה כ"ץ, מרת געלא ע"ה, בתו של: א] רבי זיסקינד קאן-בינגן מפרנקפורט. ב] בן רבי מאיר בינגן צ. לייטר. ג] בן רבי משה בינגן.

ואלו הם המקורות שמזכיר ווקשטיין לסדר יוחסין חדש זה:

א. ספר אלה תולדות, כתב יד בגרמנית לתולדות יהודי פרנקפורט, מאת ד"ר שלמה עטלינגר, כתב היד מכיל פרטים רבים על כל יהודי פרנקפורט לדורותיהם, והוא ממש אוצר גדול לכל מי שאבותיו היו מתושבי פרנקפורט. כתב היד נמצא בספריית ליאו-בק.

ב. ספר סיפורי צדיקים החדש מאת הגאון רבי אברהם יצחק סויבלמאן, אב"ד דק"ק זינקאוויץ, בנו של הגאון רבי אשר ענזיל סויבלמאן, שנדפס לפני מאה שנה בפיעטרקוב בשנת תרס"ט-תר"ע.

ג. מגילת ריש - "כתב יחוס עתיק לצאצאי משפחות הרמ"א והש"ך". חלקה העיקרי של המגילה פורסם על ידי חוקר היוחסין הנודע האדמו"ר רבי שלמה אנגלארד מראדזין, בקובץ 'ישורון' יג. וחלק נוסף של המגילה עדיין לא פורסם, על פי דבריו של הרב אנגלארד, החלק השני, כולל פרטים על משפחת בית אביו של הש"ך.

והנה, ווקשטיין לא פרט לנו, איזה מן המידע נלקט מאיזה מקור, ורק כתב כי מסך כל הפרטים, עלה מידע אחד שלם, הכולל את כל סדר היחוס הנ"ל. אך פה נרחיב מעט במקורות, על פי מה שקבלתי מאת הרב ווקשטיין, ובהזדמנות זו, אודה לו על טובת עין שנוהג עמי מזה שנים רבות, ומשתפני בגילוייו בתחום חקר היוחסין, עוד טרם החל לכתוב את מדורו הקבוע בעיתון.

מהמקור הראשון, ספר אלה תולדות, מתברר המידע על אבות משפחתו של הש"ך, מצד אב, בן אחר בן, משפחה שהיתה מדורי דורות בפרנקפורט. וממילא, המידע הנמצא בספר, נותן לנו את האפשרות להכיר את אילן היוחסין של רבינו הש"ך. מידע זה כבר נדפס בספר 'למטה משה', של ידידי הרב יום טוב ליפמאן ראקוב, מותיקי החוקרים בתחום היחוס, אשר בספרו זה העלה פרטים רבים ליחוסו של בעל החת"ם סופר, ובדרך אגב נתגלה לו, כי גם הש"ך משתלשל מאותו עץ משפחה, ובאו הדברים לידי פרסום, בספרו, בנספחים, פרק יד.

  

מהמקור השלישי - מגילת ריש, שהיה אמור (על פי דברי הרב אנגלרד במבוא למגילה שפרסם בישורון יג) לתת פרטים רבים על משפחת הש"ך, לא נתחדש מידע רב לענין זה, רק הידיעה כי ר' מאיר כץ, אביו של הש"ך היה חתן הקצין ר' נחום לוקווער.

אולם, ברצוני להתמקד בעיקר אודות המקור השני, כאן, חשף הרב ווקשטיין, גירסא שונה לסיפור הידוע אודות הש"ך, אשר ממנה מתבררים הפרטים המשמעותיים ביותר, שהועלו על ידו ברשימת היחוס הנ"ל. ומהם עולה, כי בעל הפנים מאירות היה מצאצאי הרמ"א. גירסא זו מופיע בספר סיפורי צדיקים החדש, מפי הרב סויבלמן. במאמר הבא נרחיב בדברים.