הושברנו בשלישית. מקליבלנד אמריקה מגיעה הבשורה המרה על הסתלקותו לגנזי מרומים של הגאון הגדול רבי חיים שטיין ראש ישיבת טעלז.
הגאון רבי חיים שטיין, מזקני ראשי הישיבות. נולד לפני תשעים שמונים שנים בעיירה שקאדוויל, שם גר אביו באותם הימים, סמוך על שלחן חותנו.
בימי המלחמה העולמית, ברח מטעלז עם קבוצה של שש עשרה בחורים, שנמלטו אל תוככי רוסיה ימים מספר לפני שהגרמנים כבשו את העיר. ובכך ניצל מגורל בני משפחתו ובני הישיבה שנהרגו כמעט כולם על קידוש השם.
בימי גלותו בטשקנט נשא לאשה את בתו של רבי חיים לייב זאקס, אב"ד אוזדא, מחסידי חב"ד.
לאחר שוך המלחמה, הצטרף לישיבת טלז בקליבלנד, שהוקמה על ידי הגאונים, רבי אליהו מאיר בלוך ורבי חיים מרדכי קאטץ. ולמעלה משישים שנה הרביץ תורה בישיבה.
בחודשים האחרונים חלה, והיום, כ"ז סיון נפטר לבית עולמו.
לפני כמה שנים, נפטר בנו ר' שלום רפאל יהודה שטיין, ולזכרו נדפס ספר הזכרון 'שירתא דפסחא'. הוא היה חתנו של רבי אברהם מיכאל יעלין, מגזע הגאון רבי אריה לייב יעלין בעל היפה עיניים.
הגאון רבי חיים שטיין, היה בנו של רבי בנימין משה שטיין גאב"ד אופינא הי"ד, נהרג על ידי הרוצחים הליטאים כ"ו תמוז תש"א, וזוגתו מרת חסיה מרים נהרגה כ"ג אלול תש"א. צאצאיהם: רבי חיים שטיין זצ"ל. מרת עלא רויזעל הי"ד אשת ר' ישראל יהודה לייב רוטשטיין. רבי יהושע אריה לייב שטיין רב בסאלאנט הי"ד. ר' אבא מאיר שטיין הי"ד. והבחורים שלום ושמואל זלמן שטיין הי"ד.
רבי בנימין משה היה בנו של רבי יהושע אריה שטיין אב"ד אופינא וזוגתו אלקא רויזא. רבי יהושע לייב היה קודם לכן רב בוויאגאווא, ונספד בספר 'צרור החיים' ורשא תרעד. בתו של ר' יהושע היתה הרבנית גולדה (נפטרה תרצ"ב) אשת הגאון רבי נחום ברוך גינצבורג הי"ד אב"ד אופינא, ווארז'אן, קיבארט ויאנובה, ושימש כיו"ר אגודת הרבנים דליטא. נהרג ח' אב תש"א. מתורתו נדפס ספר מקור ברוך, פיעטרקוב תרצא, (ור' חיים הדפיסו בשנית תשכד). ומעניין לציין כי ר' נחום ברוך נישא רק לאחר פטירת חמיו, [זוגתו גולדה היתה נשואה קודם בזיוו"ר ואף היתה לו בת ממנו, דבורה אשת ר' אפרים זלצמן הי"ד], ונבחר במיוחד כדי למלאות מקומו. לאחר פטירת חמיו, פורסמו מודעות בעיתונים, עליהם חתמו רבני הסביבה והם מודיעים על פטירתו של ר' יהושע אריה שטיין, וכי הם מחפשים חתן לבתו שימלא את מקומו, ולכן בל יהין אף רב או אברך לבוא לאופינא להשיג את הרבנות... צאצאים נוספים לר' יהושע היו, ר' אברהם אבא שטיין הי"ד. ר' אלעזר ראובן הי"ד. ומרת בילא ומרת עלא ניצלו.
רבי בנימין משה שטיין, היה חתנו של ר' שמואל זלמן ב"ר מאיר משקודוויל. בספר 'אמרי שפר', וילנא תרלד, חתום ר' שמואל זלמן פרענומעראנטן בראש הספר. מלבד בתו מרת חסיה מרים שטיין הנ"ל, היתה לר' שמואל זלמן בת נוספת, מרת שפרה (נפטרה טו טבת תרפ"ט) אשת ר' אליהו ראובן, ששרד את המלחמה ונפטר באמריקה בשנת תשי"ט. היו לו שתי בנות, מרת שעווע זעלדע (שבע זלדה) זיוו במיניאפוליס, ומרת רחל רבקה חיה אשת ר' יוסף גלמן, נהרגו שתיהם בשידלווע שבליטא. הי"ד.
כאמור, רבי חיים שטיין, היה חתנו של רבי חיים אריה לייב זאקס, אב"ד הארזאווא. ר' חיים לייב ב"ר יהודה זקס, היה מחסידי חב"ד, ונתחנך בישיבתו של רבי שמואל יעקב בקר בקעלם בשנים תרס"ג-תרס"ד. נשא לאשה את צפורה חייענא בת ר' משה.
בתחילה נתמנה לכהן כרב במילוסלוביץ, משם נתקבל לק"ק הארזאווא, משם היה שולח מכתבי חידושי תורה, לכתב העת 'יגדיל תורה', שערך הגאון רבי יחזקאל אברמסקי. לאחר מכן נתקבל לרב באוזדא, ומשם נשלח על ידי הרוסים אל ארץ גזירה. כאשר יצא מרוסיה היה כמה שנים בפריז. בשנת תשי"ג לערך הגיע לאמריקה, והיה כמה שנים אצל חתנו בקליבלנד. שם הדפיס את ספרו 'דברי חיים' בשנת תשכ"ב.
אביו היה ר' יהודה ב"ר חיים. ואמו היתה מרת רבקה בת ר' דניאל אליהו גולדברג.
הוא היה שאר בשרו של רבי יוסף אליהו הנקין.
בסוף ימיו היה בכפר חב"ד בארץ ישראל ושם נפטר.
יתר צאצאיו: בניו שמואל מרדכי ושלום הי"ד נהרגו בשואה. בנו ר' יוסף זקס. בנו ר' דניאל אליהו זקס מחסידי חב"ד, נפטר תשסו. חתנו ר' משה הילדסהיים מלומדי הכולל שעל ידי ישיבת טלז.
הגאון רבי חיים שטיין, מזקני ראשי הישיבות. נולד לפני תשעים שמונים שנים בעיירה שקאדוויל, שם גר אביו באותם הימים, סמוך על שלחן חותנו.
בימי המלחמה העולמית, ברח מטעלז עם קבוצה של שש עשרה בחורים, שנמלטו אל תוככי רוסיה ימים מספר לפני שהגרמנים כבשו את העיר. ובכך ניצל מגורל בני משפחתו ובני הישיבה שנהרגו כמעט כולם על קידוש השם.
בימי גלותו בטשקנט נשא לאשה את בתו של רבי חיים לייב זאקס, אב"ד אוזדא, מחסידי חב"ד.
 |
| רבי חיים שטיין משמאל |
לאחר שוך המלחמה, הצטרף לישיבת טלז בקליבלנד, שהוקמה על ידי הגאונים, רבי אליהו מאיר בלוך ורבי חיים מרדכי קאטץ. ולמעלה משישים שנה הרביץ תורה בישיבה.
בחודשים האחרונים חלה, והיום, כ"ז סיון נפטר לבית עולמו.
לפני כמה שנים, נפטר בנו ר' שלום רפאל יהודה שטיין, ולזכרו נדפס ספר הזכרון 'שירתא דפסחא'. הוא היה חתנו של רבי אברהם מיכאל יעלין, מגזע הגאון רבי אריה לייב יעלין בעל היפה עיניים.
יחוסו לבית אבותיו
הגאון רבי חיים שטיין, היה בנו של רבי בנימין משה שטיין גאב"ד אופינא הי"ד, נהרג על ידי הרוצחים הליטאים כ"ו תמוז תש"א, וזוגתו מרת חסיה מרים נהרגה כ"ג אלול תש"א. צאצאיהם: רבי חיים שטיין זצ"ל. מרת עלא רויזעל הי"ד אשת ר' ישראל יהודה לייב רוטשטיין. רבי יהושע אריה לייב שטיין רב בסאלאנט הי"ד. ר' אבא מאיר שטיין הי"ד. והבחורים שלום ושמואל זלמן שטיין הי"ד.
רבי בנימין משה היה בנו של רבי יהושע אריה שטיין אב"ד אופינא וזוגתו אלקא רויזא. רבי יהושע לייב היה קודם לכן רב בוויאגאווא, ונספד בספר 'צרור החיים' ורשא תרעד. בתו של ר' יהושע היתה הרבנית גולדה (נפטרה תרצ"ב) אשת הגאון רבי נחום ברוך גינצבורג הי"ד אב"ד אופינא, ווארז'אן, קיבארט ויאנובה, ושימש כיו"ר אגודת הרבנים דליטא. נהרג ח' אב תש"א. מתורתו נדפס ספר מקור ברוך, פיעטרקוב תרצא, (ור' חיים הדפיסו בשנית תשכד). ומעניין לציין כי ר' נחום ברוך נישא רק לאחר פטירת חמיו, [זוגתו גולדה היתה נשואה קודם בזיוו"ר ואף היתה לו בת ממנו, דבורה אשת ר' אפרים זלצמן הי"ד], ונבחר במיוחד כדי למלאות מקומו. לאחר פטירת חמיו, פורסמו מודעות בעיתונים, עליהם חתמו רבני הסביבה והם מודיעים על פטירתו של ר' יהושע אריה שטיין, וכי הם מחפשים חתן לבתו שימלא את מקומו, ולכן בל יהין אף רב או אברך לבוא לאופינא להשיג את הרבנות... צאצאים נוספים לר' יהושע היו, ר' אברהם אבא שטיין הי"ד. ר' אלעזר ראובן הי"ד. ומרת בילא ומרת עלא ניצלו.
רבי בנימין משה שטיין, היה חתנו של ר' שמואל זלמן ב"ר מאיר משקודוויל. בספר 'אמרי שפר', וילנא תרלד, חתום ר' שמואל זלמן פרענומעראנטן בראש הספר. מלבד בתו מרת חסיה מרים שטיין הנ"ל, היתה לר' שמואל זלמן בת נוספת, מרת שפרה (נפטרה טו טבת תרפ"ט) אשת ר' אליהו ראובן, ששרד את המלחמה ונפטר באמריקה בשנת תשי"ט. היו לו שתי בנות, מרת שעווע זעלדע (שבע זלדה) זיוו במיניאפוליס, ומרת רחל רבקה חיה אשת ר' יוסף גלמן, נהרגו שתיהם בשידלווע שבליטא. הי"ד.
משפחת חותנו
כאמור, רבי חיים שטיין, היה חתנו של רבי חיים אריה לייב זאקס, אב"ד הארזאווא. ר' חיים לייב ב"ר יהודה זקס, היה מחסידי חב"ד, ונתחנך בישיבתו של רבי שמואל יעקב בקר בקעלם בשנים תרס"ג-תרס"ד. נשא לאשה את צפורה חייענא בת ר' משה.
בתחילה נתמנה לכהן כרב במילוסלוביץ, משם נתקבל לק"ק הארזאווא, משם היה שולח מכתבי חידושי תורה, לכתב העת 'יגדיל תורה', שערך הגאון רבי יחזקאל אברמסקי. לאחר מכן נתקבל לרב באוזדא, ומשם נשלח על ידי הרוסים אל ארץ גזירה. כאשר יצא מרוסיה היה כמה שנים בפריז. בשנת תשי"ג לערך הגיע לאמריקה, והיה כמה שנים אצל חתנו בקליבלנד. שם הדפיס את ספרו 'דברי חיים' בשנת תשכ"ב.
אביו היה ר' יהודה ב"ר חיים. ואמו היתה מרת רבקה בת ר' דניאל אליהו גולדברג.
הוא היה שאר בשרו של רבי יוסף אליהו הנקין.
בסוף ימיו היה בכפר חב"ד בארץ ישראל ושם נפטר.
יתר צאצאיו: בניו שמואל מרדכי ושלום הי"ד נהרגו בשואה. בנו ר' יוסף זקס. בנו ר' דניאל אליהו זקס מחסידי חב"ד, נפטר תשסו. חתנו ר' משה הילדסהיים מלומדי הכולל שעל ידי ישיבת טלז.
תודה על המאמר היפה.
השבמחקאבל איני מבין, הרי ר' שמואל זלמן (או זלמן שמואל - כמדומה אין הדבר ברור) בלוך, נהרג בשואה, ואיך יתכן שכבר היה לו נכד (אחיו של ר' חיים שטיין), שהיה קרוי על שמו?
(בזמן השואה היה הבחור זלמן שמואל שטיין בן כ"ד שנה).
זאת ועוד, בנותיו של ר' שמואל זלמן עדיין בחיים עמו"ש, וזה קצת משונה שר' חיים שטיין זצ"ל שהיה כבן מאה שנה במותו, היה מבוגר בנים מדודותיו?
אכן, טעות גדולה היתה לי. שחשבתי שר' חיים היה נכדו של ר' זלמן שמואל בלוך. והתברר שהיה נכדו של ר' שמואל זלמן מהעיירה שקודוויל. [לא ידוע לי שם המשפחה].
השבמחקתיקנתי את טעותי למעלה, ועם הקוראים הסליחה.
הרה"ג הר"ר חיים לייב זקס זצ"ל לא היה מחסידי חב"ד. בסוף ימיו עבר לא"י לגור אצל בנו הרה"ת ר' דניאל אליהו ז"ל, שהיה מחשובי חסידי חב"ד, וכנראה מזה שגו לומר שהאב ג"כ חסיד חב"ד. (לעדות, המשפחה שמעו מכלתו, אלמנת הר"ר דניאל ז"ל, תבלח"ט מרת זעלדא תח' לאי"ט, איך שעשה הרב חיים לייב זצ"ל כל מנהגיו אף כששכן אצלם בכפר חב"ד. גם אף פעם לא שמעו נכדיו מזה, ומספריו ג"כ לא הוזכר כלום מזה.) בשם א' מנכדי נכדיו
השבמחק