יום ראשון, 17 במרץ 2013

רבי מאיר לייב פישמן - חתן החוזה מלובלין?

כאשר עוסקים בהכנת עץ משפחה, נתקלים לפעמים בידיעות חדשות על המשפחה, פרטים חדשים שלא היו ידועים קודם לצאצאים. הנה דוגמא למקרה כזה.
אחרי המאמר האחרון שפרסמתי כאן על ר' אברהם אליעזר מושלי, פנו אלי כמה מן הקוראים הקבועים, ושאלו אותי בתמיהה,
הזכרתי במאמר, את בנו של ר' אברהם אליעזר - אלתר זרח מושלי, וכתבתי שהוא נשא לאשה, את מרת יוכבד באבע בת רבי מאיר לייב פישמן משעדליץ - צפת, נכדת החוזה מלובלין.
ושאלוני, האומנם? בתו של רבי מאיר לייב פישמן היתה נכדת החוזה? והלא יש לר' מאיר לייב צאצאים רבים בירושלים ובמקומות נוספים, צאצאים רבים לאלפים, והם אינם יודעים כי הם צאצאי החוזה מלובלין. האומנם כולם צריכים להוסיף עתה ליחוסם כי הם צאצאי החוזה מלובלין?

ר' אברהם אליעזר מושלי
רבי שלמה זלמן אויערבך

כדי לענות על השאלה, צריכים אנו לברר מה המידע שיש בידינו אודות ר' מאיר לייב פישמן.
את עיקר המידע שיש בידינו, קבלתי מידידי היקר מ. ירושלמי - לשעבר בעל הטור 'למשפחותם' בעתון המבשר, שאף ליקט מכתבותיו לספר באותו שם, וכתבות נוספות עושות את דרכם אל הדפוס ועתידות לצאת לאור תחת השם 'למשפחותם' חלק שני וחלק שלישי - ירושלמי הדפיס ספר נוסף שלא במסגרת 'למשפחותם', ושם הספר הוא, 'זה ספר תולדת אדם', קובץ זכרון לזכרון עולם הורינו היקרים הרה"ח ר' דוד אלימלך ז"ל ומרת גניא ע"ה פישמן, יוצא לאור לרגל הכנסת ספר תורה לעילוי נשמתם כ"ה בתשרי התשע"ב.
וכך הוא כותב בפרק ז', "השד"ר רבי מאיר לייב פישמן משעדליץ, אבי משפחת פישמן המעטירה, גר בעיר שעדליץ שבפולין והיה תלמיד חבר להרה"ק רבי דב בער מראדושיץ זי"ע... בהיותו גר בשעדליץ, התפרסם כאיש ישר דרך ומופלג במעשיו הטובים. התברך גם בכוח גופני רב וגבורתו היתה לאות ולמופת בכל הסביבה. הוא החזיק בית מזיגה מקומי בכפר הסמוך לשעדליץ וממנו התפרנס כדי מחייתו... לאחר מספר שנים, החליט ר' מאיר לייב לעלות לארץ ישראל ולחונן את עפרה.. לצפת הגיע בתחילת שנת תק"ץ עם זוגתו ע"ה וילדיו..."
בהמשך מספר ירושלמי, כי "לאחר חורבנה של צפת, התבלט ר' מאיר לייב בשיעור קומתו והיה מגדולי הפעילים למען החזרת עטרת הישוב ליושנה והפחת רוח חיים בשרידים האודים המוצלים. הוא בעצמו יצא כמה פעמים לחו"ל בתור שד"ר עבור עניי עירו כדי לשקם ולבנות את הנהרסות. כבר בשנת תקצ"ח כשנה לאחר חורבן העיר יצא כשד"ר לחו"ל, וקבל את המלצתם של הרה"ק רבי יוסף מטאמשוב תלמיד החוזה מלובלין והרה"ק מאפטא... בשנת תר"ד יצא שוב לחו"ל ואז קיבל את המלצתו של הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין זי"ע... יחד עם המכתב צורפו גם המלצותיהם של הרה"ק רבי חיים מאיר יחיאל ממאגלניצא והרה"ק רבי יצחק מוורקא... בשנת תרי"ז עם הגיע ת דודים לבתו שהגיעה לפרקה יצא שוב רבי מאיר לייב לחו"ל, וקיבל את המלצתו של הרה"ק רבי מנחם מנדל מוורקא... כמו"כ קיבל את המלצותיהם של הרה"ק רבי יוסף מדאמבראווא ובנו הרה"ק רבי ישראל אלימלך מזבנא..."
ומסיים ירושלמי וכותב, "ר' מאיר לייב נפטר בשם טוב ובשיבה טובה, בסביבות שנת תרכ"ט, כנראה מרשימות היתומים שלו משנה זו, בעיר צפת. מקום מנו"כ לא נודע עד היום, והדעות חלוקות אם נטמן בבית החיים העתיק בצפת מעל למערת הבאר מים חיים כפי המסורה בפי חלק מזקני המשפחה, או בביה"ח בישוב ראש פינה".

ומה בקשר לאשתו של ר' מאיר לייב?
כך כותב ירושלמי, "לעיר המקובלים הגיע ר' מאיר לייב עם זוגתו ע"ה... ברעידת האדמה של שנת תקצ"ז נהרגו גם אשתו וילדיו, של רבי מאיר לייב וק שתי בנת קטנות נשארו לו לפליטה, והן: 1. מ' יוכבד זוגת הרה"ח ר' זרח אלתר מושלי, נפטרה ביום כ"ב בתשרי תרמ"ח. 2. מ' מלכה שנפטרה ביום ב' באלול תרס"ה. [מי היה בעלה?] ר' מאיר לייב עצמו ניצל בדרך נס, מכיוון שבאותה עת שהה בבית מדרשו של הרה"ק בעל 'בת עין' מאוורוטש". כידוע, השוהים שם בבית הכנסת, ניצלו יחד עם הרה"ק מאווריטש, כאשר רק חלק מן התקרה נפל, והחצי השני נשאר עומד.

"לאחר החורבן, הקים ר' מאיר לייב את ביתו מחדש עם זוגתו השניה, סבתנו מ' חנה בת הרה"ח ר' מרדכי אהרן ליבערזאהן, נכד הרה"ק רבי ליבער הגדול מבארדיטשוב זי"ע. נפטרה ביום ג' בדר"ח אדר תרמ"ט ונטמנה בהר הזיתים מול מקום המקודש בעיה"ק ירושלים ת"ו. ממנה נולדו לו שלושה בנים..."
ומה ידוע על אשתו הראשונה?
שוב נחזור לדבריו של ירושלמי: "אשתו זאת היתה בת קדושים ומוכתרת בשם טוב. ידוע על רבי מאיר לייב שנשא את נכדתו של הרה"ק ה"חוזה מלובלין", ולא נודע אם זוגתו זו, הראשונה, היא הנכדה, או זוגתו השניה שנשא אחר מותה, כמסופר להלן. מפי זקני המשפחה שמענו, כי לא ידעו מעולם על ייחוסם לחוזה מלובלין, ומכאן שהראשונה היא הנכדה, מפני שייחוס מפואר זה לא היה מוסתר מידיעתם.
מצד שני, מצטט ירושלמי, הזמנה לנישואיה של מרת שרה יוכבד ע"ה בת הרה"ח ר' שמעון ליבערזאהן שהיה נכד נכד של רבי מאיר לייב פישמן משעדליץ מאשתו השניה, עם החתן ר' אליהו יצחק מנחם שלזינגר בן הגאון רבי עקיבא יוסף בעל 'לב העברי', ובהזמנה נכתב על ר' מאיר לייב, "חתנו של הרב הקדוש פאר מקדושים מו"ה יעקב יצחק הרב דלובלין זיע"א", ומכאן שהשניה היא נכדת החוזה, ומסיים ירושלמי וכותב, "ועדיין דבר זה טעון בירור עמוק".
עד כאן דבריו, של ירושלמי.
הזמנתו של רבי עקיבה יוסף שלזינגר
אך אם נדייק היטב בהזמנה שכתב רבי עקיבא יוסף שלזינגר, נראה שהוא לא כתב שכלתו היתה מצאצאי החוזה מלובלין, וזה לשונו המדוייק בהזמנה: "הכלה החשובה מרת שרה יוכבד תי', בת הרב החסיד המנוח מו"ה שמעון זצ"ל, נכד הרב החסיד מוה"ר מאיר ליב שהיה חתנו של הרב הקדוש פאר מקדושים מו"ה יעקב יצחק הרב דלובלין זיע"א, ונכדית להרב הקדוש המפואר בשם רבי ליבר הגדול מברדיטשוב זיע"א ועוד גדולי עולם למשפחותם לבית אבותם". הרי לנו, שהוא לא כתב שהכלה היא נכדת החוזה מלובלין, כפי שכתב שהיא נכדת ר' ליבר, רק כתב שהסבא שלה ר' מאיר לייב היה חתן החוזה. ומעתה, ברור שלא חנה לבית ליברזון היתה מצאצאי החוזה, אלא האשה הקודמת.

 ואכן, יש לנו מקורות נוספים, כי מרת באבע יוכבד, אשתו של רבי זרח אלטר מושלי, היתה מצאצאי החוזה, ראשית, רבי חיים יהודה לייב אויערבך עצמו, מזכיר את באבע יוכבד בהנצחה בראש ספרו 'חכם לב', וכותב עליה, "הצדקת והיחסנית נכדת האדמו"ר הצדיק מלובלין", מי זה האדמו"ר הצדיק מלובלין, אם לא היו לנו מקורות נוספים, לא הייתי בטוח שהכוונה היא לחוזה. אבל, בספרו של ירושלמי הנ"ל, מביא ציטוט מהמלצתו של הרה"ק רבי יוסף מדאמבראווא שכתב עבור רבי מאיר לייב ביום א' ערב חנוכה שנת "אור קדוש" - שנת תרי"ז, וזה לשון ההמלצה:
"כן בא לגבולי מוכ"ז הרב המופלג מו"כה מאיר ליב נ"י מק' שעדליץ ואיתן מושבו בעה"ק צפת תוב"ב, ואנכי מכירו בטוב זה ערך ט"ו שנה בהיותו שד"ר לטובת הכלל בהיותי חונה בק' קאזניץ, אהבת עולם אהבתיו כי הוא תם וישר הולך וידיו אמונה, גם ראיתי כי כל צדיקי הזמן אז קירבו אותו בחיבה יתירה נודעת. עתה בא למדינה זו מקום שאין מכירים אותו, ע"כ יערב נא שיחי ומליצתי לפני כל יודעי ומכירי לקרבו ולתמכו לסעדו, ובפרט כי נצרך להשיא בתו הבתולה אשר היא נכד מרן האלקי מהרי"י מלובלין זצללה"ה זי"ע, וזכות אבות מסייעתן להזכר למו ברית אבות. והארץ אזכור". 
 [ההמלצה עם צילום כתב היד, נדפסו בספר 'נאמנו מא"ד', וקודם לכן בקובץ 'כרם שלמה' באבוב].
והנה כיהודה ועוד לקרא, ידיעה ממקור נוסף, שאכן יוכבד היתה מצאצאי החוזה, בזכרונות של מר יעקב מושלי בנם של זרח ויוכבד, הוא כותב, על אמו יוכבד, שהיתה קרובה ל'ראש הכולל' ר' דוד ב"ר אליעזר מנדל. אנחנו יודעים שראש הכולל הזה, הוא האדמו"ר רבי דוד צבי שלמה בידרמן מלעלוב, ואנחנו יודעים שהוא היה נינו של החוזה מלובלין. ואם יוכבד היתה מצאצאי החוזה, מובן מהי הקירבה ביניהם.
עוד כותב יעקב בזכרונותיו, שהוא עצמו נקרא על שם 'הגאון מלובלין'. שוב, אילו לא היה לנו הידע הנוסף, לא הייתי מעלה בדעתי ש'הגאון מלובלין' הוא החוזה מלובלין, אבל בצירוף כל הידיעות הנוספות, ברור שהכוונה היא אליו.
השאלה, כיצד היתה יוכבד מצאצאי החוזה מלובלין, על כך במאמר הבא אם ירצה ה'.

נשותיו של רבי מאיר לייב פישמן

ובמאמר ההמשך
הקשר בין רבי מאיר לייב פישמן והחוזה מלובלין
 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה