האדמור מתולדות אהרן רבי אברהם יצחק קאהן

בשבת מלאו חמש עשרה שנה לפטירתו של האדמו"ר מתולדות אהרן, רבי אברהם יצחק קאהן זצ"ל. כדרכנו, לא נעסוק בתיאור דמותו, ואף לא בתיאור החסידות הסגורה שביסס במאה שערים. אלא נתאר את אילן היוחסין שלו,

רבי אברהם יצחק, היה בנו של הרה"צ רבי אהרן דוד הכהן קאהן מהוניאד, [חתם פרענומעראנטן על ספר זהב שבא מרבי שמעון גרינפלד, ורנוב תרצג, וכן על ספר חנוך בית יהודה, מר' אברהם דוב ליכטנשטיין, בעקלאן תרצז], בן רבי חיים יצחק קאהן מיחוסי כהונה, הוא נפטר בשנת תרנ"ז, ואלמנתו מרת דבורה סעריל עלתה לארץ ישראל עם בניה ברוך ואהרן דוד.

ר' אהרן דוד קאהן הנ"ל, היה חתנו של רבי משה דייטש מקרעטשניף הי"ד. הוא הכין לדפוס את ספרו של אביו 'נפש דוד' בשנת תרפ"ט. הוא גר בסיגעט, וכיהן בה כעין אדמו"ר, ונקרא על מקום מגוריו הקודם – קרעטשניף.  עוד אודותיו ואודות אביו הרחבנו בעבר במאמר על ר' יצחק אייזיק מסטרי.

אביו רבי דוד נתן דייטש אב"ד קרעטשניף והגליל, בעהמ"ח נפש דוד על התורה, מחסידי רוזין וטשארטקוב. נודע כמתמיד גדול ודרשן מפואר, מסופר כי ברכותיו נתקיימו. התכתב בהלכה עם רבים מגדולי דורו, ותשובות אליו, מופיעות בשו"ת שואל ומשיב, שו"ת בית שלמה, שו"ת מנוחת אשר ועוד. נפטר בקרעטשניף תרל"ט, ושם מנוחתו כבוד, זוגתו מרת שיינדל לאה עלתה לארץ ישראל אחר שנתאלמנה ממנו, ונפטרה שם, ל' כסלו תרמ"ו.

האדמור מתולדות אהרן

אביו רבי יוסף יואל דייטש אב"ד דק"ק מאניסטריץ וחאדרוב, בעהמ"ח 'יד יוסף', תלמידו של רבי יהושע באב"ד אב"ד טארניפאל. ובצעירותו כיהן כדיין שם עד שנת ת"ר לערך, אחר כך כיהן כאב"ד מאנסטרישץ, ובאחרונה היה אב"ד חאדרוב, שם אף נפטר ביום ח' אלול תרי"ג. זוגתו [השניה, ראה להלן] מרת רחל האריכה ימים אחריו, ונפטרה כ' תשרי תרמ"ט. יש אליו תשובות רבות בשו"ת חתם סופר ועוד. בניו, ר' דוד נתן דייטש הנ"ל. ר' שמעון דייטש. ר' משה ממונסטרישץ, אשר התכתב בהלכה עם הגאון רבי שלמה קלוגר מברודי.

על פי כתב יוחסין שהוזכר בויתילדו 80, היה ר' יוסף יואל, ממשפחתו של האהל דוד רבי דוד דייטש אב"ד עיר חדש. וכפי הנראה, היה ר' יוסף יואל בן אחיו של ר' דוד. ומשכך, עולה יחוסו מעלה בקודש אל גאוני משפחת דייטש, ויש עוד להרחיב ולבסס את עץ המשפחה.

ר' משה דייטש, היה חתנו של רבי אברהם יצחק העלר, בנו של הגאון רבי שמואל הלר אב"ד צפת.

ר' דוד נתן דייטש, היה חתן הרה"צ ר' יצחק אייזיק מסטרי, אודותיו הרחבנו כאן בבלוג, מספר פעמים בעבר, ובמאמר מיוחד בפני עצמו על ר' יצחק אייזיק מסטרי וצאצאיו.

רבי יוסף יואל דייטש, על פי הידוע ומפורסם הוא היה גיסו של הגאון רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים בעל הייטב לב מסיגעט, ששניהם היו חתניו של הגאון רבי משה דוד אשכנזי אב"ד טאלטשווא. אולם, על פי האמור ב'ויתילדו', הנ"ל, הרי שלר' יוסף יואל היו שתי נשים, ורק השניה היתה בתו של רבי משה דוד אשכנזי. ובנו הגדול רבי משה דייטש מקרעטשניף, נולד לר' יוסף יואל מאשתו הראשונה, והוא כלל לא היה נכדו של רבי משה דוד. אומנם, לא ידוע מי היה חותנו הראשון.

על פי מה שמסר האדמו"ר מתולדות אהרן, אבי זקינו ר' אברהם יצחק הלר, היה נשוי למרת חנה יוטא שהיא היתה בת ר' משה [ב"ר אהרן] פעלהענדלער, והוא היה נשוי למרת שפרה לאה בת מרים בתו של הרה"ק רבי יצחק יעקב מגראניב, בנו של הרה"ק רבי מרדכי מקרעמניץ, בנו של המגיד מזלאטשוב ומעלה בקודש.

רבי יצחק יעקב מגרנוב היה חתן הרה"ק ר' שלום שכנא מפראהביטש [אביו של הרה"ק מרוז'ין], בנו של הרה"ק ר' אברהם המלאך בנו של המגיד ממזריטש.

רבי שלום שכנא היה חתן הרה"ק ר' אברהם מקאריסטשוב, חתנו של הרה"ק רבי מנחם נחום בעל המאור עינים מטשערנוביל.

משפחת חותנו

האדמו"ר רבי אברהם יצחק קאהן, היה תלמידו וחתנו של האדמו"ר רבי אהרן ראטה, בעל 'השומר אמונים'.

היה בן ר' שמואל יעקב ראטה מאונגוואר. וחתן ר' יצחק כץ מבודפסט. אומנם, סבל ממציקים בשל העובדה שהנהיג עדה בלא שהיה צאצא לשלשלת של אדמורים, ולא היה לו אילן יוחסין.