רבי מרדכי יהודה לעוו אב"ד אינטרדם

במאמר הקודם הצגנו את משפחתו של רבי אברהם יהושע פריינד מנאסויד, ותיארנו בהרחבה את אילן היוחסין שלו, נותר לנו להשלים אילן יוחסין למשפחת חותנו הגאון רבי מרדכי יהודה לעוו אב"ד אינטערדם.

רבי מרדכי יהודה לעוו, נולד תקפ"א לערך, כנראה נתייתם מאביו בגיל צעיר, שכן נתגדל בבית דודו זקינו רבי ישראל לעוו, למד בישיבתו של הכתב סופר בפרשבורג, והיה תלמידו של הגאון רבי שלמה זלמן אולמן בעל היריעות שלמה במאקאווא, מסופר כי רבי חיים יוסף גוטליב אב"ד סטרופקוב פעם ציווה לו שיסע אל הדברי חיים מצאנז, ואמר שצריך לשאול קודם את רבו בעל היריעות שלמה אם יסכים שיסע לדברי חיים, והוא ענה לו שמצווה ליסע לצאנז, ומאז היה מקושר מאוד לאדמו"ר בעל הדברי חיים מצאנז, ואף אחר פטירתו, לא נסע ר' מרדכי יהודה לרבי אחר, ורק אחר שמונה שנים החל לנסוע לבנו בעל הדברי יחזקאל משינאווא. בשנת תר"א לערך, נשא את בת ר' אשר זעליג הירש כדלהלן, בשנת תרי"ט נבחר לכהן כרבה של העיר אינטערדאם, מעניין לציין כי הכפר אינטערדאם היה כפר יחודי באיזור כולו, שכן כמעט כל תושביו היו יהודים, ורק אחר מלחמת העולם הראשונה, החל הכפר להתרוקן מתושביו היהודים.

בשנת תרכ"ז הביא לדפוס את הספר 'בית יהודה וישראל', מתוך כתבי דודו זקינו מגדלו, רבי ישראל לעוו. בשנת תרס"א הביא לדפוס את הספר מר דרור, מתוך כתבי זקנו רבי מרדכי לעוו. רבי מרדכי יהודה נפטר ביום י"ח שבט תרס"ד, והשאיר אחריו חידושי תורה בכתובים. נספד ביום ז' אדר תרס"ה, מרבי אליעזר דייטש, ונדפס ההספד בספרו דודואי השדה, סעאיני תרפט.

היו לו תלמידים רבים בישיבתו באינטרדאם וביניהם נמנה הגאון הקדוש רבי אליעזר פיש מביקסאד. תשובות אליו נדפסו ברבים מספרי השו"ת בדורו.

צאצאיו,

• רבי אשר זעליג לעוו חתן הגאון רבי יהודה גרינפלד אב"ד סעמיהאלי. בנו, רבי שמעיה לעוו הי"ד חתן רבי יעקב יהודה הכהן גליק [שאף הוא צאצא למשפחת פריינד], ר' שמעיה כיהן כאב"ד סעקעלי קרעסטור משנת תר"ע לערך, נהרג בשואה, כ"ח אייר תש"ד. ונדפס ממנו ספר 'בני שמעיה', ברוקלין תשך. בנו האדמו"ר רבי משה אריה לעוו מטעמשוואר באמריקה חתן האדמו”ר רבי אליעזר פיש מביקסאד הנ”ל, בעהמ”ח ספר משה ידבר, ובהקדמת הספר פירט את יחוסו.
• אשת רבי אלעזר שטיינמץ מבורשה, נפטר ד' סיוון תרע”ד. חותנו של רבי דוד צימטבוים מגרוסוורדיין, אב"ד קריניצה שבגליציה, ומחבר חסדי דוד.
• מרת פראדיל אשת רבי אברהם יהושע פריינד דידן.

אביו רבי יששכר לעוו, כנראה שנפטר צעיר לימים.

חותנו [ולא אביו], רבי מרדכי לעוו מבאניהאד, נולד בשנת תקל"ט לערך, ונפטר צעיר בשנת תקס"ב, נכדו הדפיס מכתביו את הספר מר דרור, וכתוב עליו בראש ספרו, שלמרות צעירותו, היה מפורסם, כבר בימי הגאון רבי משולם מטיסמניץ, ועוד האריכו שם בהקדמה אודותיו.

שער הספר מר דרור

אביו רבי אריה יהודה לעוו, כיהן כדיין בעיר באניהאד, נפטר תקע"ז. השאיר אחריו ספר בכתב יד, פני אריה, על תלמוד ירושלמי, ונדפס על ידי אחד מצאצאיו הגאון רבי משה אריה פריינד בירושלים. מלבד בנו רבי מרדכי הנ"ל, היה לו בן נוסף, רבי ישראל לעוו, אב"ד דארדא, ופינפקירכן. בעהמ"ח בית יהודה וישראל, נפטר תמוז תרכ"ט. בהסכמת הדברי חיים לספרו, כותב עליו, שהוא מפורסם בכל המדינה לשבח ולתהלה. צאצאיו: א. הנגיד ר' שלום לעוו בגרוסוורדיין, נזכר בהקדמת אביו לספרו.

רבי מנחם כץ פרוסטיץ - מאה ועשרים שנה לפטירתו

מצאצאיו של השתדלן הנודע רבי שמשון וורטהיימר, לא נודעו הרבה משפחות שיחוסן מגיע בבירור עד אליו. יש מסורות בכמה משפחות, שהם מצאצאיו של רבי שמשון, אבל אין להם עץ משפחה מסודר.

אחד מן הרבנים, שיש אודותיו מסורת כי הוא מצאצאי רבי שמשון וורטהיימר, הוא הגאון רבי מנחם פרוסטיץ כץ אב"ד צעהלים. תלמידו הקרוב של רבינו בעל החת"ם סופר.

על פי המסורת המשפחתית, אביו של רבי מנחם - רבי אליעזר כ"ץ וואנפריד, היה בנו של רבי שמואל כץ, על רבי שמואל כץ מסופר כי הגיע בבחרותו מהעיר וואנפריד, ללמוד תורה, בישיבה שבעיר פרוסטיץ. לאחר נישואיו שם, קבע משכנו בפרוסטיץ, ואחריו צאצאיו.

אשתו של רבי שמואל, כך מסופר, היתה מצאצאיו של השתדלן רבי שמשון וורטהיימר, היו שרצו לשער, כי היא היתה מצאצאיו של הגאון רבי בעריש עשקלש, חתנו של רבי שמשון ורטהיימר, שכיהן כאב"ד פרוסטיץ. אולם, כבר כתב ידידי הרב יחיאל גולדהבר [בחיבורו לתולדות רבי שמשון וורטהיימר שעמו בכתובים], כי לרבי בעריש לא היה זש"ק מזיווגו הראשון, ואשתו השניה, לא היתה בת רבי שמשון וורטהיימר.

*   *   * 

ובכן, רבי מנחם כץ שאנו עוסקים בו כעת, נולד בשנת תקנ"ה לערך, בפרוסטיץ, ונפטר לפני מאה ועשרים שנה בדיוק, אור לט"ז אדר ראשון תקנ"א. תולדותיו נכתבו במספר ספרים. האמור כאן, לקוח בעיקר מספרו היסודי של רבי משה אלכסנדר זושא קינסטליכער - 'קהלת צעהלים וחכמיה'.

בבחרותו, נסע רבי מנחם לפרשבורג, ללמוד תורה בישיבתו של רבינו בעל החת"ם סופר, תקופה מסויימת אף זכה להתקרב לרבו, ולשמש אותו. ונזכר בספריו של החתם סופר על הש"ס פעמים רבות. לאחר עשר שנים שלמד בפרשבורג, נשא את בתו של רבי יששכר בער הלוי פרענק, מרת הינדל. רבי יששכר בער, היה בנו של ר' גרשון הלוי שהגיע מטורקיה, והיה ר' יששכר נאמן וסופר הקהל בפרשבורג.

עד שנת תקצ"ד נשאר עדיין בפרשבורג, בצל רבו החת"ם סופר. בשנת תקצ"ד נתקבל לכהן כרב בק"ק ראגנדורף הסמוכה לפרשבורג, עוד לפני שהיתה לו סמיכה לרבנות. רק בכסלו תקצ"ה, קיבל סמיכה מרבו החתם סופר, ובגוף הסמיכה כבר כתוב, שהוא ניהו רב אב"ד בק"ק ראגינדארף. ואף בהיותו בראגנדארף, לא עזב את רבו, והריץ אליו שאלות בהלכה. התשובות להן, נדפסו בשו"ת חת"ס. ואף לפני פטירת רבו החת"ס, הגיע רבי מנחם להיות עמו ברגעיו האחרונים, ונשתמרו סיפורים מיום פטירתו של החת"ס, כ"ה תשרי ת"ר.

באותה השנה, שנת ת"ר, עלה ונתעלה רבי מנחם לישב על כסא הרבנות בצעהלים. שם פעל רבות לחיזוק ענייני היהדות. במעמדו כרב העיר צעהלים, פעל רבות לטובת ענייני הדת בכלל המדינה, והשתתף באסיפות רבנים רבות. ואף השתתף מספר פעמים במשלחות רבנים שבאו לבקר בארמון הקיסר בוינה (יש תמונה אחת מרבי מנחם, על רקע רהיטים מפוארים, ומשערים כי היא צולמה אצל הקיסר). רבי מנחם אף נתמנה ליושב ראש אסיפת הרבנים החרדים הראשונה, שהתקיימה בבודפסט בחודש אב תר"ל.

בצעהלים, החזיק רבי מנחם גם ישיבה חשובה, בה למדו רבים מרבני הדור שלאחריו. בהם, הגאון רבי משה גרינוולד אב"ד חוסט בעל 'ערוגת הבושם'. ונשתמר מכתב מהמהר"ם שיק אב"ד חוסט, ששלח לבנו ר' אהרן חיים בעת לימודיו בישיבה וכך הוא כותב, "ושמע עצתי וקבל מוסר ותוכחה מרבך הרב המאהו"ג נ"י, כל אשר תשמע הן חריפות ואגדה, יהיה חשוב אצלך לחזור אותו ולחקוק אותו על לוח לבך, ולהבחין אם הוא מובן לך או לא, עצתו ינחך ובדרכיו תלך...".

רבי מנחם האריך ימים מאד, ולמעלה מחמישים שנה כיהן בצעהלים, עד לפטירתו באור לט"ז אדר ראשון תרנ"א. הותיר אחריו כתבים מרובים, שנאבדו ברבות הימים. רק חלק קטן הודפס לפני כעשרים שנה, בשם, 'תולדות וחידושי רבי מנחם כץ פרוסטיץ'.

צאצאיו של רבי מנחם מפורטים להלן: