רבי מרדכי יהודה לעוו אב"ד אינטרדם

במאמר הקודם הצגנו את משפחתו של רבי אברהם יהושע פריינד מנאסויד, ותיארנו בהרחבה את אילן היוחסין שלו, נותר לנו להשלים אילן יוחסין למשפחת חותנו הגאון רבי מרדכי יהודה לעוו אב"ד אינטערדם.

רבי מרדכי יהודה לעוו, נולד תקפ"א לערך, כנראה נתייתם מאביו בגיל צעיר, שכן נתגדל בבית דודו זקינו רבי ישראל לעוו, למד בישיבתו של הכתב סופר בפרשבורג, והיה תלמידו של הגאון רבי שלמה זלמן אולמן בעל היריעות שלמה במאקאווא, מסופר כי רבי חיים יוסף גוטליב אב"ד סטרופקוב פעם ציווה לו שיסע אל הדברי חיים מצאנז, ואמר שצריך לשאול קודם את רבו בעל היריעות שלמה אם יסכים שיסע לדברי חיים, והוא ענה לו שמצווה ליסע לצאנז, ומאז היה מקושר מאוד לאדמו"ר בעל הדברי חיים מצאנז, ואף אחר פטירתו, לא נסע ר' מרדכי יהודה לרבי אחר, ורק אחר שמונה שנים החל לנסוע לבנו בעל הדברי יחזקאל משינאווא. בשנת תר"א לערך, נשא את בת ר' אשר זעליג הירש כדלהלן, בשנת תרי"ט נבחר לכהן כרבה של העיר אינטערדאם, מעניין לציין כי הכפר אינטערדאם היה כפר יחודי באיזור כולו, שכן כמעט כל תושביו היו יהודים, ורק אחר מלחמת העולם הראשונה, החל הכפר להתרוקן מתושביו היהודים.

בשנת תרכ"ז הביא לדפוס את הספר 'בית יהודה וישראל', מתוך כתבי דודו זקינו מגדלו, רבי ישראל לעוו. בשנת תרס"א הביא לדפוס את הספר מר דרור, מתוך כתבי זקנו רבי מרדכי לעוו. רבי מרדכי יהודה נפטר ביום י"ח שבט תרס"ד, והשאיר אחריו חידושי תורה בכתובים. נספד ביום ז' אדר תרס"ה, מרבי אליעזר דייטש, ונדפס ההספד בספרו דודואי השדה, סעאיני תרפט.

היו לו תלמידים רבים בישיבתו באינטרדאם וביניהם נמנה הגאון הקדוש רבי אליעזר פיש מביקסאד. תשובות אליו נדפסו ברבים מספרי השו"ת בדורו.

צאצאיו,

• רבי אשר זעליג לעוו חתן הגאון רבי יהודה גרינפלד אב"ד סעמיהאלי. בנו, רבי שמעיה לעוו הי"ד חתן רבי יעקב יהודה הכהן גליק [שאף הוא צאצא למשפחת פריינד], ר' שמעיה כיהן כאב"ד סעקעלי קרעסטור משנת תר"ע לערך, נהרג בשואה, כ"ח אייר תש"ד. ונדפס ממנו ספר 'בני שמעיה', ברוקלין תשך. בנו האדמו"ר רבי משה אריה לעוו מטעמשוואר באמריקה חתן האדמו”ר רבי אליעזר פיש מביקסאד הנ”ל, בעהמ”ח ספר משה ידבר, ובהקדמת הספר פירט את יחוסו.
• אשת רבי אלעזר שטיינמץ מבורשה, נפטר ד' סיוון תרע”ד. חותנו של רבי דוד צימטבוים מגרוסוורדיין, אב"ד קריניצה שבגליציה, ומחבר חסדי דוד.
• מרת פראדיל אשת רבי אברהם יהושע פריינד דידן.

אביו רבי יששכר לעוו, כנראה שנפטר צעיר לימים.

חותנו [ולא אביו], רבי מרדכי לעוו מבאניהאד, נולד בשנת תקל"ט לערך, ונפטר צעיר בשנת תקס"ב, נכדו הדפיס מכתביו את הספר מר דרור, וכתוב עליו בראש ספרו, שלמרות צעירותו, היה מפורסם, כבר בימי הגאון רבי משולם מטיסמניץ, ועוד האריכו שם בהקדמה אודותיו.

שער הספר מר דרור

אביו רבי אריה יהודה לעוו, כיהן כדיין בעיר באניהאד, נפטר תקע"ז. השאיר אחריו ספר בכתב יד, פני אריה, על תלמוד ירושלמי, ונדפס על ידי אחד מצאצאיו הגאון רבי משה אריה פריינד בירושלים. מלבד בנו רבי מרדכי הנ"ל, היה לו בן נוסף, רבי ישראל לעוו, אב"ד דארדא, ופינפקירכן. בעהמ"ח בית יהודה וישראל, נפטר תמוז תרכ"ט. בהסכמת הדברי חיים לספרו, כותב עליו, שהוא מפורסם בכל המדינה לשבח ולתהלה. צאצאיו: א. הנגיד ר' שלום לעוו בגרוסוורדיין, נזכר בהקדמת אביו לספרו.
ב. ר' מרדכי לעוו בפעטראווסעלה [ביגוסלביה].

ומעלה בקודש, מגזע השר המפורסם רבי שמשון וורטהיימר.

חותנו של רבי מרדכי יהודה לעוו היה

ר' אשר זעליג הירש, שהיה גבאי צדקה בכפר אורישוואר. בשו"ת מראה יחזקאל חלק ב' סימן קמ"ו מסופר שקנה ספר תורה, ומחמת ארכו לא נכנס לארון הקודש, ודנו הפוסקים האם מותר לחתוך את הקלף מלמעלה ולמטה על מנת שיוכל הספר להיכנס לארון קודש.זוגתו מרת שרה רבקה. ר' אשר זעליג ורעייתו זכו לחתנין רבנן, כי שתי בנות היו לו, האחת אשת רבי מרדכי יהודה לעוו דידן, והשניה היתה אשת הגאון רבי משה שטיין אב"ד ערדא סענזשארץ, בעהמ"ח באר משה, וכאשר נפטר בעלה זה, ביום ד' תשרי תרל”ד [והניח אחריו שלשה בנים ובת, מהם רבי אברהם אשר זעליג שטיין אב"ד סעקעלי אודווארהעלי]. נישאה בשנית בשנת תרל"ו לגאון רבי יששכר קאהן בעל בינת יששכר [היתה זו אשתו השלישית], והוא אף ירש את הרבנות בערדא סענזשארץ, עד לשנת תרע"ז, אז פרש מן הרבנות, ונפטר ביום ג' אייר תרפ"ג בהיותו בן תשעים ושלש שנים, ומנוחתו בערדא סענזשארץ.

ר' יששכר לעוו הנ"ל היה חתן רבי שלמה מאייער לודוויג זצ"ל תלמיד הכתב סופר.

חתן רבי יוסף אייזין.

מגזע הרה"ק רבי יעקב קאפיל חסיד, אבי שושלת קוסוב וויזניץ.
הקטע האחרון נתברר כטעות, כמבואר בתגובה למטה.