‏הצגת רשומות עם תוויות מנדל. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות מנדל. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 18 באוגוסט 2015

הגאון החסיד רבי אליעזר ליפמן ליטמנוביץ

היום מלאו מאה ועשרים שנה לפטירתו של הגאון החסיד רבי אליעזר ליפמן ליטמנוביץ. לא אדמו"ר היה, ואף לא כיהן ברבנות, ובכל אופן, ראוי שנקדיש מאמר אחד לכבודו.
רבי אליעזר ליפמן, נולד בשנת תקצ"א בעיר וויערשוב, לאביו רבי ברוך יהודה ליפמן, שנפטר לפני שנת תרט"ו.
בצעירותו למד אצל הגאון מקוטנא רבי משה יהודה לייב זילברברג.
בשנת תר"ט נשא לאשה, את מרת רחל, בתו של האדמו"ר רבי שלמה הכהן רבינוביץ בעל התפארת שלמה מראדומסק. בעבר, כתבנו בבלוג על נינו רבי שלמה חנוך הכהן רבינוביץ מראדומסק.
על אף שחותנו, היה מראשי המתנגדים לדרכה של קוצק, היה רבי ליפמן נוסע אל האדמו"ר רבי מנחם מנדל מקוצק, ולומד מדרכיו.
כאשר גדלה בתו, והגיעה לפרקה, דיברו בעדו שיתקבל לכהן כרב בעיר אלקוש, בה נתפנה אז כיסא הרבנות, וחותנו הקדוש, היה מאד מעוניין שיקבל על עצמו את הרבנות, על מנת שיוכל להביא פרנסה לביתו, אך רבי ליפמן סירב, כי לא רצה ליהנות מן הציבור,. חותנו שלח מכתב אל רבו מקוצק, בבקשה שישכנעו ליקח את עול הרבנות, אך רבו הסכים עמו בסירווב, ואך זאת גזר עליו שיפתח בית מזיגה לצורכי פרנסתו, ואכן, פרנסתו של רבי ליפמן היתה מאותו בית מזיגה אותו ניהלה בפועל אשתו הצדקת. ומסופר כי לצורך פתיחת העסק, הוצרך רבי ליפמן לשנות את שם משפחתו מליפמן לליטמנוביץ, כי לא היה כשר בעיני הרשויות, ששמו ושם משפחתו זהים. אך זה כנראה לא מדוייק כי כבר ברישום הנישואין שלו הוא מופיע בשם ליטמנוביץ.
לאחר פטירת הרה"ק מקוצק, היה רבי לפימן נוסע עם חבורת החסידים אל הרה"ק רבי חנוך מאלכסנדר, ולאחר פטירתו של האחרון, היו מן החסידים שחפצו שבהנהגתו של רבי ליפמן, אך הוא סירב אף לזאת, וקם ונסע אל הרה"ק בעל חידושי הרי"ם מגור, ואף שהה שם בשבת בה נפטר. ולא רק זאת, אלא אף לאחר פטירתו, נסע רבי ליפמן אל נכדו בעל השפת אמת, שהיה צעיר ממנו בשנים רבות, ונחשב לאחד מזקני ומחשובי החסידים באותה העת.
מסופר כי לפני שנפטר בעל חידושי הרי"ם, אמר לאשתו הרבנית, כי נכדם היתום שלמה עדיין לא נשא אשה, וברצונו שתדאג להשיאו לבת תלמיד חכם, שאלתו הרבנית מי נחשב תלמיד חכם, וענה לה: רבי חיים אלעזר וואקס הרב מקאליש, רבי ליפמאן מראדומסק, הוא נשוא מאמרנו, ורבי נח שחור מביאלה. ואכן, לימים נשא רבי שלמה את בתו של רבי ליפמן כדלהלן.

יום שני, 16 בפברואר 2015

מגילת יוחסין של רבי אליעזר שלמה שיק

הזכרנו במאמר הקודם את יחוסו בן אחר בן של המוהרא"ש רבי אליעזר שלמה שיק.
וכעת נמשיך ונפרט את יחוסו מכמה צדדים, לרבנים יושבי על מדין בקהילותיהם.
ותחילה נפרט שוב את יחוסו מצד אבותיו. 


  • רבי אליעזר שלמה שיק רב דק"ק היכל הקודש ברסלב נפטר י"ז שבט תשע"ה.
  • אביו, רבי מנחם זאב שיק אב"ד טוקאיי נפטר ה' תשרי תשס"גג. זוגתו מרת מלכה לבית מושקוביץ, נפטרה ח' חשון תש"ן.
  • אביו, רבי אלכסנדר זישא שיק דומ"ץ סילאדי פיער הי"ד נהרג ט"ו סיון תש"ד. זוגתו מרת חנה טויבא לבית שיפמן.
  • אביו רבי מנחם זאב שיק ראב"ד גירעש נפטר י"ח אדר תרנ"ו. זוגתו מרת חיה דבורה נפטרה כ"א אייר תרע"ד.
  • ומעלה בקודש.

כעת נמשיך ביחוסו של המוהרא"ש מצד אמו, מרת מלכה הנ"ל,
  • אביה רבי חיים שלמה מושקוביץ ראב"ד טאקאיי, המכונה ר' חיים זלמן, בעהמ"ח גיא חזיון. נולד בתמוז תרכ"ה בעיר איהעל, בילדותו נתברך מבעל הייטב לב, וזכר זאת כל ימיו. למד תורה מפי רבני עירו, ונסע לישיבות רבני הונגריה, לפוטנאק, ומשם לוויצען אצל הגאון רבי דוד זילברשטיין, ממנו נסמך להוראה בשנת תרמ"א, ומשם נסע לערלוי ללמוד אצל רבי שמעון סופר. בשנת תר"ן, נשא לאשה את זוגתו מרת חנה לבית גרינפלד.  
מצבת מלכה אמו של רבי אליעזר שלמה שיק
בשנת תרנ"ב קיבל היתר הוראה מגדולי הרבנים בהונגריה, רבי אברהם יצחק גליק בעל יד יצחק מטולטשווא, ובעל נטע שורק, ובעל נהרי אפרסמון, ובעל פקודת אלעזר. בשנת תרנ"ד נתקבל לכהן כדומ"ץ בק"ק טאקאיי. נפטר ביום א' תמוז תרצ"ו.

יום שישי, 28 בספטמבר 2012

רבי נתן נחום הלוי מווארשא - מאמר מסכם

אחרי ההוספות הרבות שנוספו לתולדות רבי נתן נחום הלוי, אערוך כאן מאמר מסכם [לבנתיים], מכל הידוע לנו לתולדותיו ותולדות צאצאיו.
 "הרב הנכבד בתורה, צדקת ה' עשה, ונצר מגזע קדושים", רבי נתן נחום הלוי קאהן, נולד לאביו רבי אליעזר הלוי, ולאמו מרת מירל, בשנת תקנ"ז לערך. אמו מרת מירל היתה בת רבי נתן אחיהם [המשותף?] של האחים הקדושים רבי אלימלך מליזענסק ורבי זושא מאניפולי.
בראשונה נשא לאשה את מרת שרה בת שמואל.
בצעירותו, [לפני או אחרי נישואיו, אינני יודע], דר בסטוטשין, ועל שמה נקרא לימים ר' נתן סטוצ'ינער.
ישנן בפולין שתי עיירות בשם סטוטשין, וכפי הנראה ר' נתן לא היה גר באחת מהן, אלא בעיירה שצ'וצ'ין שבבלרוס, ועל כן, בהגירתו לווארשא בירת פולין, היה נקרא גם ר' נתקי ליטוואק, וכך נשתמר שמו בפי חסידי פולין.
בערוב ימיו, בשנת תרכ"א, נשא ר' נתן נחום אשה נוספת, בשם מרת גיטל בת ר' מאיר [זילברמן]. כאמור, בכ"ה אלול תרכ"ז נפטר ר' נתן נחום ומנוחתו בבית החיים שבווארשא, ומצבתו קיימת עד היום, מאה ארבעים וחמש שנה לאחר פטירתו.
ואלו הם צאצאיו של ר' נתן נחום, כפי שמצאתי עד כה:
  • הר"ר שמואל מנחם הלוי קאהן, נשא לאשה את מרת שרה בת הר"ר בועז זונאבנד חתנו של הרה"ק ר' אברהם מטשכנוב זי"ע.
  • הר"ר לייזר חסיד ממקאווי חותנו של ר' אייזיק לנדא.
  • אשת ר' יצחק אייזיק לונדברג, אבי מרת רבקה אשת הרה"ק רבי אברהם יששכר רבינוביץ מראדומסק, אשר קרא לבנו כשם חותנו זקינו, הוא הרה"ק רבי נתן נחום רבינוביץ מקרימילוב. מלבד ר' נתן נחום, היו לו כמה וכמה בנים נוספים, ואלו הם: א. הבכור רבי יחזקאל רבינוביץ מילא את מקומו כאדמו"ר מראדומסק. ב. רבי שלמה רבינוביץ מעלקוש. ג. רבי יעקב יוסף רבינוביץ מקלאבוצק מחבר 'אמת ליעקב'. ד. רבי משה אלימלך הכהן רבינוביץ חותנו של האדמו"ר האחרון לבית ראדומסק רבי שלמה חנוך הכהן רבינוביץ [בן ר' יחזקאל הנ"ל]. ה. אשת רבי מנחם מנדל אלטר בן האדמו"ר רבי יהודה לייב אלטר בעל השפת אמת מגור. ו. אשת רבי אברהם קאליש בנו של האדמו"ר רבי מנחם קאליש מאמשינוב. ז. אשת רבי מרדכי מנדל מאוטבוצק.

    • רבי נתן נחום הכהן רבינוביץ מקרימילוב