נכדי היקרים חיים ויחיאל מיכל, ב"ה כי תגדלו והייתם לאנשים ולא תדעו משפחתיכם והוריכם אשר לזאת הנני כותב את הגליון הזה למען תדעו צור חצובתכם.
יעקב ליפא אביכם הקדוש הנהרג ביום זעם כ"ד לחודש אייר שנת תרע"ט בקריוואזיר היה בן לאבותיו שמשון וחנה רוזיא סאפאהזשניק בקריוואזיר.
זקניכם היה בן לאבותיו דוד ועלקא ה"ר דוד ז"ל היה מגדולי היחש, נכד המרש"א ז"ל, יחוסו בפרוטרט לא אדע.
עלקא ז"ל היתה בת הרב הר' יעקב ליפא ז"ל אווערבוך בן הרב הר"ר ישראל יהודה בן הרה"צ הר"ר אברהם דוב מחמעלניק, חתן הרה"צ הר"ר יעקב יוסף הכהן בעה"מ ספר תולדות יעקב יוסף וספר צפנת פענח וספר בן פורת יוסף תלמיד ותיק להבעש"ט הקדוש.
הר' ישראל יהודה ז"ל היה חתן הרה"צ ה"ר חיים מצאנז.
ה"ר יעקב ליפא ז"ל היה חתן ה"ר נפתלי מטולשין נכד הרב המגיד מלאדאזין.
ומצד אביו הר"ר ישראל יהודה ז"ל הגיע יחוסו עד רש"י. עיין בספר לוחת העדות במכתב הר"ר אלעזר אווערבוך נכד רש"י ז"ל.
אם אביכם חנה רוזא היתה בת לאבותיה הרב הר' אליעזר צבי רב בפישמשאן וז' חוה שרה בת הר"ר אברהם ז"ל רב בפישמשאן.
הר"ר אליעזר צבי ז"ל היה בן הר"ר חיים ממראחווע נכד הרה"צ ה"ר פישל מדיפוויץ.
אם אם אמכם חוה שרה היתה בת האשה טיבע בת האשה יהודית בת הרה"צ הר"ר שמערל מווארחיוונע.
יהודית היתה אשת הרב הר' ליבילא בראבער נין ונכד להשל"ה הקדוש.
ובכן בני מהגליון הזה תוכלו לדעת ולהוכיח בשערים כי ח"ו לא נולדתם ממשפחת בוז, אך ממשפחת רם.
אמכם אסתר שמתה ט' אדר שנת תר"פ 1920 היתה בת להוריה יחיאל מיכל וטאבע אנשים כשרים. לא מגזע היחש מחצבתם אך לא ח"ו מפסולי היחש ומבזוי עם.
ובכן בני כי תגדלו תקראו את הגליון הזה ותתחזקו להיות יהודים כשרים נאמנים לדתם ולאומתם ללכת בדרך הטוב והישר בעיני אלקים ואדם, למען תהיו לשם ולתפארת למשפחתיכם, ולא תשכחו את ד' ואת עמכם.
עליכם לדעת את יום לדתכם למען תדעו יום מלאת לכם שלש עשרה ויום אחד כי אז עליכם החיוב להניח תפילין. לזאת הנני לרשום על הגליון הזה יום הולדתכם.
חיים נולד ד' אלול שנת תרע"ב 1912.
יחיאל מיכל נולד עשרה ימים לחדש תמוז תרע"ה 1915.
שמשון סאפאהזשניק
אני לא זיהיתי את כל הדמויות, אבל חלק כן והנה מה שהעליתי בחכתי:
"עלקא היתה בת הרב הר' יעקב ליפא ז"ל אווערבוך בן הרב הר"ר ישראל יהודה בן הרה"צ הר"ר אברהם דוב מחמעלניק חתן הרה"צ הר"ר יעקב יוסף הכהן בעה"מ ספר תולדות יעקב יוסף וכו'".
- בעל התולדות יעקב יוסף, הוא דמות ידועה, ואין בדעתי להרחיב אודותיו כאן. על פי גירסתו של רחי"ל אויערבך ר' אברהם דוב לא היה חתן התולדות, אלא הוא נשא לאשה את בת ר' צבי [בן ר' חיים צאנזיר הנזכר להלן] חתנו של בעל התולדות יעקב יוסף. אמנם, מכיוון שאותה נכדה נתיתמה בצעירותה, וגדלה על ברכי ר' יעקב יוסף, נחשבת כבתו. (ידיעות משפחתיות רבות אודות בעל התולדות וצאצאיו, מקורן ברשימות שרשם ר' חיים יהודה לייב אויערבך מירושלים [אביו של ר' שלמה זלמן אויערבך], מצאצאיו. ונדפסו בהמשך בספרו של יצחק אלפסי 'תולדות יעקב יוסף').
- ר' אברהם דוב אווערבוך היה בנו של הרב יהודה לייב. אברהם דוב התייתם בילדותו, ואולם בלט בידיעותיו והתמדתו, והבעש"ט העיד עליו ש'הוא לומד תורה לשמה'. הבעש"ט גם היה השדכן שלו, והוא שהציע את השידוך עם בת ר' יעקב יוסף מפולנאה. אך דרש שר' אברהם דוב יאכל 'מזונות' על שולחנו שלו, ולא אצל חותנו. בשנת תק"ם הוא שימש כרב בחמלניק, ולאחר פטירת חותנו נבחר לרב גם בפולנאה. ר' אברהם דוב היה מחותן עם שאר ראשוני החסידות ועם צאצאי הבעש"ט כמה פעמים. אלפסי מונה לר' אבהם דוב חמשה בנים, אך מוסר על מסורתו של רחי"ל אויערבך כי היו לר' אברהם דוב ששה בנים ושש בנות, שפרטיהם לא ידועים. ר' אברהם דוב נפטר בתחילת שנות התק"ע.
- על בנו ר' ישראל יהודה הנזכר כאן, לא ידועים פרטים רבים, ואלפסי מזכיר אותו רק בשמו, ומפרט שושלת היוצאת ממנו. חתנו של ר' ישראל יהודה היה ר' אליעזר מפולנאה אבי ר' שמואל נתן גען אבי ר' אהרן זאב גען אבי ר' ישראל יהודה גען אב"ד באלין בפודוליה משנת תרנ"ו, ונולד בשנת תרכ"ז. בצירוף עם מגילת היוחסין שכאן, הרי שידועים לנו על בן ובת של ר' ישראל יהודה אווערבוך, הבן, הוא ר' יעקב ליפא והבת היא אשת ר' אליעזר מפולנאה הנ"ל.
- על ר' יעקב ליפא אווערבוך לא ידוע מאומה.
- נשוב ונמנה את צאצאי ר' אברהם דוב אווערבוך מחמעלניק. 1. ר' משה שמעון זאב אויערבך ורעייתו מרת שרה רייזא בת ר' צבי בנו של הבעש"ט. מצאצאיו ר' דוד פתחיה וינשטוק מוינה בעהמ"חקול דוד. 2. ר' דוד אויערבך, רעייתו - על פי מסורת המשפחה - מרת לאה בתו או נכדתו של ר' יוסף מיאמפלא. עלה לארץ ישראל בשנת תקע"ה, ומבתו נסתעפו משפחות רבות בארץ ישראל, בהם בני משפחת אויערבך מחסידי קרלין [בהם ר' יעקב שמשון חותנו של הגאון ר' יצחק קוליץ], ור' חיים יהודה לייב אויערבך ראש ישיבת שער השמים בירושלים, ובניו הרבנים, והראש שבהם, הוא ר' שלמה זלמן אויערבך שהיה ראש ישיבת קול תורה שנים רבות, ופוסק לאלפים. 3. ר' יעקב פנחס אויערבך מלעטיטשוב, חתן ר' ברוך ממעזיבוז' נכד הבעש"ט. 4. ר' יוסף יוסקה אויערבך, בר"ח אלול תק"ס נשא לאשה את מרת אדל בתו הבכורה של ר' נחמן מברסלב. 5. ר' ישראל יהודה אויערבך הנ"ל. 6. מרת דבורה מלכה, עלתה לארץ ישראל בשנת תק"ע, ונזכרת במפקד מונטיפיורי משנת תקצ"ט והיא אלמנה. עוד מצאצאי ר' אברהם דוב: ר' מרדכי יהודה לייב בלכמן אב"ד קונסטנטין ישן, ב"ר יעקב יוסף, מצד אמו. ר' מרדכי אריה ב"ר מאיר בארמאשענקא היה רב בזוועניגראצקה פלך קיוב, ומצד אמו היה נכד ר' אברהם דוב. ר' אברהם דוד ארטינבערג ב"ר יחיאל מיכל וחתן ר' נחמיה פרלוב מקוידינוב, היה נכד לר' זאב מזיטומיר ור' אברהם דוב. גם ר' זאב אויערבך חותנו של ר' נחום מרחמיסטריווקא [זקינו של ר' יוחנן טברסקי מרחמיסטריווקא] היה מגזע התולדות, וכנראה היה נכדו של ר' אברהם דוב.
- בפיסקא זו, יש לנו חידוש גדול מאד, שמסתדר יפה עם פרטים אחרים. בספרו של אלפסי, לא כתוב מי היה חותנו של ר' ישראל יהודה. לעומת זאת, הוא מצטט את דבריו של ר' יעקב יוסף מפולנאה בספרו 'כתונת פסים', (דף י"ב ע"א בשורה האחרונה) וכך הוא כותב: 'וכן שמעתי בשם מח"ו [מחותני] הרב החסיד מוהר"ר חיים צאנזיר' , אלפסי מביא את מסורת רחי"ל אויערבך כי בתו של ר' יעקב יוסף נישאה לר' צבי בן ר' חיים צאנזער, אך הוא מפקפק במסורת זו. לפי מגילת היוחסין הזו, הרי מובן כיצד ר' יעקב יוסף ור' חיים צאנזער היו מחותנים, ר' ישראל יהודה בן בתו של ר' יעקב יוסף נשא לאשה, את בתו של ר' חיים מצאנז.
- ר' חיים צאנזער, היה מגדולי התלמידי חכמים בדורו, ונשתמרו סיפורים רבים כיצד הבעש"ט ניסה למשכו להסתפח בקהל החסידים, [נסיונות שלא עלו יפה, ור' חיים היה מראשוני הלוחמים בחסידות יחד עם הנודע ביהודה], נולד בשנת ת"פ בעיר צאנז לאביו ר' מנחם נחום חתנו של ר' שמואל שמעלקא הלוי הורוביץ אב"ד טארנא, ר'חיים נישא לבתו של ר' יוסף היילפרין קרעסילס מבראד, ועבר לגור סמוך לחותנו. בבראד נתדבק אל חכמי הקלויז המפורסם שם, והיה לאחד מראשיו, וכל חכמי הקלויז הבאים אחריו נחשבים לתלמידיו. נדפסו ממנו הגהות לשו"ע ויש ממנו תשובות בנוב"י. צאצאי ר' חיים צאנזיר: 1. ר' שמואל אהרן אב"ד מאצ'וב בוואהלין, [היה גיסו של ר' משה ראש הישיבה בברדיטשוב, וממילא דוד אשתו של ר' ישראל מרוז'ין], בנו ר' מנחם נחום היה אב"ד קונסטנטין ישן, נפטר ה' אייר תקפ"ב ונטמן בבראד, אבי ר' חיים יצחק אייזיק הלפרין שהיה ראב"ד בוטושאן משנת תקע"ח עד שנת תרי"ח שאז עלה לצפת, בה נפטר ט"ו תשרי תרכ"ח. עוד בת היתה לר' שמואל מרת פרימא רויזא אשת ר' סנדר קאליר נכד ר' אפרים זלמן מרגליות, ומצאצאיו ר' אברהם דוב קרוכמל שהוצאי לאור את מעלות היוחסין, וגם אשת ר' גרשון הגר ברמ"מ מזאבלטוב. 2. ר' צבי שנשא לאשה את בת בתו של ר' יעקב יוסף מפולנאה, על פי מסורת רחי"ל אויערבך. 3. מרת העניא אשתו בזיווג שני של ר' נפתלי הירץ לנדא אב"ד ור"מ זעליחוב ווישניצא, ב"ר אביגדור רמגליות אב"ד חענטשין. 4. מרת חיה. מצאצאי ר' חיים צאנזר גם ר' אליעזר פיש מביקסאד.
- לר' יוסף הלפרין חותנו של ר' חיים צאנזיר, היו עוד צאצאים, ביניהם 1. ר' ישראל קרעסילס מחכמי הקלויז ודומ"צ בבראד נפטר י"א תשרי תקנ"ד. נזכר בהערצה בספרים, למשל, ר' יוסף שאול נתנזון [בספרו 'דברי שאול' יו"ד סי' של"א סעי' ק"ד] 'הגאון המורה הגדול מוהר"ר ישראל קרעסילס ז"ל מ"מ ומ"ץ ד"ק בראד'. ובספר שורש מיעקב [על יו"ד מר' טודרוס זונדל הורוביץ מו"ץ בעיר בראדי סי' ק"ה] 'ושמעתי בשם ש"ב הגאון החסיד מו"ה ישראל קרעסילס שהיה גיסו של הגאון החסיד מו"ה חיים מצאנז מבראד והיה מו"ץ בעיר החכמה בראדי עוד בזמן הבעש"ט ז"ל והיה בקי בהוראה מאוד ובספרי ראשונים ואחרונים ושו"ת הרבה'. ויעויין עוד אודותיו בספר 'ערים ואמהות בישראל' - ברודי, עמ' 333. 2. ר' אבלי הלפרין חתן ר' איצק זולקוואר [ר' איצק הוא אביו של ר' נחמן מהורודנקה וחותנו של ר' חיים כץ חותן ר' מאיר מרגליות בעל המאיר נתיבים].
סופה של הפרשה.
שלום, למה אתה לא מונה בין ארבעה צאצאי ר' חיים צאנזער את אשתו של ר' ישראל יהודה ?
השבמחקשלום וברכה.
השבמחקכתבתי את הפרטים שהיו ידועים עד לפני מגילת יוחסין זו.
יתכן שאשת ר' ישראל יהודה, היתה אחת משתי הנזכרות למעלה.
לא הבנתי מתוכן הדברים, האם ר' אברהם דוב מחמעלניק היה נשוי לנכדת הרב יעקב יוסף או לנינת הרב יעקב יוסף.
השבמחקמחד אתה מביא את מסורת הרב חיים לייב אוירבך ומאידך בצאצאי רבי חיים צאנזיר אתה מונה את ר' צבי כנשוי לנכדת התולדות ולא לבתו...