רבי מאיר שווארץ אב"ד שקלוב

היום מלאו כנראה תשעים שנה לפטירתו של רבי מאיר שוורץ אב"ד ור"מ שקלוב. ולמה כתבתי כנראה? כי מצאתי שני מקורות שונים על תאריך פטירתו, אם נפטר בא' טבת תרפ"ה או בא' טבת תרפ"ח. ולא מצאתי שום מקור ראשוני, כמו עיתוני התקופה, או הספד אודותיו, שיבאר לי מתי באמת נפטר רבי מאיר. בכל אופן, אבוא בזה לכתוב על תולדותיו של רבי מאיר, ועל יחוסו הרם. [בספר מקור ברוך, לרבי ברוך אפשטיין, שנדפס בוילנא תרפח, חלק שני, עמ' תעז, מספר מעט על רבי מאיר, וכותב בהערה שאת דבריו כתב בעת שהי' הרה"ג הזה בחיים אתנו, ועתה מנוחתו כבוד בגן עדן. אם היינו יודעים בבירור שהספר נדפס בתחילת תרפ"ח היינו מסיקים שר' מאיר נפטר בשנת תרפ"ה].

רבי מאיר נולד בעיר מיר לאביו רבי מיכאל בשנת תרכ"ד לערך. בבחרותו נשא לאשה את רעייתו מרת צערטיל, בת הגאון רבי יהושע הורוביץ שכיהן כאב"ד שקלוב. לאחר פטירת חמיו בשנת תר"ן, והוא אך בן עשרים ושש שנים, נתמנה למלא את מקומו כאב"ד ור"מ שקלוב. אולם למרות גילו הצעיר, נשתלב רבי מאיר היטב בהנהגת הקהילה, כך למשל בכתבה בעתון המליץ ביום 21 בפברואר 1895, חמש שנים לאחר שנתמנה, מסופר על עניותם ודלותם של יהודי העיר שקלוב, ומזכירים את השתדלותם של רבי מאיר ורעייתו לטובת העניים, וכך כתוב שם: "אמנם לולא הרה"ג האברך ר' מאיר שווארץ אב"ד דפה ורעייתו המלומדת בספרות הרבנית במדה גדושה, המשתדלים בכל עוז להלביש העניים ולהחזיק היתומים, המעוררים היחידים לבני עיר שקלאוו הגבירים היושבים במאסקוי [מוסקבה] ופטרבורג לעזור ולתמוך בידי עניי העיר, כי עתה- התגוללו תחת שואה ונפישי נפוחי כפן".

רבי מאיר גם דאג להקים בשקלוב ישיבה לבחורים, בין רבני הישיבה שימשו רבי פסח פרוסקין שלמעשה ייסד את הישיבה תחת חסות הרב, ואף עמד בראשותה עד שנת תרע"ב, רבי אברהם נח פאליי שנשלח על ידי הסבא מסלבודקא, רבי יוסף אליהו הענקין, ורבי אשר סנדומירסקי. רבים מבוגרי הישיבה שימשו ברבנות לאחר מכן, ביניהם, הגאון רבי אברהם גולדברג ששימש כרב וראש ישיבה במינסק.

גם פעל רבות לחיזוק היהדות בעירו, ומספר רבי פתחיה מנקין בהקדמה לספרו כרם פתחיה חלק ב, כי נקרא כמה פעמים לבוא מעיר רבנותו קניזיץ אל שקלוב הסמוכה, לדרוש במקהלות עם למען יחזקו בתורת ה', ובכל בית כנסת שדרש, היה בא רבי מאיר לשמוע את אמריו.

תשובות מעטות ממנו בהלכה נשתמרו בספרי רבני דורו. מכתב תורני ששלח לאחיינו נדפס בספר זכר אבות, לתולדות רבני משפחת שור. גם נשתמרה דעתו בענין מציצה בברית מילה, ששלל בתוקף כל שינוי מן המסורה בידינו, ונתפרסמה דעתו בספרים העוסקים בנושא. גם נצטרף אל רבי מאיר לרנר אב"ד אלטונה בתמיכה באגודת מוריה, אשר נוסדה במטרה להיות לעזר להקמת ישובים בארץ ישראל, על ידי מתיישבים שומרי תורה ומצוות, כמבואר בהקדמת ספרו 'הדר הכרמל'. וכמו כן חתם על מכתב תמיכה ברבי חיים סולובייצ'יק בהחזקת ישיבת תורת חיים בירושלים.

לא מצאתי איזכור על צאצאיו, מלבד בתו מרת שיינדל הי"ד אשת הגאון רבי מרדכי פיינשטיין, אחיו של הגאון רבי משה פיינשטיין בעהמ"ח אגרות משה. רבי מרדכי פיינשטיין כיהן כגאב"ד הארזעווע ושקלוב, והוצא להורג על ידי הקומוניסטים כאשר סירב לספק להם את רשימת עשירי הקהילה, רעייתו שיינדל נהרגה עם חמשת ילדיהם על ידי הנאצים בימי השואה האיומה, הי"ד. מעט מדברי תורתו של רבי מרדכי נדפסו בספר זכר מרדכי.

וזה סדר יחוסו:

אביו רבי מיכאל שחור ממיר, היה סוחר נכבד ובר אוריין. צאצאיו, א. רבי מאיר דידן. ב. רבי שמואל צבי שחור מז'יטל שהיה מן האברכים שלמדו בכולל בראדסקי בוואלאזין, ולימים כיהן ברבנות במייצ'עט. ג. הגביר ר' יוסף דוד שחור, עזר ליסד חברת פועלי צדק בליטא, ולבסוף עלה לירושלים. ד. ר' אברהם יצחק שחור. ה. ר' משה שחור. ו. ר' ישראל ליפא שחור.

אביו הנגיד רבי חיים לייב שחור ממיר, אשר מסופר עליו בספר מקור ברוך, כי למרות שנתגדל בעושר רב, הטה את שכמו לעמל התורה, והיה מצויין ומוכתר במעלות ובמדות תרומיות, ובכל קניני הנפש שהחכמים השלמים נקיי הדעת מוכתרים בהם. אך נקרא בתואר נגיד, להבדילו מבן אותה העיר באותו הזמן הגאון רבי חיים לייב טיקטינסקי שכיהן כראש הישיבה במיר. זוגתו מרת ליפשא מלכה לבית ברלין.

אביו רבי משה שחור ממיר, זוגתו מרת חוה לבית אייזנשטאט.

אביו רבי אריה לייב שחור מדובראוונא

אביו הגביר מוה"ר צבי הירש שחור מדובראוונא, זוגתו מרת שרה לבית סירקין.

אביו רבי אלכסנדר זיסקינד שחור מדובראוונא, חתום שני אחרי רבי חיים מוואלאזין, בשתי אסיפות רבנים, אחת מהם במינסק, סיוון תקע"ו.

אביו רבי אריה לייב שחור, הוא ראש משפחת שחור הידוע לנו עד היום.

ועוד יש להאריך ביחוסו מכמה צדדים, שהתייחס לבעל הפנים מאירות משני צדדים, וכן היה מצאצאי הב"ח, הרמ"א ובעל מגלה עמוקות. ומקובל גם שהיה מצאצאי רבי יוסף יוסקא אב"ד דובנא בעל היסוד יוסף.

גם על יחוס משפחת חותנו הגאון רבי יהושע הורוביץ, נרחיב בפעם אחרת אם ירצה השם.