הוספות לעץ משפחה - משפחת וילף

ר' רפאל וילף - החזן מטשורטקוב

בעבר כתבנו כאן בבלוג על משפחת הרב הקדוש רבי יצחק אייזיק מסטרי. במאמר הנזכר, כתבנו בעיקר על צאצאיו, אך גם פירטנו את אילן היוחסין של ר' יצחק אייזיק מצד אביו, כפי המופיע בספר מליצי אש. ר' יצחק אייזיק היה בנו של הרה"ק ר' ישראל מהאלישיץ, בן הרה"ק ר' פתחי' בן הרה"ק איש אלוקים ר' וואלפיש. פרטים רבים עליהם לא הוזכרו שם, רק עוד כתוב, כי ר' ישראל מהאלישיץ היה חתן ר' דוד יעקב הלפרין אב"ד באליחוב.



בימים אלו, עומד לצאת לאור, הספר נתיבות רפאל, מאת רבי רפאל ווילף, שאר בשרו של הרה"ק רבי יצחק אייזיק מסטרי.

אביו של ר' רפאל, היה למעשה בן דודו של הרה"ק ר' יצחק אייזיק מסטרי.

בהקדמתו לספר מספר ר' רפאל קצת יותר על המשפחה, ומוסיף פרטים שלא היו ידועים. כאן נביא את הדברים בפרסום ראשון, וברשותו האדיבה של המוציא לאור.

את ספרו חיבר ר' רפאל וילף לפני כתשעים שנה, עד עתה הוא היה טמון בכתב יד, ועכשיו עומד הספר לצאת לאור עולם.

רבי רפאל ווילף, נולד בעיר סקאליע [סקולי] שבגליציה, גר בסטרי, ואחר כך בלבוב. ר' רפאל היה מקושר מאד לרה"ק דוד-משה מטשורטקוב ובכלל לבית רוז'ין, ושימש כש"ץ בטשורטקוב בימים נוראים שנים רבות. בשנת תרס"ג עלה לארץ ישראל, ואף כאן שימש כבעל תפילה בימים נוראים בבית מדרשו של הרה"ק ר' מאטלי מרחמסטריווקא. ר' רפאל נפטר בירושלים בפורים תרפ"ט, ומנוחתו בבית החיים שבהר הזיתים.


להלן קטע מצוואתו (שנכתבה בשנת תרפ"ו), המלמד מעט על דמותו של רבי רפאל, והליכותיו.

כל ימי הייתי שליח ציבור, ואפילו כשבאתי לארץ הקדושה עשו אותי לשליח ציבור. ואע"פ שאני יודע בי שאני מלא חטאים ועוונות ופשעים לרוב, והכרעתי בעונותי את כל העולם לחוב, אמרתי על-כל-פנים בארץ הקדושה איך אוכל להעיז פני עוד לילך להיות שליח ציבור לרצות את אבינו שבשמים לבני ישראל, ואני בעצמי חוטא ופושע? ואמרתי "הגם לכבוש את המלכה עמי בבית"? ובפרט בעת בואי לארץ הקדושה כבר באתי בימים, ודיברתי מה שאמר הרה"צ הק' רבי הירש מרימאנאוו זצ"ל זי"ע כאשר בא אחר חמישים שנה, אחיד בדיקנא הקדושה אצל השולחן, ואמר "ומבן חמישים שנה ישוב מצבא העבודה", היינו מבן חמישים צריך לשוב בתשובה מעבודת הצביעות, וגם אני אמרתי שאיני כדאי והגון להיות עוד שליח ציבור, על-כל-פנים בארץ הקדושה שאינם מכירים אותי ולא יודעים שאני יכול להיות ש"ץ ואהי' פטור מזה. והנה הי' בְּכַאן חסידי שארטקאוו ובויאן וזידיטשוב ואנשי סטריא ואנשי לבוב אנשים הרבה מאוד שידעו שהייתי ש"ץ בחו"ל, והי' בכל מקום הקודש שבאתי להתפלל וידעו שאני ש"ץ, והפצירו בי ולא יכולתי לסרב הרבה, והייתי מוכרח להתפלל לפני התיבה שלא ברצוני, ובפרט בימים נוראים. ואחר-כך בעת דוחק המלחמה בוודאי הייתי מוכרח להתפלל בעד תשלומין כי הייתי רעב לחתיכה לחם, אחר כל אלה מעת שבאתי לארץ הקדושה הייתי מוכרח להתפלל בימים נוראים ובפרט אצל הרה"צ ר' מאטלי מראחמיסטריבקי זצ"ל הייתי מוכרח להתפלל כל השנה ובימים נוראים, ועד היום אני מוכרח להיות ש"ץ, ובני ישראל דנים אותי לזכות ועושים אותי לש"ץ, ובוודאי הקב"ה ידין גם אותם לזכות מדה כנגד מדה. 

משפחת הרב הקדוש ר' יצחק אייזיק מסטרי

לפני כחודשיים, כתבנו כאן, על צאצאיו של ר' צבי יוסף מרודניק, ובתוך הרשימה, על חתנו - ר' יצחק אייזיק מסטרי. הגיעה אלינו בקשה מאחד הקוראים, לכתוב שוב על תולדות משפחתו של ר' יצחק אייזיק מסטרי, ולהרחיב מעט אודות צאצאיו. בשיתוף המידע שקיבלנו, מכמה כיוונים, ועוד חומר חדש שנתגלה, ערכנו כאן מחדש את הרשימה, בתוספת פרטים רבים.

על ר' יצחק אייזיק אין ידיעות רבות, המקור העיקרי אודותיו הוא מספר מליצי אש לר' אברהם שטרן, [חודש שבט סי' צח] שם כותב כי ר' יצחק אייזיק היה בנו של הרה"ק ר' ישראל מהאלישיץ, בן הרה"ק ר' פתחי' בן הרה"ק איש אלוקים ר' וואלפיש. ר' ישראל מהאלשיץ הנ"ל היה חתן הגאון הקדוש ר' דוד יעקב הלפרין אב"ד בוליחוב [אשר ר' צבי הירש מזידיטשוב קראו הקדוש מבאליחוב ור' מנדל מקאסוב קראו שרף ונורא] שאשתו היתה אחות הגאון הקדוש ר' יעקב מנאראל [ממשפחת הרה"ק ר' שלמה מלוצק]. בספר עשר קדושות, מערכת י' אות ד', נכתב אודות ר' יצחק אייזיק כי היה עובד ה' בלהב אש קדוש. במליצי אש הנ"ל, כתב בשם נכדו, כי כ"כ בערה בזקנו אהבת ישראל, שכמעט על כל בקשה של אחד מישראל הלך לטבול עצמו ש"י טבילות. והיה בקי בנגלה ובנסתר. נפטר ט' שבט, שנת ת"ר לערך.

ר' יצחק אייזיק היה חתן ר' צבי יוסף מרודניק, עליו ועל יחוסו הרחבנו כבר בעבר.

ידועים לנו שנים מצאצאיו:

ר' דוד יעקב ווילף מסטרי, נפטר כנראה בעיר בויאן, לאחר שנת תרמ"א. זו' מרת גיטל בת ר' יהודה לייבוש ארליך ונכדת רצ"ה אייכנשטיין מזידיטשויב. בספר עשר קדושות הנ"ל כתוב כי עלתה לארץ עם בנותיה, אך בקובץ ביאו"י [קמ, עמ' קעג, קעה] הובאו מכתבים מר' דוד יעקב שכתב בהיותו בארץ, ורק מסופר שם, שלפרקים היה נוסע לחו"ל, ושם נפטר. ויעויין בספר אגרות הרה"ק מרוזין ובניו, [ח"א עמ' קח], שם הובא מכתב מצפת שנכתב בשנת תרמ"א, לרגל הבראתו של הרבי מסא"ג, וחתומים עליו ר' דוד יעקב, עם ר' משה יוסף הורוביץ, ור' פנחס ברז"ל.

ילדיהם:

• ר' צבי ווילף, נולד בשנת ה'תר"ח, זוגתו מרת שיינדל [נקראה על שם סבת אביה, אשת ר' יעקב מליסא], בת ר' ישראל יעקב שאול לוברבוים מצפת [נולד תקצ"ט נפטר אלול תרמ"ח] ב"ר מרדכי אריה לוברבוים [נולד תקנ"ט נפטר תרל"ח] בנו של ר' יעקב מליסא בעל נתיבות המשפט וחוות דעת. ר' צבי, היה סוחר גדול, והיו לו הרבה עסקים. בית חרושת לקופסאות פח לטבק בצפת, וטחנת קמח ביפו. הוא נפטר בשנת תרצ"ח. בנו של ר' צבי – יצחק יהודה ווילף נולד בצפת בקיץ תרמ"ה, למד בישיבת תורת חיים בירושלים. בשנת תר"ע נשא לאשה את מרת רחל בת ר' אורי שרגא בוריס. אחרי מלחמת העולם הראשונה, קבע מושבו ביפו, והיה שם סוחר גדול, בעיקר בקמח. נפטר בתל אביב כ"ו תשרי תש"ז, ומנוחתו בנחלת יצחק, רעייתו רחל, נפטרה ה' תשרי תשי"ג. מצאצאיו של יצחק יהודה: מרת חנה אשת יעקב שנברג, נכדו של ר' ברוך לבסקי אב"ד קריניק בעהמ"ח מנחת ברוך ונחלת ברוך. שרגא ווילף, נפטר בשנת תשנ"ט.

• מ' פערל אשת ר' אהרן קאלמינאו נכד ר' אשר מסטולין, נולד בשנת תרל"ב נפטר בשנת תשי"א. צאצאיהם: א. ר' אברהם קלמינוב. אביהם של: 1. ר' מרדכי קלמינוב. 2. אשת ר' דוד יעקב פריינד ב"ר אריה מרדכי. 3. אשת ד"ר ליננטל. 4. מרת לאה רבינוביץ. ב. מרת חיה רבקה דבורה אשת ר' אריה מרדכי פריינד מירושלים [ב"ר שאול יצחק ומצאצאי היהודי הקדוש מפשיסחא]. צאצאיו: 1. הצדיק ר' אשר פריינד, שנפטר י"א תשרי תשס"ד, הוא היה חתן ר' אברהם שטרנברג, נכד לר' מענדלי דעשער שזו' היתה נכדת אדמורי קרלין. 2. ר' דוד יעקב פריינד חתן דודו ר' אברהם קלמנוב. 3. מרת ברכה אשת ר' אברהם פרשן פרושינובסקי מחסידי חבד. ג. הינדא אשת ר' יהושע קרויז. מאלו נשתלשלו משפחות רבות בירושלים.

• מרת אסתר חינה, תחילה היתה נשואה בזיווג ראשון, ונולדה לה בת אחת - מרת ליבא [שנישאה לאחיה חורגה ר' פנחס מנחם ישעיהו מינצברג – ר' פינטשא – מטבריה בזיווגו הראשון]. ובזיווג שני נישאה לר' משה צבי מינצברג [בן הר"ר אברהם אליעזר מיאזיפאוו], בזיווגו השני. צאצאיהם: [הדיין הירושלמי ר' ישראל זאב מינצברג, ר' פינטשא מטבריה, ר' לייבל, ומרת רבקה אשתו [הראשונה] של ר' יצחק מתתיהו וינברג, נולדו לר' משה צבי מזיווגו הראשון] א. הרה"צ ר' דוד מינצברג, ממקובלי ירושלים. ב. מרת אלטע נחמה מרים אשת ר' חיים יהודה ברגמן, אביו של הרב שלמה מן ההר. ג. מרת חיה לאה אשת ר' יצחק אייזיק אייזן. מצאצאיהם: 1. ר' אברהם אליעזר אייזן, חתן ר' חיים דב חיימסון. 2. אשת ר' שמואל משה וינברג בן האדמור בעל ברכת אברהם מסלונים. ד. מרת רחל אשת ר' יחזקאל פקשר.

מרת שיינדל לאה אשת ר' דוד נתן דייטש אב"ד קרעטשניב [קרטשניף] והגליל בעהמ"ח נפש דוד, נכדו של ר' משה דוד אשכנזי מטולטשווא. נפטר בקרעטשנאוו תרל"ט, ושם מנ"כ, לאחר שנפטר עלתה רעייתו לארץ עם בניה. צאצאיו:

• ר' יצחק אייזיק דייטש, נולד בשנת תרי"ד, נפטר בטבריה כ' תשרי תרס"ט. זו' מרת רחל בת ר' אלעזר העלר מצפת, חתנו ובן אחיו של הרב שמואל העלר אב"ד צפת. צאצאיו: א. מרת שיינדל רבקה אשת ר' שמואל זנוויל קאליך מצפת. ב. מרת חוה אשת ר' אהרן ברוך ברגמן. ג. מרת מלכה. ד. ר' דוד דויטש. ה. מרת שפרינצה תקוה אשת ר' פייביש טסלר. ו. מרת ברכה לנדוי.

• מרת ברכה אשת ר' יוסף יחיאל מיכל רדליך, נכד הרה"ק ר' מאיר מפרימישלאן. בשנת תרל"ה, הדפיס בסיגעט את הספר 'יד יוסף' לחותנו זקינו, ר' יוסף יואל דייטש. כיהן כאדמו"ר במיקאלייב משנת תרנ"ט עד לפטירתו בשנת תרצ"ו. זו' מרת ברכה נפטרה בח"י טבת ומנ"כ במיקאליעוו. צאצאיהם: א. ר' יששכר דב רדליך חתן ר' ברוך פרנקל מסוקוליבקה נכד ר' אלימלך רובין מסוקולוב. ב. אשת ר' אלעזר אליעזר ליפא גרטנהויז בעהמ"ח אשל הגדולים.

• מרת אסתר אשת ר' אברהם רייך אב"ד יאסין, אסתר נפטרה בז' חשוון תרנ"ה ומקום מנוחתה בקרעטשנאוו, ור' אברהם בז' אדר תרס"ו.

• מרת נחמה אשת ר' ישעיהו שלום רוקח בעהמ"ח ילקוט ישר, נכד בעלז וראפשיץ. נחמה נפטרה בחרקוב ט"ז אייר תרע"ו. ר' ישעיהו שלום היה רב ואדמו"ר בעיר וויניאוויטש, ולאחר המלחמה העולמית התיישב בטורקא. הותיר צאצאים רבים, ומשפחות ענפות. מצאצאיו: א. ר' יהודה זינדל רוקח בלונדון. ב. ר' משה רוקח, חתן ר' פנחס אדלר. ג. ר' ישראל דוד רוקח אב"ד קאטוב, חתן ר' חיים יצחק ירוחם אב"ד אלשטאט. ד. ר' נפתלי רוקח. ה. ר' אלטר אליעזר רוקח, חתן ר' יצחק יעקב הויזמן מפשמיש, [כן כתבו נכדיו בקובץ תשורה של חבד, וונדר כתב שר' אלטר אליעזר היה חתן ר' שלמה רוקח].

• ר' משה דייטש, זו' מרת שפרה לאה בת ר' אברהם יצחק העלר בנו של ר' שמואל העלר אב"ד צפת. מצאצאיהם: א. רבי דוד נתן דייטש מצפת-ירושלים. ב. רבי ישראל דייטש שו"ב בעיר ניגרעשד, ג. רבי מרדכי דייטש אב"ד וועליאטין, תלמיד ר' הלל פוסק, ונדפסו ממנו כמה קטעים ב'הפוסק'. כמו כן, הביא לדפוס את ספרי זקניו, 'נפש דוד' לר' דוד נתן דייטש, וספר 'דרך נשר' מר' שמואל העלר, והביא בספרים מעט משלו. ר' מרדכי נהרג בשואה, הי"ד. ד. רבי שמואל דייטש אדמו"ר מבוקארעסט-ברוקלין. ה. מרת שיינדל ברכה אשת ר' אהרן דוד קאהן, מבניו: 1. האדמו"ר מתולדות אהרן זצ"ל. 2. ר' חיים קאהן הי"ד, נהרג בשואה, ראה עליו בספר שופריה דאברהם. 3. חתנו ר' דוד יהודה פריינד בעהמ"ח פרדס דוד, נפטר כ"ג ניסן תשמ"ה.