הגאון רבי חיים סרנא זכר צדיק לברכה

מירושלים מגיעה הבשורה המרה, על הסתלקותו לגנזי מרומים, של הגאון הגדול רבי חיים סרנא ראש ישיבת כנסת ישראל חברון בגאולה.

רבי חיים סרנא, נולד לפני כשמונים ושתים שנה, בשנת תרפ"ט, בחברון עיר האבות, (כחצי שנה לפני הטבח הנורא), לאביו הגאון הגאון רבי יחזקאל סרנא מראשי הישיבה, ולאמו מרת פעשא מרים.
בבחרותו למד בישיבת לומזא בפתח תקוה, והמשיך את לימודיו בישיבת חברון - כנסת ישראל בירושלים.
בהגיעו לפרקו, נשא את מרת חיה רחל ע"ה, בתו של רבי אריה מלכיאל פרידמן הי"ד.

שנים רבות מסר שיעורים בישיבה, ולימים הקים מחדש ישיבה בבנינים הישנים שבשכונת גאולה, ועמד בראשותה.
לאחר שנים רבות של מחלה, נפטר היום, ה' תמוז תשע"א, ומסע לווייתו, יוצא בשעות אלו, מישיבת חברון כנסת ישראל להר המנוחות בירושלים בסמיכות למקום מנוחת רעייתו ע"ה.
רבי חיים ערךאת כתבי אביו והוציאם לאור עולם, וכמו כן חיבר סדרת ספרים על הרמב"ם, וקראם בשם 'באר לחי רואי'.

יחוסו לבית אבותיו

רבי יעקב חיים סרנא, היה בנו של הגאון הגדול רבי יחזקאל סרנא, בן רבי יעקב חיים סרנא, בן רבי שרגא פייבל סרנא גאב"ד האראדאק, בן ר' יוסף.
רבי יחזקאל סרנא, למד בישיבות סלבודקא וטלז, נישא לבתו של ראש ישיבת סלבודקה רבי משה מרדכי אפשטיין, לימים עם עליית הישיבה לארץ ישראל, נטל חלק מרכזי בהנהגת הישיבה, במסירת שיעורים ושיחות מוסר. הרבה מעול הישיבה היה מונח על כתפיו, ונחשב לבונה דמותה של הישיבה בירושלים. משנת תרצ"ד נתמנה באופן רשמי לכהן כראש הישיבה, אחר פטירת חמיו, תפקיד אותו מילא עד לפטירתו, ביום ו' אלול תשכ"ט. חתנו היה הגאון רבי אברהם פרבשטיין שכיהן כראש הישיבה שנים רבות. ובנו יחידו היה רבי חיים סרנא זצ"ל.

אביו, רבי יעקב חיים סרנא היה מגיד מישרים בהורודוק וסלאנים, וקודם היה שד"ר לישיבת תורת חיים בירושלים, ומבאי ביתו של הגאון רבי חיים הלוי סולובייצ'יק מבריסק נשיא הישיבה, נפטר ט"ו שבט תרפ"ב. מלבד בנו רבי יחזקאל, היה לו בן נוסף ר' אריה לייב אגולניק.
אביו, רבי שרגא פייבל סרנא, נולד בשנת תקפ"ו בפראשניץ, היה מתלמידי טשכנוב ווואלאזין, בתחילה היה רב בסאמפאלנא ובפיפליאני ומשם לסייני, בהמשך נתמנה לאב"ד בעיר אסטראווא פלך לאמזא (אוסטרוב מזובייצק), ובסוף היה אב"ד סאקאלקא והאראדאק אצל ביאליסטוק, הוא נפטר יב שבט תרנ"ב. מלבד בנו ר' יעקב חיים, היה לו בן נוסף בשם ר' יהושע צבי סרנא, נתפרסמו ממנו רשימות רבות בעיתוני הזמן. עוד היה לר' שרגא חתן בשם ר' יחיאל מיכל רבינוביץ, שהזכרנו כבר בהרחבה במאמר על אחיו המפורסם רבי אליהו עקיבא רבינוביץ מפולטבא. 

רבי יחזקאל סרנא, היה כאמור חתנו של הגאון הגדול רבי משה מרדכי אפשטיין אב"ד סלבודקא ור"מ הישיבה כנסת ישראל בסלבודקה ובארץ ישראל. בן רבי צבי חיים אפשטיין אב"ד באקשט.
אודות משפחת אפשטיין, הזכרנו בקצרה בבלוג, עת נפטר רבי שמשון אפשתיין. ועוד יש להרחיב ולספר על עץ המשפחה.

רבי משה מרדכי אפשטיין היה חתן הגביר ר' שרגא פייבל פרנק, שאף על משפחתו סיפרנו בעבר, במאמר על הרב יהודה עמיטל. ואף בענין משפחה זו, יש עוד להרחיב.

ר' יעקב חיים סרנא הנ"ל, נשא לאשה את מרת איידל בתו של רבי משה שלמה זלמן הלוי בוקסנבוים בעהמ"ח 'רחובות עיר', ורשא תרי"ז.

ר' שרגא פייבל סרנא היה חתן רבי יצחק מרגלית אב"ד שצוצין.

משפחת חותנו

רבי חיים סרנא הנפטר דנן, כאמור לעיל נשא את מרת חיה רחל בתו של הקדוש רבי אריה מלכיאל פרידמן, בן רבי דוד פרידמן מווערזאן, מגזע גאונים אדירי תורה ויראה.
ר' אריה מלכיאל פרידמן, נמנה על תלמידי הסבא מסלבודקא, מקדושי קובנא שנהרג שם בפורט התשיעי. חתנו האחר של ר' אריה מלכיאל, היה הגאון רבי יוסף חיים שניאור קוטלר ראש ישיבת לייקווד, בנו של רבי אהרן קוטלר, ושאר בשרו של רבי חיים סרנא, שני בשני, שכן, זקינו ר' איסר זלמן מלצר היה גיסו של רבי משה מרדכי אפשטיין הנ"ל.
ר' דוד פרידמן הנ"ל נשא לאשה את מרת ליבע אסתר, שהיתה בתה או בת בתה של אחות הסבא מקעלם, רבי שמחה זיסל ברוידא. צאצאיו האחרים של ר' דוד היו, ר' ישראל זאב פרידמן שנשא לאשה את מרת גיטל פרבר משאוועל, מרת שיינע רחל אשת ר' אברהם ישעיהו רוטשניק מווערזאן חותנם של ר' נחום גראז ור' יוסף שר הי"ד שניהם, והאחרונה היא מרת מלכה אשת רבי יוסף גולדין אב"ד שאקי.

ר' אריה מלכיאל פרידמן, היה נשוי למרת שרה יהודית, בת הגאון רבי ישראל טייץ [קרעניץ] אב"ד בקהילות לידווינאווע וליגום שבליטא, בן הגאון רבי אברהם אבלי רוזניס מווערזאן, בעהמ"ח 'אהבת איתן' על המשניות, נפטר תרמ"ט, בן ר' בן ציון מזעזמר ונין ונכד להגאון החסיד ר' אבא מקראז שהיה בזמנו של הגאון מוילנא. על צאצאי בעל האהבת איתן נרחיב בפעם אחרת אם ירצה ה'.