הזכרנו במאמר הקודם, את רבי אליהו אפטר מקאליש - אבי אמו של רבי יוסף
חיים קרא, ויש מה לדון ביחוסו.
כאמור, היה רבי אליהו אפטר, בן אחר בן עד השר שאול וואהל, כפי שמבואר
בארוכה, בקונטרס ניר לדוד ולזרעו הנ"ל, וחזר ונשנה בדעת קדושים, אבל צריך
לכתוב מעט על חותנו של רבי אליהו.
כי הנה בספרים הנ"ל, ניר לדוד ולזרעו, ואחריו בדעת קדושים, נכתב כי רבי
אליהו היה חתן דודו אחי אביו, הפרנס ומנהיג רבי שמואל מפוזנא.
אולם, בקונטרס אהל אהרן הנ"ל (בסוף ספר בית אהרן), הובאה מגילת יוחסין שערך החוקר המפורסם רבי מרדכי ווייץ, שהיה בקיא גדול ביוחסין ודייקן מאד, ובמיוחד היה בקיא בקורות העיר פוזנא, ואף הכין לדפוס ספר שלם לתולדות רבני העיר בשם פז נאה, והוא כתב בתוך דבריו כך,
אולם, בקונטרס אהל אהרן הנ"ל (בסוף ספר בית אהרן), הובאה מגילת יוחסין שערך החוקר המפורסם רבי מרדכי ווייץ, שהיה בקיא גדול ביוחסין ודייקן מאד, ובמיוחד היה בקיא בקורות העיר פוזנא, ואף הכין לדפוס ספר שלם לתולדות רבני העיר בשם פז נאה, והוא כתב בתוך דבריו כך,
והקצין מו"ה אלי' ב"ר הירש הנ"ל היה חתן הקצין וראש מו"ה שמואל היילפרין בקראטאשין פרנס הועד דגליל פוזנא בן הקצין ר' יוסף היילפרין (חתן הרה"ח מו"ה איצק דיין בביד"ר בלעסלא) בן הקצין החסיד מו"ה ישראל היילפרין בקראטאשין ולמעלה בקודש היה חתן רבנו הגה"ק המקובל בעל מגלה עמוקות זי"ע.
את גירסת מי נקבל?
לכאורה נראה דבתראה עדיף.
* * *
על יחוס חותנו של רבי יוסף חיים, הוא רבי יצחק זעליג קרא אב"ד
קאליש והנובר, לא נאריך כעת, למרות שיש הרבה מה להאריך על יחוסו על פי מגילת היחס
של משפחת קרא, על גרסאותיה הרבות.
רק זאת אעיר, שאחד מצאצאיו, של רבי יצחק זעליג, היה רבי יוסף חיים קרא
אב"ד וולוצלבק, בעהמ"ח כמה ספרים, מן הראוי להבחין בין שני רבי יוסף
חיים קרא אלו, דידן היה אב"ד בקאליש, והאחר היה אב"ד וולוצלבק, דידן
נפטר לפני כמאתיים שנה, והאחר מאה שנה מאוחר יותר.
ואצרף כאן את תמונתו היפה והיחודית של רבי יוסף חיים קרא אב"ד וולוצלבק
, מתוך אוספי הספריה הלאומית. בתמונה מיוחדת זו הוא צולם עם רעייתו הרבנית, כאשר כל אחד עוסק בעיסוקו האופייני.
 |
| רבי יוסף חיים קרא אב"ד וולוצלבק והרבנית |
תמונה יפה מאד!!
השבמחקלהוסיף לפתרון התעלומה מחלק ראשון אבל גם לסבכה:
השבמחקבחיבורו עטרת פז מוסיף וייץ וכותב כי מה שנכתב בשמו באהל אהרן הוא טעות סופר, ויוסף היילפרין לא היה בנו של ר' ישראל אלא אחיו!
וייץ חוזר על כך שטעות מש"כ בגדולת שאול ובדעת קדושים, ומבהיר כי שמואל לא היה אחיו של ר' הירש אפטר אלא מחותנו (!), ומוסיף כי "גם לא היו בני הקדוש ר' יעקב ק"ב שהיה צעיר לימים מהם, וכתבתי מזה במק"א ע"פ מצבותיהם וכתבי יו"ח...".
אם כן, יוצא לכאורה לדבריו של וייץ, כי הירש אפטר ושמואל, ראשית - לא היו אחים, ושנית, אם הבנתי נכון - שאף אחד מהם לא היה בנו של ר' יעקב קצנלנבוגן (!).
אינני יודע לאיזה מקום אחר מכוון וייץ, בו הסביר את הדברים. האם יש כאן ערעור על יחוס המשפחה לשאול וואהל בא"ב ? האם יתכן כי מג"י ב-ניר לדוד נועדה לחבר את משפחת סמואל הלונדונית לר"ש וואהל, וכי וייץ מפריך את היחוס?
ואוו.
מחקלא שמתי לב לדבריו אלו של ר' מרדכי.
אכן, הוא הטיל כאן פצצה, והשאיר אותנו בלי דברים מדוייקים.