מחר ימלאו 15 שנה לפטירתו של האדמו"ר רבי
אליעזר זאב רוזנבוים מראחוב, רבי אליעזר זאב נולד בשנת תר"ע לערך. לאחר השואה, בשנת
תש"ז עלו לארץ ישראל, בספינת מעפילים, אך הבריטים לא נתנו להם לגשת אל ארץ
ישראל, וגירשום לקפריסין. כאשר ניסו יושבי הספינה להתנגד לפלישת החיילים הבריטים
לאונייתם, פתחו הללו באש, ממנה נהרג שאר בשרו [לימים נשא לאשה את אחותו] הבחור יצחק אייזיק רוזנבוים הי"ד,
ונפצעו עשרות, הדבר היה ביום ג' כסלו תש"ז. כאשר הגיעו לקפריסין, ושיכנו אותם
הבריטים במחנה, היה בולט רבי אליעזר זאב בהתמדתו, ולמד שם בחברותא עם הרה"ח
רבי עביר ווייס, כל יום מארבע לפנות בוקר ועד הצהריים.
לאחר שבאו לארץ ישראל, נשא לאשה
את מרת רכיל בת דודו האדמו"ר רבי חיים מרדכי מנדבורנא, ביום י"ט אב תשי"א בתל אביב. אחר נישואיו השתכן תחילה ברמלה, ומשם עבר בשנת תשכ"ב לעיר רמת גן, שם הקים את בית מדרשו, סמוך ונראה לבני ברק, שם כיהן עד
לפטירתו כאמור, ביום י"ח כסלו תשנ"ט. מקום מנוחתו הוא בבית החיים
ויז'ניץ שבבני ברק.
רבי אליעזר זאב מקרעטשניף, היה חתנו של
משפחת אדמורי נדבורנא, היא אחת המשפחות המסובכות
ביותר, שכן נפוץ אצלם מאד הנישואין בין בני דודים, ונישואין אחרים בין קרובי משפחה
מדרגה שניה ושלישית, אך בכל אופן, אנסה להעביר כאן בשורות הבאות את יחוסו של
האדמו"ר מראחוב זצ"ל:
- אביו האדמו"ר רבי יצחק רוזנבוים הי"ד מראחוב, נהרג בשואה ביום ג' סיוון תש"ד. זוגתו מרת חיה בת דודו רבי שלמה אייזיקסון מראמאן. ואלו צאצאיהם א. רבי מאיר רוזנבוים מדרוהוביטש חתן רבי משה מזידיטשויב דראהאביטש, אף הוא נהרג בשואה, ביום ב' תשרי תש"ד. ב. רבי אליעזר זאב הנ"ל. ג. הבחור חיים מרדכי רוזנבוים הי"ד. ד. הבחור יששכר דוב הי"ד. ה. הבחור אהרן משה הי"ד. ו. הילד דוד הי"ד. ז. מרת רחל אשת ר' יוסף נכד ר' יעקב פרנקפורטר מקאשוי. ח. מרת יענטא אשת רבי משה אליהו יזרעאל. ט. שפרה. [מתוך הספר ימי זכרון לרבי אהרן שפירא מפרדס כץ].
- אביו, האדמו"ר רבי מאיר לייפער מקרעטשניף, בתולדותיו ויחוסו, כבר הארכנו כאשר הזכרנוהו בעבר, בעת שנפטר נכד נכדו האדמו"ר רבי יעקב יששכר בער מנדבורנא. אך בכל אופן נזכיר שוב את יחוסו בקצרה על מנת שיהיו הדברים ברורים יותר.
- אביו, האדמו"ר רבי מרדכי מנדבורנא
- אביו, רבי יששכר בער מנדבורנא
- אביו, רבי יצחק מקאלוש
- אביו, רבי אהרן אריה מפרימישלאן
- אביו, רבי מאיר הגדול מפרימישלאן
- אביו רבי יעקב
אשת רבי יצחק רוזנבוים מראחוב, היתה מרת חיה בתו
של דודו:
- האדמו"ר רבי שלמה אייזיקסון ראמאן, הוא נולד בשנת תרל"א, ונשא לאשה את מרת סימא רייזל בתו של שאר בשרו הרה"ק רבי מאיר מקרעטשניף הנ"ל.
- אביו, רבי יצחק מראמאן, חתן דודו זקינו הוא רבי דוד מראמאן בנו של רבי יצחק מקאלוש הנ"ל.
- אביו, רבי אהרן אריה לייפער בעל 'יד אהרן' מנדבורנא, בנו של רבי יששכר בער מנדבורנא הנ"ל.
משפחת חותנו
כאמור, חותנו היה דודו
- האדמו"ר רבי חיים מרדכי רוזנבוים מנדבורנא, אשר אף הוא נזכר באריכות במאמר הנ"ל על האדמו"ר מנדבורנא, ואף הוא בתורו היה חתן דודו, הוא האדמו"ר רבי אליעזר זאב מקרעטשניף, בן רבי מאיר מקרעטשניף הנ"ל.
- אביו, רבי איתמר רוזנבוים הרבי הזקן מנדבורנא, בנו של רבי מאיר מקרעטשניף הנ"ל.
- רבי ניסן לנגנויער, שהיה חתנו של רבי אהרן אריה לייפער בעל 'יד אהרן' הנ"ל.
דומני, שאם נכניס את כל הנתונים הללו, לתוך
תוכנה לבניית עץ משפחה, התוכנה תישרף מרוב קשרים כפולים בין בני המשפחה..
שאלה - בצפת היתה משפחה ידועה, שראשיתה ברב מראמין / ראמאן. האם יש קשר לרב מראמאן המוזכר כאן ? האם ידוע מוצאה של המשפחה הצפתית ?
השבמחקבצפת היה רבי יעקב דב בעריש מראמאן, הוא כיהן קודם כרב בראמאן, לא ידוע לי על מוצא משפחתו, ולא ידוע לי על קשר לשושלת נדבורנא פרימישלאן.
מחקשלום ירון. עד כה לא גיליתי שום קשר בין משפחת איזיקסון לבין משפחתו של יעקב בעריש מראמין, אייזיקסון היה הרב של ראמין/ראמאן בדיוק אחרי שיעקב בעריש עלה לצפת. דרך אגב, במרץ 2013 כתבתי תגובה האתר הזה. הנה הטקסט:
מחקרבי "דוב מראמין" היה רבי יעקב דב/בעריש מראמין, וגם היה ידוע כהרב מראמין. ראמין/ראמאן היא העיר רומן שברומניה, לא רחוק מדי מהעיר יאסי. הוא היה הסבא של הסבא רבה שלי, ולכן אני מנסה ללמוד עליו. דווקא לפני ימים ספורים מצאתי תיאור באנגלית מדהים מ-1852. חפש "jacob berisch david" בגוגל ותקרא. כנראה דויד היה שם המשפחה, אם כי לא הוכח ודאית. לפי מסורת המשפחה, הרב היה מצאצאי דוד המלך. הוא מופיע במפקדי מונטיפיורי של 1839, 1849, ו-1855. לפי תיאורו במפקד של 1849 וגם מפורש בתיאור באנגלית הנ"ל, הוא היה הרב הראשי של צפת, מבערך 1840 ועד 1854. נפטר ב-1858 בן בערך 70. היה בית מדרש על שמו, אך לא הצלחתי עד כה לאתרו. לפי פנקס קהילה של רומן, היה הרב הראשי שלה מ-1825 ועד 1840, אם כי עלה ארצה ב-1836. היה מעורב בסיכסוך נוקב עם הרב שמואל העליר/הלר לגבי שליטה במעות אמשטרדם (החלוקה) וניסה למנוע מעילה בכספים ולעודד התאחדות בין הכוללים של האשכנזים. גם תמך בבניית "שולין" דהיינו בתי ספר עם לימודי חול. היה מחובר לצדיק מסדיגורה/הרבי מרוז'ין, וקיבל תמיכתיו עד פטירת הצדיק ב-1850. ביה"מ הנ"ל נבנה מכספי הצדיק, אך לא ברור לי עם הבנייה היתה במשך חייו של הצדיק, או אחרי ודרך ירושתו, הואיל והספר ("שערי ירושלים) שבו מוזכר בהמ"ד הוצא לאור לראשונה רק ב-1868.
סיימתי את הפוסט הזה בתקווה לאיסוף מידע נוסף על הרב מראמין, אך לא מצאתי הרבה. אבל כן למדתי שכשהוא היה צעיר, למד מרבי יצחק מרדוויל, ולאחר מכן מרבי שלום מפראהבישט.
שמתי לב עכשיו שכתבתי אז בטעות שיעקב דוב מראמאן (יש גם גירסאות איך לכתוב את שמו) היה הסבא של הסבת רבה שלי. התכוונתי לכתוב של הסבתא רבה שלי, שקראו לה שרה ליפשה קלר מראש פינה. היא קיבלה את השם של אשתו הראשונה של הרב מראמין.
מחקבכל מקרה, בשנים האחרונות, אני אספתי לא מעט חומר על הרב מראמין, ואני מקווה שאולי הקיץ יהיה זמן לערוך מאמר עליו שאפרסם בויקיפדיה, אך גם במקומות אחרים. כמובן, בלי נדר, אבל מקווה.
תודה רבה
השבמחקסליחה על השגיות-כתיב שלי. "יש גם גירסאות" = יש כמה גירסאות". הסבת = הסבא.
השבמחקהייתי מאד שמח לדעת את כל האילן יוחסין של משפחת לנגנויער דהינו את כל השמות ואת התאריכים זה מאוד יעזור לי תודה רבה
השבמחק