רבי שרגא פייבל פרנק מקובנא

מחר י כסלו תשע"ד ימלאו שמונים שנה לפטירתו של הגאון רבי משה מרדכי אפשטיין רב ואב"ד סלבודקא וראש הישיבה הגדולה כנסת ישראל. וביום זה גם מלאו שישים שנה לפטירת גיסו הגאון רבי איסר זלמן מלצר.

הרבה יש מה לכתוב על יחוס משפחתם של שני הגיסים. למרות שאת יחוסם הזכרנו בעבר בקצרה בבלוג, על רבי משה מרדכי כתבנו בקצרה כאשר נפטר נכדו רבי שמשון אפשתיין, ועל רבי איסר זלמן כתבנו ממש בקצה המזלג כאשר נפטר רבי יהודה עמיטל, אך עדיין חזון למועד.

במאמר זה, ברצוני להתמקד בחותנם הגביר הצדיק רבי חיים שרגא פייבל פראנק, וביחוס משפחתו.

ר' שרגא פייבל נולד בשנת תר"ג, לאביו רבי צבי פסח פראנק [הראשון].

רבות מסופר עליו ועל הנהגתו, למרות שנפטר צעיר. ביתו היה בית ועד לחכמים, והיו מתכנסים בו כל חודש אלול, רבי ישראל סלנטר עם תלמידיו הגדולים. ובעליית ביתו, היה יושב באורח קבע רבי איצעלע בלאזער.

לפרנסתו עסק ר' שרגא פייבל במסחר בעורות, ומסופר כי היה נוהג במסחרו ביושר רב. והיה נותן מכספו כסף רב להחזקת תורה. והיו מכנים אותו בקובנא בשם "מונטיפיורי".

נפטר צעיר ממחלה בשנת תרמ"ו.

בעת פטירתו ציוה שלא להספידו, ואמר רבי יצחק אלחנן ספקטור, כי הוא היה צדיק גמור, על כן הוא חרד מלעבור על צוואתו זו, ונמנע מלהרבות בשבחיו.

בספר בדרך עץ החיים, אודות רבי איסר זלמן מלצר, האריך הרבה בסיפורים אודותיו.

ידוע ומפורסם הסיפור, שלפני פטירתו ציווה לאשתו שתשיא את בנותיהם אך ורק לחתנים מצויינים בתורה, וציווה אף את בנו הגדול רפאל, על ענין זה. ואכן כך נהגה. ארבע בנות היו להם, וארבעתם נישאו לגדולי תורה ויראה, ואלו הן.

א. מרת חיה מנוחה נישאה בשנת תרמ"ט לגאון רבי משה מרדכי אפשטיין ראש ישיבת כנסת ישראל ואב"ד סלבודקה. נפטרה אור ליום ג' ט"ו טבת תש"א,

ב. מרת ביילא הינדא נולדה י"א חשוון תרל"א, נישאה בשנת תרנ"ג לגאון רבי איסר זלמן מלצר, נולד בשנת תר"ל במיר, בתחילה כיהן כראש ישיבת כנסת ישראל בסלבודקה, משם עבר לייסד ישיבה בסלוצק, ומשם לקלעצק, ולאחר מכן עלה לארץ ישראל וכיהן כראש ישיבת עץ חיים בירושלים.

ג. מרת דבורה אשת הגאון רבי שבתי שפטל קרמר, כיהן כראש ישיבת סלוצק, וכשנסע לארה"ב הקים שם את ישיבת ניו הייווען שעברה אחר כך לבולטימור, היא ישיבת נר ישראל.

ד. מרת פעשא אשת הגאון רבי ברוך הלוי הורוביץ ר"מ בישיבה דסלבודקה, ואב"ד אלקוסט [לא מצאתי מקור קדום שנקרא ברוך יהושע, רק החל מכתביו של רבי ישראל זיסל דבורץ בשנת תש"ד, אולם במקורות הקדומים נקרא ברוך לבד!], נולד בעיר פונדיעל שבליטא לאביו ר' אליהו, למד בישיבות סלבודקא קעלם וראדין, בשנת תר"ס נתמנה לרב באלקסוט על מקומו של רבי נפתלי אמסטרדם, נפטר ראש השנה תרצ"ו. [כך על מצבתו, וכן בירחון שעיר ציון שנדפס בירושלים באותה שנה, ותמוה תיאורו של הבחור שלום טייכטאל תלמיד ישיבת סלבודקה, שסיפר כי ר' ברוך נפטר במוצאי שמחת תורה - אור לכ"ד תשרי]. הותיר אחריו חידושי תורה שאבדו בשנות הזעם, ומעט מתוכם נדפסו בקבצים שונים.

כניסה לאהל שעל קברו של רבי ברוך הורוביץ, מתוך ספריית התמונות היהודית

ממשפחותיהם של גאונים אלו, נפוצו גאוני עולם מרביצי תורה ויראה עד היום הזה.

כאמור, מלבדן, היו לו לר' שרגא פייבל גם שני בנים,

ה. ר' רפאל פראנק הי"ד, בתו מרת חיה ריבל היתה אשת ר' יעקב שלמה גורביץ כיהן כמנהל הישיבה דסלבודקה,[דומני שהוא בנו של ר' ברוך הורוביץ דלעיל]

ו. ר' צבי פסח פרנק, נולד ביום ג' סיון תרל"ה בקובנא, נשא לאשה את מרת נחמה בת רבי אריה לייב ברוידא אחיו של הסבא מקעלם.

וזה סדר יחוסו:

• אביו, רבי צבי פסח פראנק, צאצאיו: א. רבי חיים שרגא פייבל הנ"ל. ב. רבי יהודה לייב פראנק מגדולי השקדנים בוואלוז'ין, ומראשוני העולים מקובנא בתקופת חבת ציון, הוא אביו של הגאון רבי צבי פסח פרנק ראב"ד ירושלים. ג. אח שלישי, היה בעל אחוזה, והיה נקרא "דער אידישער פריץ".
• אביו רבי משה פרנק,
• אביו, הגאון רבי יחיאל ויזאנער, שהיה דיין בבית דינו של הגאון רבי יהודה בכרך, בעל נימוקי הגרי"ב, היה שקדן עצום בתורה, ולמד את כל הש"ס ק"ב, פעמים, ומפני שהיה קיטע, המליץ על עצמו את המשנה, "הקיטע יוצא בקב שלו".

 
 
אשתו של רבי שרגא פייבל היתה מרת גולדה, אביה היה רבי מתתיהו קוטלר. בת נוספת היתה לו לרבי מתתיהו, והיא היתה אשת רבי זבולון באריט אב"ד פלונגיאן, שנפטר בשנת תרס"ג. הוא שסייע בשידוך לבתו הבכירה של ר' שרגא, ונסע לוולוז'ין לתהות על קנקנו של רבי משה מרדכי אפשטיין.