האדמו"ר רבי שלמה חנוך הכהן רבינוביץ מראדומסק

היום מלאו שבעים שנה להרצחו של האדמור רבי שלמה חנוך רבינוביץ מרדומסק, האדמור שחולל מהפכה תורנית ברחבי פולין, ביסוד רשת הישיבת כתר תורה ראדומסק.

רבי שלמה חנוך נולד בפולין בשנת תרמ"ד, לערך. נשא לאשה את מרת אסתר, בת דודו רבי משה אלימלך הכהן רבינוביץ. עם פטירת אביו, בי"ח חשוון תרע"א, נתמנה לממלא מקומו כאדמו"ר מראדומסק. כאמור, יסד רשת ישיבות תחת השם כתר תורה, הרשת מנתה שלושים ושש ישיבות בכל רחבי פולין. מקום מגוריו של רבי שלמה חנוך היה בעיר סוסנוביץ שבפולין.

האדמו"ר רבי שלמה חנוך רבינוביץ מראדומסק עם מלוויו בקריניצא תרצג

בהגיע עת מצוק, בימי המלחמה העולמית, ניסו חסידיו לארגן לו נתיב הימלטות דרך איטליה, אך הוא סירב ואמר, "רצוני להיות עם כל היהודים". ואכן, הסתתר בגטו וורשה אצל אחד מחסידיו, עד אשר ביום השבת י"ח אב תש"ב, התפרצו חיילים גרמנים לבית מסתורו, וציווהו לרדת לרחוב עם בני משפחתו, אך הוא סירב ואמר, רצוני למות בביתי ולא באשפתות שדה, ומיד ירו הגרמנים מטח קטלני של יריות שפגע בו, ברעייתו, בבתו ובחתנו. הי"ד. יהודי העיר עוד הספיקו להביאו לקבורה בבית הקברות בוורשא ובכך הושם הקץ על שושלת אדמורי ראדומסק.

דברי תורתו של רבי שלמה חנוך כונסו על ידי ר' יחזקאל בעסער, ונדפסו בספר תחת השם 'שבחי כהן', עם מעט מחידושיו של חתנו ר' משה דוד. ועוד תשובות אל רבי שלמה חנוך נמצאים בספרי השותים מגדולי דורו.

צאצאיו:

בת אחת היתה לו לרבי שלמה חנוך, מרת רייזל, היא נישאה לשאר בשרה רבי דוד משה רבינוביץ הי"ד, בן האדמו"ר רבי נתן נחום מקרימילוב.

רבי משה דוד היה גאון בתורה, וכיהן כראש ישיבות כתר תורה, ודיברו בו נכבדות לעמוד בראשות ישיבת חכמי לובלין על מקומו של המהר"ם שפירא. הוא גם חיבר ספר זבחי כהן על מסכת זבחים שעמד מוכן לדפוס עם הסכמתו של הגרח"ע שהתבטא וכתב, לא ידעתי שיש מרגלית כזו בפולין, אך הספר לא נדפס בסוף.

מצבת נכדו של ר' שלמה חנוך מאתר החיים היהודיים

כאמור, ר' משה דוד ורעייתו נהרגו ביחד עם רבי שלמה חנוך, בי"ח אב תש"ב. שנים רבות מאז שנישאו, לא נולדו להם ילדים, עד שנת תרפ"ט אז נולד להם בן אחד, אשר הרבה תקוות תלו בו, וכפי המסופר נולד מברכתו של האדמו"ר בעל מנחת אלעזר ממונקאטש, ויקרא שמו בישראל אברהם אלימלך יחזקאל אהרן, אך למרבה האכזבה, הוא נפטר אחר כארבע שנים, ועל מקום קבורתו הוקמה מצבה גדולה. מחידושיו של ר' משה דוד, נדפסו גם בספר תורת העולות.

יחוס אבותיו,

אביו האדמו"ר רבי יחזקאל רבינוביץ בעל הכנסת יחזקאל מראדומסק, בתחילה כיהן כאב"ד נאוויפאלע - נייעפעלד, נפטר י"ח חשוון תרע"א. זוגתו מרת פעסיל צביה בת רבי יוסף יהודה ערליך מאוסטרובצא.

אביו, האדמו"ר רבי אברהם יששכר דב רבינוביץ מראדומסק, בעל 'חסד לאברהם' על התורה, נפטר י"ג אלול תרנ"ב.

אביו האדמו"ר הרב הקדוש רבי שלמה הכהן מראדומסק בעהמ"ח תפארת שלמה, מייסד שושלת ראדומסק. נפטר כ"ט אדר תרכ"ו. צאצאיו, א. רבי אריה לייב הכהן רבינוביץ חסיד צאנז. ב. רבי צבי מאיר הכהן רבינוביץ ממלא מקום אביו ברבנות. ג. רבי אברהם יששכר הכהן רבינוביץ הנ"ל. ד. מרת שרה אשת ר' ישראל קרוהן ברדומסק. ה. מרת רחל אשת ר' ליפמן ליטמנוביץ מחסידי רדומסק. ו. רבקה אשת ר' יחיאל לנדא.

ונמשך יחוסו מעלה בקודש, אל גדולי עולם.

רבי יוסף יהודה ערליך הנ"ל היה חתנו של ר' דב בעריש מזעליחוב בן רבי שמואל אב"ד ווארקא ואפטא, שהיה מתלמידי הרעק"א, ומתלמידיו הם הסבא מראדושיץ, ורבי יעקב אריה מראדזימין, ר' שמואל נפטר י"ז אב ת"ר ומנוחתו באפטא.

אביו של ר' שמואל, היה בנו של רבי יהונתן אייבשיץ אב"ד דרובנין בן רבי אהרן אייבשיץ אחיו של רבי יהונתן אייבשיץ המפורסם.