מחר ימלאו שלש מאות וששים שנה לפטירתו של הגאון רבי מנחם מנדל מרגליות
אב"ד פרעמישלא. בין גדולי הדורות הוא אינו מפורסם כאחד מהפוסקים או ממחברי
הספרים, אך נודע שמו בפי כל מסיבה אחרת, והיא, כיכ היו לו הרבה בנים ובנות, אשר
מהם נשתלשלו צאצאים רבים שנשתבחו ביחוסם, והזכירו את יחוסם אליו, לכן נודע ר' מנחם
מנדל, ונודעה משפחתו הגדולה.
אחת הסיבות שנשתבחו צאצאיו ביחוסם אליו, היא מפני שעל פי המסורת אמר
הבעל שם טוב על שלש משפחות בישראל שהם מיוחסות ללא שום שמץ פסול, על פי חלק
מהגירסאות משפחה אחת מתוך השלש, היא משפחת מרגליות זו.
רבי מנחם מנדל בתחילה היה רב בעיר פינטשוב, משם עבר לכהן כרב בעיר
שידלוב, ואחר כך עלה ונתעלה לישב על כסא הרבנות בעיר הגדולה פרעמישלא [היא
פשמישל]. בשנת ת' כבר כיהן שם. בפרעות ת"ח ברח לקראקא להימלט על נפשו, ובשובו
גילה כי אוצרותיו נבזזו, וספריו נשרפו ונקרעו ובהם ספר יחוסו. לדעתו של החכם יוסף
כהן צדק זאת היתה הסיבה שבניו הגאונים הסבו את שמם לשם מרגליות, כשם אבי אמם, ולא
נשארו עם שמם המקורי – שטנגן / שטנגלי.
רבי מנחם מנדל נפטר באיסרו חג של פסח תי"ב, אולם היות ותאריך
האסרו חג שונה בארץ ובחוץ לארץ, יש חילוקי גירסאות אם נפטר ביום כ"ב ניסן או
כ"ג ניסן.
יחוסו,
אביו היה רבי יואל פייביש שטנגן ממדינת גאלייך שבאשכנז, לדברי הח'
יוסף כהן צדק, גלתה משפחת שטנגן מספרד לפולין, והיתה מהמשפחות המעטות שהצליחו
להוציא את רכושם בידם ואת ספר יחוסם. אשתו היתה מרת פרדכי, ישנן כמה גירסאות
ליחוסה, אבל אין הכרע בהם. לדברי אשל הגדולים היתה פרדכי בת הקצין רבי יהושע
שמלקיש מפרעמישלא. או שהיתה בת הקצין ר' מנדל מפרעמיסלא.
יש שכתבו שאביו של ר' יואל היה רבי יצחק שטענגלי הנזכר בשו"ת
הרמ"א.
נשותיו,
בראשונה נשא את מרת שיינדיל בתו של הגאון רבי משה מרדכי
מרגליות אב"ד קראקא מחבר חסדי ה' נפטר י' כסלו שע"ז, וילדה לו שבעה
בנים, ולאחר שנפטרה ביום (י")ב ניסן שפ"ד נשא את בתו של רבי משה חריף
אב"ד קרעמניץ ולבוב, והיא ילדה לו שבע בנות.
צאצאיו:
- רבי אליהו מרגליות מפרעמישלא חתן ר' הירש הינקיר. הוכתר כאב"ד פרעמישלא על מקום אביו, אך נפטר זמן קצר אחריו עוד בטרם הוקמה מצבה על קברו, ונטמנו שניהם תחת אותה מצבה.
- רבי יואל פייביש חתן ר' אברהם אב"ד בריסק (בנו של המשאת בנימין).
- רבי משה מרגליות אב"ד טארניגראד, זקינו של רבי צבי הירש מרגליות אב"ד יאזלוביץ אבי האחים הקדושים תלמידי הבעל שם טוב, רבי מאיר מרגליות בעל המאיר נתיבים, רבי משה אברהם בעל צלותא דאברהם, ורבי יצחק דוב בעל באר יצחק.
- רבי אליעזר מרגליות אב"ד לובמלא, נחשב כאחד מגדולי הדור, נפטר בערך תכ"ח. על צאצאיו נמנה הגאון רבי אפרים זלמן מרגליות מבראדי בעל המטה אפרים ומעלות היוחסין.
- רבי נחמן מרגליות אב"ד מעזריטש.
- רבי מרדכי מרגליות חתן ר' קאפיל מקאראטשין, נפטר צעיר ה' שבט ת"ו, מצאצאיו נמנה רבי איצק פרנס חותנו של הגאון רבי עקיבא איגר אב"ד פוזנא.
- ר' שמואל ר' מיכלקיש מווילנא.
- יש שכתבו כי היה לו בן נוסף בשם רבי ישראל מרגליות חתן ר' אברהם מטיסמעניץ, אך זו כנראה הוספה מאוחרת מוטעית.
- מרת איידל אשת רבי יצחק כץ אב"ד לובלין, אביו של הגאון המקובל רבי נפתלי כץ בעל הסמיכת חכמים.
- מרת פריידל אשת רבי יהודה ב"ר מרדכי פרוק מווינא. [ויש שכתבו ששם אביו ר' אברהם]
- אשת רבי מרדכי זק אב"ד ברעזאן בן ר' מאיר אב"ד לבוב. מצאצאיו נמנה הגאון רבי יוסף שאול הלוי נתנזון אב"ד לבוב.
- אשת רבי אברהם אב"ד ריישא בן ר' מרדכי
- אשת ר' משה בן ר' צבי הירש אב"ד קאראטשין
- אשת רבי אברהם דיין בפרעמישלא.
- אשת רבי יוסף בן ר' אברהם מטיסמעניץ.
נפטר בשנת תי"ב ולא שי"ב
השבמחקאגב, הג"ר דוד לידא ז"ל בספרו עיר מקלט (פר' קדושים מצוה רמג) הביא דבר נאה בשמו של מהר"ם מרגליות הנ"ל. הנה קישור
מחקhttp://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19721&st=&pgnum=173
תודה על תיקון פליטת הקולמוס, אתקן מיד בפנים.
מחקותודה על ההוספה.
כמדומה לי שאין איזכור שהרב משה מרדכי מרגליות היה אב"ד בקראקא (אלא בוויען ?)
השבמחקלא. הספר שם ושארית נמצא באתר כתבים עברים (היברו בוקס).
השבמחקהרב כ"ץ שם דוחה מכל וכל את השטות שמשפחת שטנגן הגיעה מספרד.
דבר זה נכתב מתישהו (אולי על יָדִי - כשעוד לא הוברר הענין כדבעי, בויקיפדיה), ומאז מועתק בבחינת פתי יאמין.
אמנם שומר פתאים ה' - אך משהוברר הדבר, אנו מצווים: מדבר שקר - תרחק! וחותמו של הקב"ה אמת.
מנחם משה
ולגבי רבי משה מרדכי מרגליות, אביה של מרת שיינדיל אשתו הראשונה של רבי מנחם מנדל שטנגן:
השבמחקאב"ד קראקא - מופיע במאמר שהודפס ב'מאור וזכרון' חלק ב (אתר כתבים עברים) על פי ספר ענף עץ אבות (כנ"ל), שמסתמך בין היתר על שם ושארית.
מנחם משה פלאם
מספר 202 בספר ענף עץ אבות. מופנה גם מאידל אמו של הרב נפתלי כ"ץ הסמיכת חכמים.
מחקריש מתיבתא בעיר קראקא אחרי האסף אל עמיו הגאון מהור״ר יוסף כ"ץ בשנת שנ״א,
מספריו אשר חיבר נודעים:
ס׳ חסדי ה׳ (נדפס בקראקא שנת שמ״ט)
זוהר הדש ומדרש הנעלם בהוספות רבות (שם שנת שס"ג)
מענה רך (לא נודע אם נדפסה),
גם חיבר סליחה על הקדושים נדפסה בתוך סליחות מנהגי ליטא (אמ״ד תקי״א) ובראשה כתוב: ״סליחות על הקדושים שייסד מו״ה משה מרדכי בן לא״א מו״ה שמואל מרגליות ז״ל מקראקא".
מלבד גדולתו ובקיאתו בש"ס ופוסקים היה ג״כ מפורסים למקובל גדול, ורבנו השל״ה מזכיר את ספרו מענה רך בספרו של"ה ח"א מס׳ פסחים דרוש ו',
גם הג״מ בעל מגלה עמוקות מזכירו לשבח בספרו בפרשת וישלח,
ובס' פלגי מים - נדפס בויניציה שנת שס״ח - נמצא פסק אחד מאתו ע״ד המקוה של רוויגו, ובדף י״ד שם חותם עצמו : ״משה מרדכי בלא״א מהר״ש מרגליות",
ומובא ג״כ בכנסת הגדולה סי׳ רמ״ב.
ובפנקס הח״ק דפה דף ע״ו ע״א כתוב עליו כזאת:
״ונשמת האלוף הגאון הדרשן המקובל כמוה״ר משה מרדכי בן הגאון מו״ה שמואל מרגליות נפטר בשבת ונקבר ביום א׳ י״א כסליו שע״ז".
ובצדק הוכיח בעל עיה״צ אשר כתב תולדתו באריכות,
ואחריו הרה״ח הר״י כהן צרק נ״י בספרו שם ושארית הערה 10,
כי אביו הוא הג״מ שמואל מרגליות אב״ד פוזנא הנזכר להלן, עי״ש.
בתור ר״מ עמד על משמרתו הקדושה יותר מעשרים שנה,
והאריך ימים וחי יותר משבעים שנה (עי׳ עיה״צ צד 44),
ופה עירנו מ״כ
וזה נוסת מצבתו:
יו״ד כסליו שע״ז,
זה קבר
איש אלקים קדוש יאמר,
מצות ה׳ שמר,
שר -
גדול בתורה
בפלפול בבסברא
במקרא ובמשנה ובגמרא
הגאון ריש מתיבתבא
מהור"ר מרדכי בן מו"ה שמואל מרגליות ז"ל
תנצב"ה
נתחדש ע"י הוצאות הח"ק שנת תקס"ט
צדקה תחשב להם
(עיה"צ)
אם כן: ריש מתיבתא, ולא אב בית דין.
מחקכמובן שכל זה על רבי משה מרדכי, ולא על חתנו רבי מנחם מנדל.
ראשי התיבות רמ"מ גרמו כבר להרבה מאוד בלבולים, בעיקר בספרי שושלות משפחת הורביץ.
מנחם משה
ולמען חסוך לכם החיפוש...
מחקhttp://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29120&st=%D7%9E%D7%A9%D7%94+%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99&pgnum=57
וכן ספרו מענה רך: (שלא נודע אם נדפסה...)
http://hebrewbooks.org/42194
וספרו חסדי ה':
http://hebrewbooks.org/5924
אמו של רבי מנחם מנדל מרגליות היתה פרדכי בת רבי אברהם בנו של בנו של רבי בנימין אהרן סלניק בעל "משאת בנימין". ראה: בנימין אהרן סולניק, תולדות המחבר, במבוא לספר משאת בנימין, זכרון אהרן תשע"ו, עמוד 12
השבמחק