יחוסו של רבי בערל שוורצמן זצ"ל

שלושים יום עברו מאז פטירתו של הגאון הנודע רבי דב בערל שוורצמן ראש ישיבת בית התלמוד זצ"ל.

ר' דוב בער נולד בנעוועל שברוסיה, בשנת תרפ"ב לערך, אחר כך עלו הוריו לארץ ישראל והוא עמהם, בבחרותו למד בישיבת כנסת ישראל - חברון ונחשב לאחד מטובי הבחורים, ככזה, נבחר בשנת תש"ו על ידי הגאון רבי אהרן קוטלר ראש ישיבת בית מדרש גבוה בלייקווד להיות חתן לבתו היחידה. בהיותו בארצות הברית הרביץ תורה בכמה ישיבות. בנישואיו השניים נשא לשאה את בתו של עו"ד מאיר [מתיו] מולר מראשי הקהילה היהודית בפריז. לימים עלה לארץ ישראל, והקים בה ישיבה גדולה, היא ישיבת בית התלמוד, אשר העמידה תלמידים רבים, באותם הימים, כיהן בישיבה גם הגאונים רבי יצחק הוטנר זצ"ל והמשגיח היה הגאון הצדיק רבי שלום שבדרון. 

רבי בערל שוורצמן במערת המכפלה

גם כאשר ישיבתו הצטמקה, המשיך להחזיק ולרבות תורה, בהחזיקו בבנין הישיבה, מספר כוללים וישיבות. רבות סופר על גאונותו הנפלאה, אך סיפור אחד ששמעתי מדרכיו, מורה גם על ענוותנותו וגם על שקיעותו העצומה בלימוד. באחת השנים בתחילת הזמן, ניגש בחור ושאל אותו שאלה על המסכת החדשה, ור' בערל לא הצליח לתרץ לו את השאלה כדבעי, נטל ר' בערל גמרא, ושלשת כרכים של מפרשי המסכת, רמב"ן, רשב"א וריטב"א, והסתגר למשך מספר ימים בקבר שמואל הנביא, שם ישב ולמד את כל המסכת מתחילה ועד סוף, ורק לאחר מכן חזר לישיבה. ר' בערל האריך ימים קרוב לתשעים שנה.

כמנהגנו, נעסוק במשפחתו, ונבאר את שלשלת יחוסו.

עץ משפחה מסודר, מתחיל כמובן בהורים, והורי ההורים, ואכן גם אנו נעסוק אך ורק באבותיו של ר' בערל, ולא נתייחס כעת אל משפחת חותנו הגאון רבי אהרן קוטלר, אשר עוד חזון למועד להרחיב גם אודותיה. [ואת משפחת חותנו זקינו הגאון רבי איסר זלמן מלצר כבר הזכרנו כאן בבלוג כאשר כתבנו על רבי יהודה עמיטל].

וזה סדר יחוסו, אביו של ר' בערל, היה רבי יהושע זאב שוורצמן,
נולד ברוסיה [כנראה בטשאסניק], נשא לאשה את בתו של ר' אליעזר היצחקי מהעיירה החבדית נעוועל.
בעלותו לארץ ישראל בראשית שנות התר"צ, קבע מושבו בתל אביב, ונמנה בין רבני העיר. באגרות קודש של חבד, נדפסו כמה מכתבים שנשלחו אליו מהרבי מחבד. נפטר באדר או ניסן תשל"ט.

אביו, הגאון רבי בנימין מנחם שוורצמן רב בכמה עיירות ברוסיה, ומחבר כמה ספרים. נולד בשנת תרכ"א בעיר פוניבז', למד אצל רב העיר הגאון רבי אליהו דוד רבינוביץ תאומים בעל האדרת, ונסע גם ללמוד מפי הגאון רבי הלל סלנטר. ואף בישיבת וולוזין למד כמה שנים. לאחר נישואיו היה מלומדי הכולל המפורסם בקובנא, ונתקרב גם אל רבי יצחק אלחנן ספקטור רבה של העיר. התקרב גם לשאר גדולי הדור, בהם הגאון רבי מאיר לייבוש רבה של קניגסברג, המפורסם בכינויו המלבי"ם. נסמך להוראה מגדולי הדור. בשנת תרנ"ז נתמנה בראשונה לרב בעיר קרייזבורג, ולאחר עשר שנים עבר לכהן בעיר ווענדען, ומשם עבר בשנת תרע"ג לכהן בעיירה קטנה בשם טשאסניק [בפלך ויטבסק, רוב תושביה היו חבדיים, מעניין לציין שבאותם שנים, הרבה מבוגרי הישיבות הליטאיות שימשו ברבנות בעיירות קטנות שרוב תושביהם היו חסידים]. נתפרסם לגדול בהוראה ובדרשה. בשנת תרע"ה נתעוור לחלוטין לאחר שמילדותו סבל ממחלה במאור עיניו [עד כדי שבהקדמה לספרו התנצל שאם ימצאו בספרו סברא הנמצאת כבר באחד מספרי הראשונים או האחרונים, הרי שלא ראה את סברתם בספר מחמת לקות עיניו], ובשנת תרפ"ב עלה לארץ ישראל, וקבע מושבו בירושלים. 

ר' בנימין מנחם חיבר מספר ספרים, ספרו הראשון 'משאת בנימין' נדפס בשלש מהדורות, בהסכמת רבים מגדולי הדור, בהיותו בירושלים בשנת תרפ"ז הדפיס ספר 'נחלת בנימין', והוא כולל חידושים וביאורים בכמה סוגיות הש"ס, וישוב דברי הרמב"ם באיזה ענינים שהקשו עליו האחרונים ז"ל, גם ביאורי דברי הפוסקים הראשונים והאחרונים בתשובותיהם בהגיון ישר ועומק הלכה ... עם הסכמות מהגאון ר' רפאל שפירא אב"ד וואלוזין ומהגאון רבי יצחק יעקב רבינוביץ מפוניבז', הוא ר' איצל'ה פוניבעזער. לאחר מכן הדפיס בשנת תרפ"ח ספר נוסף 'בין ישראל לעמים'. בשנת תרצ"ד הדפיס את הספר 'דבר בעתו', בענין איסור לפני עיוור לא תתן מכשול. רבי בנימין מנחם ביום שבת קודש כ"ו טבת תש"ד. והשאיר אחריו רק בן יחיד, הוא ר' יהושע זאב שוורצמן הנ"ל.

אביו, היה ר' זבולון שוורצמן, נולד בשנת תקצ"ד, היה למדן מופלג ודרשן מצויין, לעת זקנתו עלה לירושלים, ותמך כלכלית אף בבנו ר' בנימין מנחם שעלה לארץ בעקבותיו. האריך ימים עד למאד, ונפטר בירושלים בשנת תרצ"ט בהיותו בן מאה וחמש שנים. זוגתו מרת ויטה, נפטרה בפוניבז' י' כסלו תרמ"ו. בנו הנוסף, ר' גרשון יעקב שוורצמן, נזכר ברשימות הממשלה שנולד בשנת תרכ"ב. ואילו ר' בנימין מנחם הנ"ל מזכיר בהקדמת ספרו 'נחלת בנימין': "למזכרת נצח אתן תודה וברכה לש"ב מר דוד ב"ר ישראל נ"י מיללער וזוגתו מרת הענא ליבא תחי', בת דודי הר' מהור"ר יעקב הלל שורצמן נ"י, על שהתנדבו לקחת חלק עמי בהוצאות ספרי זה "נחלת בנימין" לאור, וה' יעזרם וישמרם".

אביו, ר' מנדל, המשפחה הגיעה לפוניבז' מהעיר קרקינובה.

* * *

כאמור, ר' יהושע זאב שוורצמן היה חתנו של ר' אליעזר היצחקי בן ר' דוד היצחקי. ר' דוד היה גם אביו של ר' דובער היצחקי, אביו של המשפיע החבדי המפורסם ר' זלמן משה היצחקי.

אשת ר' אליעזר היצחקי היתה בת למשפחת זיסלזון. [וכן אחיו ר' דובער, אף הוא היה חתן באותה משפחה].

חלק מיחוס זה, פורסם כבר על ידי ידידי ר' צבי מבורו פארק בבלוג שלו.

על פי הערתו של עקיבא כאן למטה, נתברר כי ר' בנימין מנחם שוורצמן, היה נשוי לחנה בת אברהם קוואטערקוויץ מווילקומיר.