יום שבת, 13 באוגוסט 2011

הגאון רבי אברהם אבלי פאסוואלער

יחוס אבות גדול היה לו לרבי אברהם אבלי, שבשבת פרשת ואתחנן מלאו מאה שבעים וחמש שים לפטירתו, ביום י"ג אב תקצ"ו.

רבי אברהם אבלי, היה ראב"ד בק"ק ווילנא, למעלה משלושים שנה. משנת תקס"ד עד שנת תקצ"ו, ובאותם שנים נתפרסם כאחד מגדולי הדור, גדול היה גם בכתיבת תשובות בהלכה, ופנו אליו בשאלות רבות ממקומות הרחוקים, והיה משיב להם אגרות תשובות לאין מספר, ורק חלק קטן מהם נשאר ונדפס [ולאחרונה נקבץ בספר באר אברהם בהוצאת מכון ירושלים].
וכך כותב הגאון רבי דוד אב"ד נובהרדוק בעל 'גליא מסכת', בהספדו שנדפס בסוף ספרו: "הספד, שאמרתי על שמועה שנעדר אדם גדול גאון מפורסם בדורו בק"ק ווילנא ... אוי נא לה ווילנא כי אבדה כלי חמדתה, כי נעדר איש כזה אשר הי' שר במדינות, ועל מדינות בו יאמר, מפורסם בכל המדינות אשר יצאו ואשר יבואו בשו"ת לפניו ... שכל מי שהי' חולי ותש כוחו לידע איזה סוגיא או שו"ת הלכה למעשה רב, הכל ראו וחקרו ממנו והיה משיב לשואלו כהוגן ... מספד רב ארעימה ואהימה מימים ימימה אשר נעדר מאתנו צדיק יסוד עולם אשר אמרנו בצילו נחיה ... כשנעדר מאתנו גדול הדור, כמו הגאון ר' אבלי אשר ראוי והגון להגן מכל עבירות המתרגשות על העולם". וכן המגיד מסלונים, רבי יהודה לייב עדל, כותב עליו, "הרב הגאון הגדול מי כמוהו דעה מורה ומשיב כהלכה בתשובותיו לקצו ארץ, הוא ניהו מו"ה אברהם אבלי זצוק"ל ראב"ד דק"ק וילנא".

ראשית נכתוב בקצרה את תולדותיו של ר' אבלי, ולאחר מכן נעסוק ביחוסו.
רבי אברהם אבלי, נולד ביום ה' סיוון ערב חג השבועות תקכ"ד בעיר פאסוואהל, עת כיהן שם אביו כרב העיר, ולפנים כיהן שם זקינו אבי אמו. רבינו נתפרסם כעילוי גדול כבר בצעירותו, ובהיותו כבן שמונה שנים, כבר "נחטף" ונבחר על
ידי אחד מגבירי העיר רבי אליקום געץ, להיות חתן לבתו. בשנת תק"מ, בהיותו בן שמונה עשרה שנים, קנה חותנו את הרבנות עבורו מאת אביו, ושילם לו בעבור זה סך של שלש מאות, [אביו נתקבל לימים לכהן כרב בפומפיאן]. שנים לא רבות אחר כך, בשנת תקמ"ו, נקרא רבי אברהם לוילנא, וכיהן שם כמו"ץ. אומנם נראה שגם ממקום מגוריו, וילנא, המשיך לשאת בתפקיד אב"ד פאסוואהל. לאחר שנתאלמן מאשתו הראשונה, נשא רבי אברהם אבלי, את בתו של רב העיר לאנצוט, ממנה נולדו לו שלש בנות, לאחר שנפטרה גם אשתו השניה, נשא בזיווג שלישי בראשית שנת תקנ"ז (בהיותו כבן שלושים ושלש) את הרבנית פייגא בתו של הרב הגדול רבי יצחק אייזיק הלוי לנדא מנכבדי וילנא. בשנת תקס"ד לאחר פטירתו של הגאון רבי דוב בער טרייוויש בעל רביד הזהב, נתמנה רבי אברהם אבלי למלא את מקומו כריש בית דינא רבא דווילנא, בתפקיד הראב"ד נשא ר' אברהם אבלי עד
לפטירתו בשנת תקצ"ו. (תפקיד הראב"ד בוילנא נחשב במקום הרב, כי מאז פטירתו של רבי שמואל אב"ד "האחרון" בוילנא, הוחלט שלא לקבל יותר רב לעיר).

נתפרסם לרבים גם בגין פרשת סלאוויטא, בה היה מראשי המדברים.

בראשית חודש אב תקצ"ו נפטר אחד מגדולי העיר וילנא, ר' משולם זלמן ב"ר אורי, ור' אבלי נתאמץ מאד בהספדו, לאחר ההספד, נפל ר' אבלי למשכב אשר ממנו לא קם, וביום ד' י"ג אייר ה'תקצ"ו, נפטר ר' אבלי לבית עולמו. כיום,
מלאו מאה שבעים וחמש שנים לפטירתו.

ובכן, צריכים אנו לעסוק ביחוסו של ר' אבלי.
אביו של ר' אבלי, היה הגאון רבי אברהם שלמה [זק] אב"ד פאסוואהל ופומפיאן.
כאמור, בצעירותו עד שנת תקמ"ב כיהן ר' אברהם שלמה כאב"ד פאסוואהל, ואז 'מכר' את הרבנות למחותנו עבור בנו העילוי הצעיר. בשנת תקנ"ז כבר היה אב"ד בפומפיאן וחתם משם על ספר שירה לדוד. יש שכתבו שכיהן גם כאב"ד בירז', ולא מצאתי לזה סימוכין. הוא נפטר כפי הנראה בשנת תקס"ו, כי באותה שנה, כתב בנו מכתב
להגר"ח מוואלאזין ובחתימתו, הזכיר אחרי שם אביו - הריני כפרת משכבו.
אביו של ר' אברהם שלמה היה הגאון רבי גרשום שהיה אב"ד בכמה קהילות.
אין עליו הרבה מידע, רק נמסר כי בפנקס קהל אניקשט היו חתימות ממנו, וחותם "בהר"ר אברהם אבלי".
מיהו זה ר' אברהם אבלי אבי סבו של ר' אבלי פאסוואלער שעל שמו נקרא?

ברוב הספרים, וכן כותבי קורות הדורות, כלל לא הזכירו שום פרט עליו, ואך הזכירו שבנו ר' גרשון היה חותם "בהר"ר אברהם אבלי".
ואולם, רבי משה מרקוביץ, 'הסנדלר מרייסין', מגלה לנו בספרו שם הגדולים השלישי, מי היה ר' אברהם אבלי זה, ומה גדול יחוסו.
לדבריו, היה זה המכונה ר' אבלי ר' איסרליס מלובלין. שהיה נגיד ושר, פרנס הועד דארבע ארצות. הוא נפטר ביום כ"א ניסן תק"ז בלובלין, ועל מצבתו נחקק יחוסו, "מו"ה אבלי בן הרב האב"ד מו"ה ישראל איסר, בהרב הגאון מו"ה משה ז"ל שהיה אב"ד ור"מ דק"ק לובלין".
אם כן, ר' אבלי היה בנו של ר' ישראל איסר אב"ד פינסק (וקאליש) בנו של רבי משה אב"ד לובלין, המפורסם על שם חיבורו 'המהדורא בתרא', ומשם ואילך כבר נודע לנו יחוסו, עד לרבותינו המהרש"א והרמ"א ומעלה בקודש.
אחרי שפרסם זאת ר' משה מרקוביץ הנ"ל בספרו 'שם הגדולים השלישי', כתבו כן, גם ר' יוסף לעוינשטיין מסעראצק בספרו דור ודור ודורשיו, וכן ד.מ.ליפמאן בספרו לתולדות היהודים בליטא - זאמוט, כרך א, קובנא וסלבודקא.

במאמר הבא, נמשיך ונעסוק בסדר יחוסו והשתלשלות משפחתו של ר' אבלי מכמה צדדים.

אין תגובות:

פרסום תגובה