הוספות לעץ משפחה - משפחת וילף

ר' רפאל וילף - החזן מטשורטקוב

בעבר כתבנו כאן בבלוג על משפחת הרב הקדוש רבי יצחק אייזיק מסטרי. במאמר הנזכר, כתבנו בעיקר על צאצאיו, אך גם פירטנו את אילן היוחסין של ר' יצחק אייזיק מצד אביו, כפי המופיע בספר מליצי אש. ר' יצחק אייזיק היה בנו של הרה"ק ר' ישראל מהאלישיץ, בן הרה"ק ר' פתחי' בן הרה"ק איש אלוקים ר' וואלפיש. פרטים רבים עליהם לא הוזכרו שם, רק עוד כתוב, כי ר' ישראל מהאלישיץ היה חתן ר' דוד יעקב הלפרין אב"ד באליחוב.



בימים אלו, עומד לצאת לאור, הספר נתיבות רפאל, מאת רבי רפאל ווילף, שאר בשרו של הרה"ק רבי יצחק אייזיק מסטרי.

אביו של ר' רפאל, היה למעשה בן דודו של הרה"ק ר' יצחק אייזיק מסטרי.

בהקדמתו לספר מספר ר' רפאל קצת יותר על המשפחה, ומוסיף פרטים שלא היו ידועים. כאן נביא את הדברים בפרסום ראשון, וברשותו האדיבה של המוציא לאור.

את ספרו חיבר ר' רפאל וילף לפני כתשעים שנה, עד עתה הוא היה טמון בכתב יד, ועכשיו עומד הספר לצאת לאור עולם.

רבי רפאל ווילף, נולד בעיר סקאליע [סקולי] שבגליציה, גר בסטרי, ואחר כך בלבוב. ר' רפאל היה מקושר מאד לרה"ק דוד-משה מטשורטקוב ובכלל לבית רוז'ין, ושימש כש"ץ בטשורטקוב בימים נוראים שנים רבות. בשנת תרס"ג עלה לארץ ישראל, ואף כאן שימש כבעל תפילה בימים נוראים בבית מדרשו של הרה"ק ר' מאטלי מרחמסטריווקא. ר' רפאל נפטר בירושלים בפורים תרפ"ט, ומנוחתו בבית החיים שבהר הזיתים.


להלן קטע מצוואתו (שנכתבה בשנת תרפ"ו), המלמד מעט על דמותו של רבי רפאל, והליכותיו.

כל ימי הייתי שליח ציבור, ואפילו כשבאתי לארץ הקדושה עשו אותי לשליח ציבור. ואע"פ שאני יודע בי שאני מלא חטאים ועוונות ופשעים לרוב, והכרעתי בעונותי את כל העולם לחוב, אמרתי על-כל-פנים בארץ הקדושה איך אוכל להעיז פני עוד לילך להיות שליח ציבור לרצות את אבינו שבשמים לבני ישראל, ואני בעצמי חוטא ופושע? ואמרתי "הגם לכבוש את המלכה עמי בבית"? ובפרט בעת בואי לארץ הקדושה כבר באתי בימים, ודיברתי מה שאמר הרה"צ הק' רבי הירש מרימאנאוו זצ"ל זי"ע כאשר בא אחר חמישים שנה, אחיד בדיקנא הקדושה אצל השולחן, ואמר "ומבן חמישים שנה ישוב מצבא העבודה", היינו מבן חמישים צריך לשוב בתשובה מעבודת הצביעות, וגם אני אמרתי שאיני כדאי והגון להיות עוד שליח ציבור, על-כל-פנים בארץ הקדושה שאינם מכירים אותי ולא יודעים שאני יכול להיות ש"ץ ואהי' פטור מזה. והנה הי' בְּכַאן חסידי שארטקאוו ובויאן וזידיטשוב ואנשי סטריא ואנשי לבוב אנשים הרבה מאוד שידעו שהייתי ש"ץ בחו"ל, והי' בכל מקום הקודש שבאתי להתפלל וידעו שאני ש"ץ, והפצירו בי ולא יכולתי לסרב הרבה, והייתי מוכרח להתפלל לפני התיבה שלא ברצוני, ובפרט בימים נוראים. ואחר-כך בעת דוחק המלחמה בוודאי הייתי מוכרח להתפלל בעד תשלומין כי הייתי רעב לחתיכה לחם, אחר כל אלה מעת שבאתי לארץ הקדושה הייתי מוכרח להתפלל בימים נוראים ובפרט אצל הרה"צ ר' מאטלי מראחמיסטריבקי זצ"ל הייתי מוכרח להתפלל כל השנה ובימים נוראים, ועד היום אני מוכרח להיות ש"ץ, ובני ישראל דנים אותי לזכות ועושים אותי לש"ץ, ובוודאי הקב"ה ידין גם אותם לזכות מדה כנגד מדה. 
על-כן אבקש שיבואו מי שירצה אל קברי ויעשו אותי לשליח, רק יאמר בפה שעושה אותי לשליח שאלך להתפלל בעדו ולעורר עליו רחמים לפני בעל הרחמים. בטח ארוץ חיש מהר לבקש עליו רחמים שיוושע מהרה, ושימלא ד' משאלתו לטובה ולישועה ורחמים ואין מי שיכול למחות בו. כי "קיימא לן, שליח עושה שליחותו", ובפרט שליח להמליץ טוב על ישראל – זאת הוא רצונו יתברך, ומי יעכב אותו דבר שהוא רצונו יתברך? לא יכול שום מקטרג למחות מלעשות השליחות הזאת לטובת ישראל. וסימן לדבר, גדעון שהמליץ טוב על ישראל אמר לו הקב"ה "לך בכוחך" וכו'. ובפרט מי שיתן מעט שמן זית לטובת נשמתי או יזכיר אותי עבור זה בעת לימוד משניות לעליית נשמתי – בוודאי אדרש לטובתו להמליץ בעדו לישועה ורחמים ולכל טוב, ולמלאות משאלתו לטובה, ורק כשיבוא אל קברי ויעשה אותי שליחו על זה ויאמר בפה מלא שעושה אותי לשליחו על זה אז אוכל לעשות שליחותו באין מוחה אותי. זאת שמעתי מאיש קדוש אחד מחסידי הריז'ינער ואח"כ מסאדיגארא זצ"ל זי"ע, כי זאת הוא טובה גדולה להמשלח ולהשליח הנפטר. והרב הצדיק הקדוש ר' משה טייטילבוים בעל 'ישמח משה' זצ"ל גם-כן ציוה לעשות כן כאשר שלח שליחים שני אנשים על קבר הרה"צ הק' רבי אלימלך מלזענסק להתפלל בעד בנו לרפואה, וכן נכון לעשות כך תמיד למי שצריך ישועה. יעשה הנשמה מקבר ראשון שפגע בו לשליח, וינדב פרוטה לצדקה או שמן זית עבורו בעד השליחות ששולח אותו להתפלל בעדו לישועה. והמעשה של הרה"צ הקדוש ר' משה טייטילבוים כתבתי בהחוק (לישראל) שלי סדר בראשית ... ומובא בהקדמה שלו על ספרו שעשה על נביאים וכתובים הנקרא 'תהילה למשה'..




משיודעים אנו במי מדובר, אפשר לגשת ולהזכיר את דבריו בראש ספרו, בהם הזכיר את יחוסו לבית אבותיו. מדבריו עולים כמה נקודות מעניינות. וכך הוא כותב בהקדמה לספרו:

ועתה אקדים לספר מכבוד אבותי היקרים עד שנולדתי. אבי היה ממשפחה מיוחסת בישראל, ר' יששכר בן ר' דוד-זאב מדראָהָביטש, בן ר' פתחיה מהולשיץ, בן ר' יעקב מהולשיץ, בן ר' זאב מהולשיץ. וכולם היו גבירים ויראים ולומדי תורה ובעלי-צדקה, האריכו ימים ושנים, והיו מתאבקים בעפר רגלי צדיקים שבדורם. אחיו של ר' זאב הנ"ל היה ר' לייבּש, איש צדיק שלא ידע צורת מטבע, כי כל ימיו ישב על התורה והעבודה. ושניהם כל ימיהם נהגו מסחרם בשותפות והיו נגידים גדולים, והיו בעלי הכנסת-אורחים, והיה נשמע למרחוק גודל הכנסת-אורחים שלהם ופזרונם לצדקה. וקראו אותם יששכר עם זבולון, כי ר' זאב הנ"ל היה מנהל המסחר ואחיו ר' לייבּש לא ידע אתו מאומה, והתפרנסו שניהם יחדיו כל ימי חייהם. בנו של ר' פתחיה הנ"ל היה ר' ישראל חסיד, מקורב גדול להרה"צ ר' יעקב-יצחק "החוזה" בלוּבּלין, ובנו של ר' ישראל חסיד זצ"ל היה הרה"צ רבי איַיזיק בעיר סְטְרִיא שהיה צדיק גדול ו"בעל עבודה" ו"בעל מופת", והיה ממשפחת הרה"צ ר' משה טייטלבוים זצ"ל מאויהֶעל, וממשפחת רבי שמעון זצ"ל מיֶעריסלאַב וממשפחת הרבי ר' נפתלי מראָפּשיץ זצ"ל.

ולכתוב כל משפחתי מאבי ומאמי קצרה היריעה מלכתוב. אמי אסתר ע"ה היתה צדקנית ומחוּכֶּמֶת, בת ר' גדליה היילפערין זצ"ל בעיר סקאָלֶע, בן ר' יעקב מסקאָלֶע ממשפחת החת"ם-סופר זצ"ל. זקנתי מרת סאבּעל ע"ה, אשת ר' גדליה הנ"ל, היתה אשה צדקנית מילידי אוּנגאַרן בת קדושים וגבירים. זקני ר' גדליה היה מתאבק בעפר הרה"צ וקדוש ר' יעקב-יצחק בלוּבּלין, והיה חשוב אצל כל צדיקי דורו, והיה גם מקורב אצל הרה"צ המגיד בישראל מקאָזיניץ זצ"ל. ר' גדליה הנ"ל היה מנהל ביתו על דרך החסידות בהכנסת-אורחים ופיזור לצדקה, ובניו כולם היו נגידים והאריך ימים ושנים ברוב נחת, וזכה לראות מבניו דור רביעי. היו לו שלושה בנים ושלוש בנות, וזכה לבנים ולבני-בנים, מהם יראים ונגידים ובעלי מעשים טובים, משפחה גדולה.

כשהייתי בן י"ד שנה עשה עִמי אבי ז"ל שידוך מעיר סְטְרִיא עם הרה"ח גדול בתורה ר' יעקב-שלום הוֹפּטמאַן ז"ל, אשר חותנו ר' ליֵיבּוּש קרֶעפל היה בימי חורפו יושב בזידיטשוב, וישב יחד בבית אחד עם הרה"צ ר' אייזיק'ל מזידיטשוב זצ"ל, ולמדו יחד עוד קודם שנעשה ר' אייזיק'ל לרבי. ואחר-כך נעשה ר' אייזיק'ל זצ"ל לרבי אשר נסעו אליו מכל המדינות. וחותני ז"ל עזב את העיר זידיטשוב וחזר לעירו סְטְרִיא. ואז כאשר בא אבי בשידוכין עִמי כבר היה הרה"צ ר' אייזיק'ל גדול מאד, והוא הסכים והשתדל להתקשרות השידוך הזה לקשר בין אבי וחותני הנ"ל, וכן היה. וגם לחותני היתה עם הרה"צ ר' אייזיק'ל קירבת משפחה, וגם לאמי היתה עִמו קירבת משפחה. וכל ימיו היתה לנו התקרבות גדולה אצלו, וגם אותי אחר חתונתי קירב מאד.

להלן הערותי לדבריו של ר' רפאל.

• בענין יחוס המשפחה. הנה, בספר מליצי אש, כתב, כי ר' פתחיה היה בן איש אלוקים ר' וואלפיש, וכאן כתוב שהיה בן ר' יעקב בן ר' זאב. יתכן שר' יעקב היה נקרא, ר' יעקב ר' וואלפיש.

• בספר טללי שחר, הובא משמו של ר' דובעריש וועבער, ששם משפחתו של ר' צבי יוסף מרודניק היה טייטלבוים. כאן נכתב על חתנו - ר' אייזיק מסטרי, שהיה ממשפחת הרה"צ ר' משה טייטלבוים מאויהעל.

• בסוף מזכיר את סדר יוחסין מצד אמו, שאבי אמו ר' גדליה הלפרין מסקאליע, היה בן ר' יעקב משם, ממשפחת החתם סופר. האם יש מי שיודע כיצד היה ר' יעקב הלפרין ממשפחת החתם סופר? 

• המחבר מזכיר, שאמו [ממשפחת הלפרין], וחותנו [ממשפחת הופטמן], היו בקרבת משפחה לר' אייזיקל מזידיטשויב. הכיצד?