הרב משה ברגמן ראש ישיבת הרשב"י

היום מלאו שלושים וחמש שנה לפטירתו של רבי משה ברגמן, רב בירושלים, וראש ישיבת הרשב"י בכפר מירון, ובערוב ימיו בבני ברק.

רבי משה נולד בירושלים, ביום כ"ט שבט תרס"ט למשפחה ירושלמית שורשית. בצעירותו, למד בישיבת "עץ-חיים" שם קיבל מתורתו של הגאון רבי איסר זלמן מלצר זצ"ל ומרבי שמואל גדליה ניימן בעל הגידולי שמואל זצ"ל.

בראשונה נשא לאשה את מרת מרת אלטא ליבא רייזיל בתו של רבי יונה זאב הרשלר מירושלים. היא ילדה לו שני בנים, ולמרבה הצער נדרסה למוות יחד עם אחד מבניה, ביום כ"ח חשון תרצ"ח על ידי אוטובוס, סמוך לקבר רחל, ואז נשא ר' משה בשנית את מרת שרה בת ר' אברהם קלמן וויץ, עליה נמסר שהיתה מצאצאי האדמו"ר בעל האוהב ישראל מאפטא, היא נפטרה כ"ט טבת תש"ן.

פעולות רבות פעל רבי משה, לזכות את הרבים, בירושלים, יסד ר' משה חברת זכות משנה, היה מקהיל קהילות בשוק מחנה יהודה, מסוחרי השוק ואחרים, והיו יושבים ברחובות תחת כפת השמים על הארגזים, ככל יום חצי שעה בשעות הצהריים, והיה מלמדם שעורים בתוי"ש שלא על מנת לקבל פרס. לאחר מכן הרחיב פעילותו זו גם לשוק מאה שערים. היה גם חבר באגודת משמחי חתן וכלה לשם שמים.

בשנת תרח"ץ נתמנה לשומר תקנות של חברא קדישא הראשית והכללית גחש"א דכוללות אשכנזים בעיה"ק ירושלים ת"ו, בתפקיד זה, נשא קודם לכן הגאון רבי דוד בהר"ן, ומשהזקין, נתמנה על מקומו רבי משה, כחבר החברא קדישא, וכירושלמי מדורי דורות. בנוסף, נתבקש על ידי אנשי החברא קדישא לברר היטב את כל המנהגים משעת הגסיסה ועד זיבולא בתרייתא (סיום הקבורה). הוא אכן קיבל על עצמו עבודה זו, וחיבר חוברת ליום ז' אדר תש"א, ולאחר כה חודשים, הדפיסה לתועלת הציבור ולזכות את הרבים. 

על הספר הסכימו רבני וגדולי ירושלים, הגאב"ד רבי יוסף צבי דושינסקי, וחברי בית דינו, הגאון רבי זעליג ראובן בענגיס, הגאון רבי פנחס עפשטיין, הגאון רבי דוד יונגרייז, הגאון רבי ישראל זאב מינצברג, כמו כן, הסכיו על הספר גם הגאון רבי צבי פסח פרנק, רבי אליהו ראם, רבי יעקב משה חרל"פ, ועוד. הרבנים שיבחו את המחבר ואת פועלו בהעמדת מנהגי ירושלים על תילם. הספר אזל מן השוק ובעקבות דרישה מהציבור, הודפס במהדורה שניה בשנת תש"כ.

בשנים תר"צ עד תש"ט שימש ברבנות בבתי כנסת שונים בירושלים, החל בביהכנ"ס "זהרי חמה" ולאחר מכן בבית הכנסת בשכונת הגרמנים ובשכונת עקיבא פ"ת.

כמו כן, פעל ליסד ת"ת ביהוד, ושימש שם כחבר הנהלה. במסירות ובסכנת נפשות נוכח התנגדות המפלגות וחברות שונות להרבצת תורה, חברות גמילות חסדים.

לימים נקרא רבי משה לעמוד בראשות הישיבה בכפר מירון. הישיבה שם נוסדה על ידי אנשי צפת, לפני למעלה ממאה שנים, אך לא החזיקה מעמד ימים רבים, לימים חודשה הישיבה על ידי רבי משה צבי נריה במסגרת ישיבות בני עקיבא, והוא קרא לרבי משה לעמוד בראשות הישיבה. הוא הפיח רוח חיים בישיבה, הביא לשם תלמידים רבים מהמעברות וישובי העולים, ודאג גם לפן הכספי וכיתת רגליו לרווחת הבחורים. כמו כן, כיהן גם כחבר במועצה הדתית במועצה אזורית מירון. 

כשפרש לפנסיה, עברלבני ברק, וש יסד את ישיבת הרשב"י, וכולל אברכים גדול. בהם המשיך את הנהגתו, שהיתה ספוגה בניחוחו של רבי שמעון בר יוחאי. [כך למשל, כל ליל שבת אחרי התפילה משוררים את הזמר בר יוחאי].

מלבד ספרו זיבולא בתרייתא. הוציא גם חוברת בשם 'גמלא ותיתורא' על עניני חינוך, דרכי החינוך בהלכה ובפדגוגיה, ירושלים, תשי. וספר 'עתיר פמבי', על רבי שמעון בר יוחאי, ביאורים על אמרותיו של רשב"י בש"ס, מדרשים, ובזוהר. הוצאת ישיבת הרשב"י, בני ברק, תשלג.

רבי משה היה יהודי ירושלמי מצאצאי הפרושים הירושלמים, הספוג בלהט חסידי, דבר שניכר היטב בכל מפעלותיו. ואכן, כל ימיו היה בשני הצדדים, החסידים והפרושים. אביו היה מגזע הפרושים, ואמו מבית חסידים. אשתו הראשונה היתה בת למשפחה הונגרית, ואשתו השניה היתה מגזע חסידים. ואף במחותניו ניכר הדבר, מחד היה מחותן עם הרב שך ראש ישיבת פוניבז', ומאידך היה מחותן עם האדמורים מזוועהיל ואלכסנדר.

כאמור, בערוב ימיו היה גר בבני ברק, עד לפטירתו ביום י"א טבת תשל"ח.

אחרי שאנו יודעים מי היה רבי משה ברגמן, ניגש לעמוד על יחוסו לבית אבותיו

• אביו רבי אליעזר ברגמן, נפטר י"א אב תש"ב, זוגתו מרת צביה זלאטא לבית ליברזון נפטרה ו' ניסן תרצ"ח. מנוחתם על הר הזיתים.
• אביו רבי נחום ברגמן, היה שוחט ובודק בירושלים, ושימש גם כמוהל מומחה. נפטר י"ח אלול תרפ"ו או תרפ"ח, אשתו מרת לאה רייזיל לבית וולנשטיין נפטרה כ"ב אב תש"ח, ולאחר מלחמת ששת הימים הובאו עצמותיה לקבורה על הר הזיתים.
• אביו רבי יהודה ברגמן, נולד בשנת תקצ"ח, נפטר ט' סיון תרמ"ו, ומנוחתו כבוד בהר הזיתים בירושלים, על מצבתו נחקק בין היתר, 'איש ישר במדות ובעל צדקה'. זוגתו מרת רחל יוכבד לבית וייספיש, נפטרה ח' תשרי תרפ"ב.
• אביו, רבי אליעזר ברגמן, בעהמ"ח בהר יראה, נולד בכ"ט תמוז תקנ"ט, בהיידנהיים שבגרמניה, למד בישיבתו של הגאון ר' אברהם בינג בהיידנהיים, ונדד עמו לוירצבורג. על פי עצת רבו נתקבל כמלמד לבניו של ר' מנדל רוזנבוים באחוזתו בכפר צעל, ולימים אף נלקח להיות לו לחתן. בראשית שנת תקצ"ה עלה לארץ עם משפחתו ועם אמו, נפטר י"ב ניסן תרי"ב בברלין, בהיותו שם בשליחות ירושלים. בשנת תש"ל העלו את קברו להר הזיתים. זו' מרת רבקה סילא, נולדה בשנת תקס"ה, נהרגה בצעירותה על ידי ערבים נוצרים, בעת שנכנסה בטעות לסמטת מנזר הקבר. מנוחתה בהר הזיתים בחלקת הספרדים (החלקה האשכנזית בהר הזיתים נפתחה כמה שנים מאוחר יותר).
• אביו, רבי יוסף בנימין ברגמן, המכונה וואלף, נפטר כ"ה ניסן תקס"ט, בהיידנהיים שבמדינת גרמניה. זו' מרת בונלא נפטרה בירושלים.
• יש שכתבו שאביו היה ר' אליעזר אב"ד היידנהיים.