רבי אהרן אב"ד לוברטוב

הגאון רבי אפרים זלמן מרגליות, מזכיר בספרו מעלות היוחסין את סבו רבי אהרן אב"ד לוברטוב,

וכך הוא כותב על אמו: "אביה הרב הגדול המפורסם מוה' אהרן ז"ל אבד"ק לובר".

אין לנו שום פרטים על קורות חייו, והמעט הידוע לנו אודותיו נלקח מתוך מספר מגילות יוחסין.

אבותיו,

בספר מעלות היוחסין הנ"ל כותב על יחוסו של רבי אהרן:

"בנו של הרבני המופלג הגביר הנכבד מוה' אליקים געציל ז"ל, שהיה מפורסם בעולם בצדקתו ובכשרון מעשיו, וראיתי כתב יד של הגאון מופת הדור מוה' יחזקאל לאנדא ז"ל שהזכירו בשבחו, שהיה נכבד מאוד, ונתחתן עם גדולי הדור כו'. ואשת אא"ז מה"ר געציל הנ"ל החסודה מ' חנה ז"ל, היא היתה אחותו של אא"ז מוה' שמואל לפאטינער".

את רבי אליקים געציל מלוברטוב כבר הזכרנו בעבר בבלוג, בעת שכתבנו על יחוסו של הגאון רבי יעקב מליסא בעל החוות דעת, הזכרנו שם את יחוסו למהרש"א, ואת יחחוס חותנו אל רבי אברהם ר' הירצקעס ואל המהרש"א והשארית יוסף.

הזכרנו באותו מאמר את צאצאיו של רבי אליקים געצל, א. בנו רבי אהרן דידן. ב. בתו אשת רבי יעקב משה אב"ד זבארוב אביו של רבי יעקב מליסא. ג. אשתו הראשונה של רבי מרדכי זאב אורנשטיין. על אלו יש להוסיף בן נוסף, ד. רבי צבי הירש רבינוביץ אב"ד מעזריטש, חותם של רבי יהודה לייב אב"ד שידלוב, ושל רבי יצחק אייזיק כץ בעל ברית כהונת עולם.

חותנו

בסוף ספר מעלות היוחסין נדפס קיצור מעלת היוחסין מנכד המחבר, ובו, הוא חוזר על כל הפרטים המופיעים בספר בקיצור, ולפעמים עם הוספת מספר פרטים.

ובחיבור זה, הוא מזכיר את רבי אהרן ומכנהו בשם הגאון מוה' אהרן ראבינאוויטש ז"ל אבד"ק לובערטוב, וכותב עליו כי היה חתן "הגאון המפורסים מוה' יעקב אבד"ק שארובקה שחיבר ס' דרשות ופשוטים בכ"י ונמצא כעת בבראד. בהגאון החסיד מוה' משה ז"ל מטארטשין בהרב הגאון מוה' מנחם מענדיל ומנחתו כבוד בקרעמיניץ". יש לציין כי ראז"מ מזכיר בהקדמת בית אפרים, קושיא שראה בכתבי זקינו רבי יעקב זה. ונזכר גם בכתב היחוס של רבי משה נחום ירושלימסקי, ומזכיר לו בן נוסף בשם רבי דוב בעריש שמילא את מקומו כאב"ד שארובקא.

צאצאיו

·         הזכרנו לעיל, וגם במאמר על רבי יעקב מליסא, כי בתו המפורסמת של רבי אהרן, היא מרת דבורה אשת רבי מנחם מאניש מרגליות אב"ד גריידינג וויטקוב, הוריו של הגאון רבי אפרים זלמן מרגליות מבראדי ואחיו רבי חיים מרדכי מרגליות אב"ד דובנא בעל השערי תשובה, ועוד שלושה אחים להם.

·         בן נוסף לרבי אהרן, הוא רבי דוד אשר מילא את מקום אביו כאב"ד לובר, ומובא על ידי הראז"מ בהקדמת ספרו בית אפרים חלק או"ח.

·         בן נוסף הוא, רבי יהודה אביו של ר' אליקים המילזהאגי מחכמי ומשכילי ברודי, ומחבר ספר ראביה. [שמו המלא הוא אליקים געצל על שם זקינו רבי אליקים געצל מלוברטוב הנ"ל].

·         בת נוספת היא אמו של רבי יעקב אב"ד לוברטוב, אשר מילא את מקום זקינו ודודו ברבנות. רבי יעקב זה היה חותנו של הרה"ק רבי יצחק יואל מליניץ הראשון, בנו של הרה"ק רבי גדליה מליניץ בעל התשואות חן. מקור מידע זה הוא בקונטרס ערך אבות, שחיבר רבי יהושע העשל רבינוביץ בן לשושלת אדמורי ליניץ, ונדפס בראש ספרו תורת אבות על מסכת אבות. אמנם, יש לציין כי בהמשך יחוס המשפחה, כתב רבי יהושע העשל מעט בשינוי, לדבריו, רבי אהרן מלובר היה בן האשה חנה בת הגאון הר' אליקים געציל מלובר. ולעיל ראינו בכתביו של ראז"מ כי אמנם חנה היתה אמו של רבי אהרן, אך היא היתה אשת רבי אליקים געצל ולא בתו.

לזהותו של רבי יעקב אב"ד לוברטוב

הזכרנו את בן בתו של רבי אהרן - רבי יעקב אב"ד לוברטוב. אם כי עדיין לא ידועה לנו זהותו המדוייקת, אך זה ודאי שהוא אינו רבי יעקב סגל לנדא אשר חתם כאב"ד לוברטוב, על הסכמה על ספר בית פרץ מיום י' תמוז תקי"ד, וכן ביום י"ד חשוון תקט"ז על ספר פרת יוסף לבעל הפרי מגדים. רבי יעקב זה היה בנו של רבי אברהם לנדא, ואחיו של רבי חיים לנדא אב"ד פודקאמין, ראש חכמי הקלויז בברודי.

אך כאמור, ודאי שהוא אינו רבי יעקב מלוברטוב אשר היה חותנו של רבי יצחק יואל מליניץ, כי הוא נמצא בלוברטוב, בתקופה הרבה יותר מוקדמת. שהרי רבי יצחק יואל מליניץ נולד רק בשנת תקנ"ג לערך, ולא מסתבר שהיה חתנו של רבי יעקב לנדא אשר היה מבוגר ממנו בשנים רבות כל כך. זאת ועוד, בשום מקור אודות רבי אברהם לנדא וצאצאיו, לא נזכר כי הם מצאצאי רבי אהרן אב"ד לוברטוב. ועוד בה שלישיה, על רבי יעקב לנדא אב"ד לוברטוב, נמסר כי הוא חתנו של רבי משה רוטנבורג אב"ד המבורג. ועל רבי יעקב אב"ד לוברטוב חותן רבי יצחק יואל מליניץ נמסר כי הוא חתנו של רבי לוי הגדול אב"ד ליניץ.

אם כן, עדיין איננו יודעים מיהו אבי רבי יעקב אב"ד לוברטוב אשר היה חתנו של רבי אהרן רבינוביץ אב"ד לוברטוב.

צאצאי רבי יעקב מליסא

להשלמת עץ משפחה של הגאון רבי יעקב מליסא נשאר לנו רק לספר על צאצאיו, אחרי שסיפרנו על יחוס אבותיו ועל משפחות נשותיו.

ספר מגילת סתרים שחיבר רבי יעקב מליסא, ונדפס בחייו

בצוואתו, בסעיף ז', כותב רבי יעקב לבניו, מאוד תרחיקו עצמכם לבלתי קבל עליכם התמנות הרבנות. ואכן, מבניו ובני בניו של רבי יעקב כמעט כולם לא כיהנו ברבנות, אמנם חתניו וצאצאיהם כיהנו בקהילות ישראל. ואלו הם צאצאי רבי יעקב.

• רבי מרדכי יהודה [לייב] לורברבוים, חתן רבי אהרן פרנקל מטרנופול מצאצאי רבינו יונה תאומים בעל הקיקיון דיונה. ר' מרדכי לייב היה גר בקאליש, לאחר מכן, בשנת ת"ר לערך, עלה לארץ ישראל ונתיישב בצפת. נפטר תמוז תרל"ד. צאצאיו: א. רבי משולם זלמן לארבערבוים מו"צ דק"ק זאלקווא, נולד בשנת תק"ץ לערך, זוגתו מרת פייגא בת ר' נחמן וונדר. בעהמ"ח ספר 'דעת ומזימה' על ש"ס ושו"ע מחידושי ר' משולם זלמן דמצ זאלקווא ובנו אברהם. (הבן ר' אברהם נתקבל בתרנ"ח למו"צ על מקום אביו). ב. ר' ראובן לוברבוים בזאלקווא נשא לאשה את מרת איידלה רבקה בת אחיו ר' משולם זלמן. ג. ר' ישראל יעקב שאול לורברבוים, נולד בשנת תקצ"ד לערך, עלה עם אביו כילד, וכל ימיו גר בעיר צפת, נשא לאשה את מרת שרה נכדת הרה"ק ר' שמעון מיערוסלב, עסק רבות ביחוס משפחתו, ואף התכתב על כך עם בני המשפחה שנשארו באירופה, ומכתבו נדפס בראש ספר חידושי הרד"ד. נפטר כ"ח אלול תרמ"ח [או תרנ"ה], נדפסו ממנו מעט חידושי תורה על המנחת חינוך. ד. ר' אליקים געצל לורברבוים.

נשותיו של החוות דעת

אחרי אשר עמדנו על יחוסו הרם של רבי יעקב מליסא, אשר הוא בן אחר בן עד לרבינו החכם צבי, נעבור כדרכנו אל יחוס נשותיו של רבי יעקב. על פי המסופר, היו לו לרבי יעקב שלש נשים, ואת שלושתן נאלץ רבי יעקב לגרש, אולם יש ברשותינו מידע רק על שתים מנשותיו. ואלו הן.

אשת נעוריו של רבי יעקב, היתה כאמור בתו של הגביר ר' נפתלי הירץ מסטאניסלב, אשר מלבד היותו מנכבדי העיר סטניסלב, היה לו גם יחוס אבות גדול, הוא היה בן ר' אריה לייב מבוטשאטש שהיה מנהיג המדינה בגליל לבוב, ונודע בשם ר' ליבש ראש המדינה, בן ר' יצחק מיאברוב פרנס ומנהיג דד' ארצות.

ר' יצחק מיאברוב היה מצאצאי ר' אריה לייב אב"ד פרעמישלא, רק לא ידוע בוודאות כיצד. כפי הנראה שם אביו היה ר' אלעזר, בן ר' אריה לייב אב"ד פרעמישלא - דער הויכער ר' לייב, ומעלה בקודש.

ר' נפתלי הירץ מסטניסלב הנזכר, היה חתן רבי אברהם אב"ד סטניסלב, מגזע רבי יצחק הגדול מפוזנא, ומעלה בקודש.

ר' אריה לייב מבוטשאטש הנ"ל, אשתו מרת יוכבד בת ר' דוד מזאמושטש, בן רבי אריה לייב אב"ד בריסק וקראקא מחבר ספר שאגת אריה הראשון, ומעלה בקודש בן אחר בן עד לרבינו הב"ח.

ר' דוד מזאמושטש הנ"ל, אשתו מרת אסתר בת הרב הגאון ר' יצחק, בן הרב הגדול מ' אליעזר שהיה נקרא ר' ליזר לאדמריר [על שם עירו לודמיר], אחיו של הגאון הגדול מ' יעקב מלובלין אביו של הרבי ר' העשל, ומעלה בקודש.

*  *  *

אשתו השניה [או השלישית] של רבי יעקב מליסא, היתה מרת שיינדל בתו של ר' יעקיל מרימנוב. היא נפטרה בבראדי ח' ניסן תקצ"ח. מאשתו זו, ידוע כי נולדו לפחות שנים מילדיו.

רבי יעקיל מרימנוב, הוא רבי ישראל יעקב אשכנזי, נפטר בבראד כ"ז ניסן תקע"א, ושם אביו ר' יהודה לייב מהרימלוב. יחוסו מעלה לא נודע. ר' יעקיל, היה גיסו של הגאון רבי אפרים זלמן מרגליות מבראדי, ונזכר בשו"ת שלו, חושן משפט סי' עז: "שאלה מכבוד גיסי החכם השלם מופלג בתורה וביראה המנוח מוהר"ר יאקיל זללה"ה".

רבי יעקב מליסא מאה ושמונים שנה לפטירתו

אחד מגדולי הדורות, היה הגאון הגדול רבי יעקב לארבערבוים מליסא, רבי יעקב לוברבוים, נחשב לאחד מגדולי הדור לפני כמאתיים שנה, ועד היום הוגים רבים בתורותיו ובספריו, הנחשבים לנכס צאן ברזל בעולם הלימוד הישיבתי. כך ספרו נתיבות המשפט על חושן משפט, וספר חוות דעת על יורה דעה, וספר תורת גיטין, ועוד. רבי יעקב עצמו התבטא, כי זכה שספריו יתקבלו ברבים, מכיוון שמנעוריו למד תורה מעוני, וירא ה' בצר לו ויהי לו למלך עוזר.

רבי יעקב נולד לאביו הגאון ר' משה בשנת תק"ל לערך [או קודם לכן], בצעירותו נתייתם מאביו, ואחותו הגדולה נטלה על עצמה את עול הפרנסה על מנת שיוכל להמשיך ולהגות בתורה. אחר מכן נלקח לבית הגאון רבי יוסף תאומים אב"ד בורשטיין שהיה חתן דודו רבי צבי הירש אב"ד בורשטין. בבחרותו נשא אשה בת ר' הירץ מסטניסלב, ושם גר אחר נישואיו. שם בסטניסלב גילה את רבו המובהק רבי משולם איגרא שהיה אב"ד טיסמניץ הסמוכה, והיה נוסע אליו מפעם בפעם להשתעשע עמו בדברי תורה. כאשר הפסיד את כל רכושו בענין ביש, נאלץ לקבל על עצמו את עול הרבנות, ותחילה בעיר הקטנה מאניסטרישטש, ומשם עבר לעיר קאליש. שם הדפיס את ספרו הראשון חוות דעת על יורה דעה. משם עבר ונלקח בשנת תקס"ט לק"ק ליסא, בעקבות מעשה שהיה. בליסא היתה לו ישיבה גדולה, ולמדו אצלו רבים מגדולי הדור שלאחריו. בערוב ימיו עזב את ליסא, וחזר לגליציה, כמה שנים חי בעיר נעוריו קאליש, ובשנים האחרונות נתיישב בעיר סטרי שבגליציה, וחכמי המקום לא הניחוהו לעזוב את עירם, וביקשו ממנו שישאר בעיר ויכהן כרב, ורבי יעקב נענה לבקשתם, ונשאר בסטרי עד ליום פטירתו, ובה אף נקבר.

לגבי תאריך פטירתו של רבי יעקב הדעות חלוקות, בספר מליצי אש כתוב שנפטר ביום כ"ד אייר תקצ"ב, אך ברוב הספרים כתבו שנפטר ביום כ"ה אייר תקצ"ב. ובמקום אחר ראיתי שנפטר בכ"ה אדר באותה שנה, אין אני בא לקבוע כאן את תאריך פטירתו המדוייק של רבי יעקב ובקעה הנחתי לחוקרים אחרים להתגדר בה, כך או כך, מאה ושמונים שנה חלפו מיום פטירתו של רבי יעקב מליסא, או היום, או מחר, או שמא כבר לפני חודשיים.

אחר שמילאנו את חובתנו לסקור בקצרה את תולדות חייו של רבי יעקב, יכולים אנו להתפנות ולעסוק בענין שלשמו אנו מכונסים כאן, הוא עץ המשפחה שלו, תחילה נספר על יחוס אבותיו, אחר נספר על חותנו, ובסוף נעבור לפרט את צאצאיו הרבים. [ואגב, זו הדרך שאני ממליץ לכל השואלים איך להכין עץ משפחה, להתמקד בדמות מסויימת, ולעקוב אחר שלושת הענפים הללו].

ובזאת נתחיל לפרט את יחוס אבותיו של רבי יעקב מליסא,