רבי יעקב מליסא מאה ושמונים שנה לפטירתו

אחד מגדולי הדורות, היה הגאון הגדול רבי יעקב לארבערבוים מליסא, רבי יעקב לוברבוים, נחשב לאחד מגדולי הדור לפני כמאתיים שנה, ועד היום הוגים רבים בתורותיו ובספריו, הנחשבים לנכס צאן ברזל בעולם הלימוד הישיבתי. כך ספרו נתיבות המשפט על חושן משפט, וספר חוות דעת על יורה דעה, וספר תורת גיטין, ועוד. רבי יעקב עצמו התבטא, כי זכה שספריו יתקבלו ברבים, מכיוון שמנעוריו למד תורה מעוני, וירא ה' בצר לו ויהי לו למלך עוזר.

רבי יעקב נולד לאביו הגאון ר' משה בשנת תק"ל לערך [או קודם לכן], בצעירותו נתייתם מאביו, ואחותו הגדולה נטלה על עצמה את עול הפרנסה על מנת שיוכל להמשיך ולהגות בתורה. אחר מכן נלקח לבית הגאון רבי יוסף תאומים אב"ד בורשטיין שהיה חתן דודו רבי צבי הירש אב"ד בורשטין. בבחרותו נשא אשה בת ר' הירץ מסטניסלב, ושם גר אחר נישואיו. שם בסטניסלב גילה את רבו המובהק רבי משולם איגרא שהיה אב"ד טיסמניץ הסמוכה, והיה נוסע אליו מפעם בפעם להשתעשע עמו בדברי תורה. כאשר הפסיד את כל רכושו בענין ביש, נאלץ לקבל על עצמו את עול הרבנות, ותחילה בעיר הקטנה מאניסטרישטש, ומשם עבר לעיר קאליש. שם הדפיס את ספרו הראשון חוות דעת על יורה דעה. משם עבר ונלקח בשנת תקס"ט לק"ק ליסא, בעקבות מעשה שהיה. בליסא היתה לו ישיבה גדולה, ולמדו אצלו רבים מגדולי הדור שלאחריו. בערוב ימיו עזב את ליסא, וחזר לגליציה, כמה שנים חי בעיר נעוריו קאליש, ובשנים האחרונות נתיישב בעיר סטרי שבגליציה, וחכמי המקום לא הניחוהו לעזוב את עירם, וביקשו ממנו שישאר בעיר ויכהן כרב, ורבי יעקב נענה לבקשתם, ונשאר בסטרי עד ליום פטירתו, ובה אף נקבר.

לגבי תאריך פטירתו של רבי יעקב הדעות חלוקות, בספר מליצי אש כתוב שנפטר ביום כ"ד אייר תקצ"ב, אך ברוב הספרים כתבו שנפטר ביום כ"ה אייר תקצ"ב. ובמקום אחר ראיתי שנפטר בכ"ה אדר באותה שנה, אין אני בא לקבוע כאן את תאריך פטירתו המדוייק של רבי יעקב ובקעה הנחתי לחוקרים אחרים להתגדר בה, כך או כך, מאה ושמונים שנה חלפו מיום פטירתו של רבי יעקב מליסא, או היום, או מחר, או שמא כבר לפני חודשיים.

אחר שמילאנו את חובתנו לסקור בקצרה את תולדות חייו של רבי יעקב, יכולים אנו להתפנות ולעסוק בענין שלשמו אנו מכונסים כאן, הוא עץ המשפחה שלו, תחילה נספר על יחוס אבותיו, אחר נספר על חותנו, ובסוף נעבור לפרט את צאצאיו הרבים. [ואגב, זו הדרך שאני ממליץ לכל השואלים איך להכין עץ משפחה, להתמקד בדמות מסויימת, ולעקוב אחר שלושת הענפים הללו].

ובזאת נתחיל לפרט את יחוס אבותיו של רבי יעקב מליסא,

• אביו הגאון רבי [יעקב] משה אב"ד זבארוב, בסוף צוואתו של רבי יעקב מליסא כותב, "והנה יש אצלי חיבורים מאבא מארי זצ"ל, תבחרו דברים טובים ומובחרים שתמצאו בהם ותעלו אותם לבית הדפוס ובודאי שכר הרבה תטלו כי נפשי יודעת מאד גודל הגעגועים שהיה לאבי מורי ז"ל על זה. ובכל יאהרצייט שלו תתענו ותשובו בתשובה שלימה לפני ה' כי זכות הבנים מועיל לכפר עון אבותיהם". אכן מעט מחידושיו, הודפסו בספר נחלת יעקב, לבוב תרסב. אך הוא חיבר ספר שלם על מסכת כריתות שלא נדפס. לעת מחלתו, ביקש רבי משה שיוסיפו לו שם נוסף יעקב, כשם בנו, וקיווה שזכות זו תעמוד לו להירפא, אך כאמור, הוא נפטר צעיר לימים, ביום כ"ד שבט תק"ל, מלבד בנו רבי יעקב, השאיר אחריו רק בת אחת נוספת, בן בתה רבי נתן יהודה ליב אשכנזי אב"ד פאטיק היה לימים תלמידו של רבי יעקב מליסא.
• אביו הגאון רבי נתן מבראד, נולד באלטונא בשנת תס"ד לערך, נשא לאשה את מרת בריינדל מגזע הלבוש והב"ח. לאחר נישואיו היה סמוך אצל חותנו בבראד, ושם קבע את מגוריו, ואף נמנה בין חכמי הקלויז בבראדי, הקלויז המפורסם שהיה מקום לתורה עבור תלמידי חכמים רבים שישבו שם יומם ולילה והיו שבים לביתם רק פעם אחת בשבוע, ורבי נתן היה דורש שם לפרקים דרושים נכבדים בהלכה ובאגדה. רבי נתן האריך ימים ונפטר לעת זקנה, בבראד, ביום שבת קודש י' שבט תקל"ח. רעייתו מרת בריינדל נפטרה בעיר זבאריב ט"ו אדר תק"ל, שלש שבועות לאחר שנפטר שם בנה. מעט מתורתו של ר' נתן נדפס בספר מנחה חדשה לר' יצחק אייזיק ובשאר ספרים. צאצאיו, א. רבי צבי הירש אב"ד בורשטיין. ב. רבי משה אב"ד זבארוב הנ"ל. ג. רבי אפרים אשכנזי מגיד מישרים בבראד. ד. אשת ר' יוסף.
• אביו הגאון רבי צבי אשכנזי בעהמ"ח שו"ת חכם צבי.

ומעלה בקודש.

* 

• רבי יעקב משה אב"ד זבארוב, היה חתן רבי אליקים געציל לאביר, אשר היה נכד המהרש"א. זוגתו מרת חנה. צאצאיו האחרים של ר' אליקים געץ הם: א. רבי אהרן רבינוביץ אב"ד לוברטוב אבי אמו של הגאון רבי אפרים זלמן מרגליות. ב. אשתו הראשונה של ר' מרדכי זאב אורנשטיין הראשון אב"ד לבוב, ומזיווג זה נולדו לו רבי יהושע העשל בעהמ"ח ים התלמוד, ועוד צאצאים, אך חלק מילדיו הם מזיווגו השני.
• ר' אליקים געצל, היה חתן רבי אליעזר מלבוב, מצאצאי ר' אברהם ר' הירצ'קס מלבוב. ורבי אליעזר מלבוב היה חתן רבי יצחק סג"ל אב"ד רימאנוב, בן בתו של השארית יוסף, וחתנו של המהרש"א.

• לגבי חותנו של רבי נתן אשכנזי, אבי זקינו של רבי יעקב מליסא, הדברים יגעים ולא ברורים, נכדו של רבי יעקב – ר' ישראל יעקב שאול מצפת, שעסק רבות ביחוסו, כתב כי בריינדל אשת רבי נתן, היתה בת ר' מרדכי מבראד בן ר' מנחם מן מבראד, וכן כתוב כבר בכתב היחוס בראש ספר דבר משה, מהדורא תנינא, זאלקווא תרלב, שחיבר ר' משה תאומים אב"ד הורדנקא נינו של רבי יעקב מליסא. אך כבר בספר שבט ישראל, שכתב אחד מצאצאיו של ר' משה הנזכר, [וכן במקורות נוספים], שינה מעט את הגירסא, ולדבריו בריינדל היתה בת ר' משה מבראד אב"ד הארחוב שהוא היה חתן ר' מנחם מן מבראד. על כל פנים, ר' מנחם מן מבראד היה מצאצאי הב"ח והלבוש.

סיימנו לפרט את אילן היוחסין של רבי יעקב לוברבוים מליסא, על נשותיו ועל צאצאיו נרחיב במאמרים נפרדים אי"ה.