יום חמישי, 5 בינואר 2012

רבי עקיבא קורניצר אב"ד קראקא

אילן יוחסין של החתם סופר, כבר נחקר עד דק, ונכתב ונדפס פעמים רבות. הן אילן היוחסין שלו מצד אבותיו שנדפס בספר למטה משה שחיבר רבי יום טוב ליפמאן רקוב. והן עץ משפחה של צאצאיו, אשר נדפס לראשונה בספר 'כתב זאת זכרון', ניו יורק תשי"ח, ועד לימינו בספר 'פרדס משה – אילן היחס'. במאמר זה לא נפרט כמובן את כל צאצאי החת"ם סופר, אלא נתעכב על משפחתו של הגאון רבי עקיבא קורניצער אב"ד קראקא, שמחר ימלאו מאה ועשרים שנה לפטירתו.

רבי עקיבא נולד במטרסדורף בשנת תקצ"ט, לאביו, רבי אליהו קורניצר, ולאמו מרת גיטל בתו של החתם סופר. בבחרותו למד אצל בעל תפארת אהרן ממסטרדורף ואצל בעל האבני נזר מסוכטשוב, כמו כן למד בישיבת דודו בעל הכתב סופר בפרשבורג.
כשגדל והיה לאיש, בחודש אלול תרכ"ג, נשא לאשה את מרת רייזל בת דודו הגאון רבי שמעון סופר ראב"ד קראקא, בשנים יותר מאוחרות, מזכיר רבי שמעון את שבחו במכתב, "שנתתי את בתי לאיש בן אחותי ... גדול בתורה צדיק נשגב מו"ה עקיבא קארניטצער נ"י ... והוא יושב ועוסק בתורה יומם ולילה כמעט לא שח שיחה בטלה ... כל יודעיו ומכיריו אומרים עליו כי נשמת רבינו עקיבא איגר בקרבו".
בשנת תרל"ז הוצע לו לקבל משרת הרבנות במטרסדורף וסירב. והציעו לו במקומות נוספים ביניהם קאליש וגם שם סירב. לאחר פטירת חותנו בשנת תרמ"ג, ניטש מאבק סביב כיסא הרבנות. והחסידים שסירבו לקבל את רבנותו של רבי חיים אריה הורוביץ, בחרו ברבי עקיבא קורניצר לרב עליהם. ולמעשה כיהן כראב"ד קראקא עד לפטירתו ביום י"א טבת תרנ"ב, והוא בן חמשים ושלש שנים בלבד.
פטירתו בגיל צעיר יחסית עשתה רושם, הספד על פטירתו רבי עקיבא נדפס בספר ויקונן דוד, מר' דוד טבל יפה, קראקא תרנב. המחבר מספר שעמד לידו בשעת יציאת נשמתו, וקרע את בגדו. הספד נוסף נדפס בספר מספד גדול לר' גדליהו צבי רובינשטיין קראקא תרנ"ב, כמו כן בספר ליקוטי חבר בן חיים חלק יא. ובספר שבט מיהודה לר' יהודה גרינוואלד מסטמר. ובספר ערוגות הבושם על התורה., ובספרים נוספים.
בז' אלול תרנ"א חתם על הסכמה על ספר אור עולם מהגאון רבי מאיר מרגליות בעל מאיר נתיבים.  דברי תורתו נדפסו בשו"ת וחדושי רבי עקיבא קורניצר, בני ברק תשמו. נדפס ממנו גם מספד מר על חותנו רבי שמעון סופר.
זוגתו מרת רייזל נפטרה י"ז טבת תרמ"א, לאחר לידת בנה ר' יוסף נחמיה.

וזה סדר יחוסו
אביו רבי אליהו קורניצר, נולד בעיר סאבאטישט. בתמוז תקצ"א אירס את מרת גיטל בתו של מרן החתם סופר, ונשתמר מכתב מהחתם סופר לרבי עקיבא איגר, בו הוא מספר על השידוך. ובל"ג בעומר תקצ"ב נחגגה שמחת כלולותם.
רעייתו מרת גיטל,
נולדה ערב שבת כ"ה ניסן תקע"ד [או תקע"ה], ונקראה על שם זקנתה - אמו של רבי עקיבא איגר. מסופר שאביה היה קורא לה מיין הייליגער קינד, בשל מדותיה הנעלות והקפדתה בקיום המצוות. והעולם היו רגילים לאמר עליה כי היתה בערכה גדולה כמו אחיה הכתב סופר.
צאצאיהם:
א. רבי שמואל קורניצר, נולד טז סיון תקצט, זוגתו מרת רחל בת ר' יואב ביליצר. [בנם רבי יואב קורניצר, היה אבי ר' עקיבא פנחס קורניצר אב"ד טאלטשווא הי"ד. חתנו של ר' שמואל היה ר' לייב לעב מבוטשום, אבי חותנו של רבי אברהם שלמה כ"ץ אב"ד ריסקעווע]. ב. רבי משה קורניצר נשא את מרת שרה לבית גשטטנר. ובזיוג שני מרת שרה לבית גרינוולד. נפטר בשנת תש"ג. ג. רבי עקיבא קורניצר דידן. ד. ר' מנחם מנלי קורניצר נשא את מרת איידל בת ר' אליעזר וייס. ה. שלמה קורניצר נולד י' חשון תקצו נפטר בחור. ו. ר'  וולף לייב קורניצר זוגתו מרת פרל לבית וילד מבודפסט. ז. מרת שרה אשת ר' אליהו שיק ובזיווג שני נישאה לר' אליהו הויפט מקאשוי ובזיווג שלישי להרב פרנק בירושלים. [האם ידוע למישהוא, באיזה רב פרנק מדובר?].
רבי אליהו קורניצר נפטר צעיר בהיותו בן עשרים ושבע שנים. ורעייתו מרת גיטל נישאה בזיווג שני לר' שלמה זלמן סגל שפיצר אב"ד קהל שיפשול בוינה. גיטל נפטרה כ"ד שבט תרל"ג ונטמנה בפרשבורג. לר' שלמה זלמן וגיטל, נולדו שלש בנות. א. מרת סרח אשת רבי יוסף בער הכהן דומ"צ בקהל שיפשוהל, חתנו הוא ר' קלמן וובר אב"ד פישטיאן שנפטר י"ז תשרי תרצ"ב. ב. מרת מלכה אסתר אשת רבי שמעון סופר מערלוי בעל 'התעוררות תשובה'. ג. מרת ייטל אשת רבי זאב גראס.

אביו של ר' אליהו קורניצר, היה הנגיד ר' מנלי קורניצר מסאבאטישט.
כנראה שר' מנלי היה חתנו של רבי מאיר רוזנברג אב"ד סאבאטישט נפטר ז' טבת תקע"ב. בן ר' יהודה מפראג, וחתן ר' שלמה סגל ברודא מגויטיין.

חותנו של רבי עקיבא, הגאון רבי שמעון סופר נולד ד' שבט תקפ"א בפרשבורג. בשנת תקצ"ז נשא לאשה את בתו של הגביר רבי דוב בער שטרנברג [המכונה ר' בער סיגט, נפטר כג אדר א' תרי"א בקראלי, וזוגתו רבקה נפטר יד שבט תרל בת ר' דוד שפיץ], הדפיס את תשובות אביו בשנת תר"א. בשנת תר"ב עבור לגור בקראלי ליד חותנו. ובשנת תר"ד נתמנה לאב"ד מאטערסדארף. בשנת תרכ"א עלה ונתעלה לישב על כס הרבנות בקראקא המעטירה. ושימש גם משנת תרל"ט כציר בבית המחוקקים בוינה. נפטר יז אדר תרמג בקראקא. זוגתו מרים נפטרה ליל שבת יז אייר תרנב.

אבי אמו של רבי עקיבא קורניצר, ואבי חותנו, הוא כאמור, הגאון רבי משה סופר אב"ד פרעשבורג, בעל החתם סופר. את פרטי יחוסו נעלה על הכתב בפעם אחרת אם ירצה ה'.

צאצאי רבי עקיבא
א. ר' יצחק קורניצר חתן ר' יואל לנגרוק. ב. ר' שמואל דב בעריש קורניצר זוגתו מרת לאה לבית קמינר. ג. ר' יהודה לייב קורניצר זוגתו מרת גיטל בת ר' רפאל אניספלד. ד. ר' בנימין וולף קורניצר חתן ר' יצחק שטרנגלנץ ובזיווג שני חתן ר' הירצל קליינבלט. ה. ר' אברהם קורניצר חתן ר' אשר אמסטר. ו. ר' יוסף נחמיה קורניצר אודותיו נרחיב להלן. ז. מרת שרה אשת החסיד רבי מנחם מנדל שניאורסון בנו של האדמו"ר רבי שמואל שניאורסון מליובאוויטש [מהר"ש], זיווגם לא עלה יפה, והיא נישאה בשנית לר' יעקב עקשטיין. ח. גיטל, נפטרה צעירה.

הגאון רבי יוסף נחמיה קורניצר,
ר' יוסף נחמיה קורניצר נולד תרמ"א, נתייתם מאמו ביום הברית, ומאביו בהיותו בן אחד עשר כאמור, גדל אצל דודו רבי שלמה אלכסנדרי שרייבר, למד אצל רבי יהודה גרינוולד מסטמר. נשא לאשה את מרת בריינדל בת ר' פנחס חיים קליין אב"ד סעליש בשנת תרס"א, ונתמנה לראש הישיבה שם, ובשנת תרע"ב נתמנה כאב"ד על מקום חותנו, ומילא את מקומו כרב העיר. בשנת תרפ"ה עבר לקראקא על מקום אביו שנותר פנוי כשלושים שנה. ונפטר ב' אייר תרצ"ג. נדפס ממנו ספר חדושי רבנו יוסף נחמיה על התורה, בני ברק תשמז. ועוד ספר דרשות רבנו יוסף נחמיה, בני ברק תשמז. 
רבי יוסף נחמיה קורניצר
צאצאיו. א. עקיבא קורניצר נפטר צעיר תרפ"א. ב. הגאון רבי שמואל שמלקה קורניצר ראש בית דין בקראקא, נולד תרס"ה בסעליש. נשא לאשה את מרת פרל בת ר' פייבל טירקל שזוגתו לאה היתה בתו של הגאון רבי יעקב וידנפלד מהרימלוב. היו לו שני בנים ושתי בנות. מיד עם פטירת אביו נתמנה לדיין, והוא אך בן עשרים ושמונה שנים, ואחרי שנתיים עלה לכהן כראש בית הדין וממלא מקום הרב. היה בין הראשונים שנהרגו באושוויץ בראשית אדר תש"א, והוא בן שלושים וחמש שנים. אשתו ושלש מילדיו יעקב משה ומרים ויוסף נחמיה ברחו לורשה, ונהרגו באלול תש"ב. רק בת אחת חנה שיינדל ניצלה. ג. ר' ישראל שלום קורניצר. ד. ר' שמעון קורניצר גר בניו יורק ונפטר בשנת תשמ"ט ה. מרת מרים רייזל אשת הגאון רבי מנחם צבי אייזנשטאט. נישאו תרפ"ח, היה מגיד שיעור לבעלי בתים, וחבר מועצת עיריית קראקא מטעם אגודת ישראל. יסד ישיבה בקראקא, ובשנת תרצ"ה הדפיס ספר כנפי שחר ובו חידושי זקינו ואביו. היה היחידי ממנהיגי הקהילה ששרד את השואה, כאשר בשנת ת"ש ברח לארץ ישראל דרך וילנא [שם כיהן כר"מ ישיבת חכמי לובלין]. גר כמה שנים בארץ ישראל ומשנת תש"ח ירד לברוקלין, שם שוב יסד ישיבה, ונפטר ביום ד' אב תשכ"ו, והובא למנוחות בהר המנוחות. ו. מרת דבורה גיטל אשת ר' מתתיהו כץ הי"ד. ז. מרת חנה שינדיל אשת רבי שבתי פרנקל מהדיר הרמב"ם, נשיא ישיבה הרמה 'חתן סופר', נפטר א' תשרי תשס"א. ח. מרת חיה שרה אשת ר' שלמה הכהן שפירא בברזיל.

7 תגובות:

  1. יש כמה נקודות לא ברורות במאמר.
    על רבי עקיבא קורניצר נכתב שנולד בשנת תקצ"ט, וגם על אחיו רבי שמואל נכתב שנולד בסיוון תקצ"ט. הם היו תאומים? לפי סדור הצאצאים של רבי אליהו לא נראה.
    על אחיו רבי משה צוין שנפטר בשנת תש"ג. נראה קצת נדיר, בהנחה שנולד בשנות התק"צ.

    השבמחק
  2. בענין שנות הלידה, זמן הלידה של ר' עקיבא מצאתי כתוב ואיני זוכר בדיוק היכן. וזמן הלידה של ר' שמואל נלקח מפנקס המוהל של החתם סופר.

    אני מעריך שר' עקיבא נולד כנראה במהלך שנת תקצ"ח ונקרא על שם זקינו שנפטר בראשית שנת תקצ"ח. ויתכן שנולד בסופה, לכן בחשבון השנים טעו וכתבו שנולד תקצט.

    לגבי זמן הפטירה של ר' משה, אני צריך לבדוק שוב.

    השבמחק
  3. איפה נקבר אשת ר' שמעון סופר??

    השבמחק
  4. rabi israel goldberger h.y.d the son of hagaon hachasid hamufla rabi kalman klonimus goldberger h.y.d rabi israel goldberger was the chosen of rabenu josef ber kohn s.y.u av beeis din and memale mekom chosno rabi salman spitzer the wiener rov and meyassed kehilat shifshul in wien

    השבמחק
  5. one of the famoust great grand cildren of the chasam sofer is the bocher hamuflag and mufla baal ruach hakodesh and baal mofsim from age of 5 daniel meir taub schlita the son of simi taub goldberger bat bat nin of rabi zalman spitzer and bat bat nin of the chasam sofer

    השבמחק