האדמו"ר רבי יוסף קאליש מאמשינוב

שמונים שנה מלאו היום לפטירתו של האדמור רבי ירחמיאל אהרן יוסף קאליש מאמשינוב, המפורסם יותר בשמו רבי יוסף קאליש מאמשינוב.

רבי יוסף נולד בשנת תרל"ח באמשינוב, לאביו האדמו"ר השני לבית אמשינוב רבי מנחם מנדל קאליש, נשא לאשה את מרת שרה בתו של הגאון רבי חיים אלעזר ווקס אב"ד העיר קאליש.

כבר בגיל צעיר נתמנה לכהן כרב בעיר אוסטרובה, ורבים מתושבי העיר העריצוהו אף שלא על החסידים המסורתיים של בית אמשינוב. לאחר פטירת אביו בשנת תרע"ח, נקרא רבי יוסף למלא את מקום אביו כרב העיר אמשינוב וכאדמו"ר לקהל החסידים, והוא בן ארבעים שנה בלבד.

גינוניו היו כשל חסידות אמשינוב - וורקא, והיה מקרב מאד את כל הבאים אליו באהבת ישראל גדולה, ובביתו היה רבי יוסף מארח את כל הבאים לשהות בחצירו.

רבי יוסף קאליש מאמשינוב. ויקיפדיה

נודע כמתמיד בלימודיו, ומגודל עיונו לקה במחלת עיניים, ונתעוור לא עלינו.

אהד את פעילות אגודת ישראל, ואף השתתף בכנסיה הגדולה השניה, שנערכה בוינה.

בשנותיו האחרונות, עקב מחלתו, עבר להתגורר באוטבוצק שם היו מעיינות מרפא רבים. ובה נפטר, ביום ג' שבט תרצ"ו. הוא הובא לקבורה בווארשא הסמוכה, באוהל בו נקבר אביו.

מצבת רבי יוסף מאמשינוב באוהל אמשינוב בבית החיים בווארשא. אהלי צדיקים

פרקי חייו, פעלו, והליכותיו בקודש, באו בספרו של דוד הלחמי ויסברוד, אוהל יוסף, בני ברק תשמב.

שני בנים ועשר בנות היו לו לר' יוסף, ואלו הם צאצאיו:

• האדמו"ר רבי יעקב דוד השני, שמילא את מקום אביו כאדמור מאמשינוב, עד שנהרג בשואה. הי"ד.
• רבי יצחק קאליש, חתן רבי יוסף לנדא מצאצאי אדמורי סטריקוב, בימי המלחמה ברח עם דודו לוילנא, ומשם נמלטו לשנחאי, ולבסוף הגיעו אל המנוחה ואל הנחלה בארצות הברית. כאן התחתן רבי יצחק בשנית, והקים מחדש את חצר אמשינוב, תחילה בויליאמסבורג, ואחר כך בבורו פארק. נפטר ביום י"ט אייר תשנ"ג, וארונו הובא לקבורה בבית החיים העתיק בטבריה.
• הרבנית מרת יוטא הי"ד אשת רבי יעקב שרגא פייבל זינגר הי"ד, רבה האחרון של אוסטרובה אביו רבי יצחק מאיר היה רבה של אלכסנדר וצאצא לאדמורי אלכסנדר. בט"ו בשבט תר"ץ נתמנה רבי יעקב לכהן כרבה של אוסטרוב, מקום שם כיהן חמיו בעבר. עם פרוץ המלחמה, כאשר השתלטו הנאצים על העיר, והחלו להתעלל ביהודים ובמיוחד ברב, ברח רבי יעקב פייבל לסלונים, אל בן דודו האדמו"ר רבי שלמה דוד יהושע וינברג הי"ד, כשנתיים וחצי ישב שם, את אשר נרצח ביום ט"ז תמוז תש"ב, עם שאר יהודי העיר. בנו רבי יחיאל מנחם זינגר, כיהן כאדמו"ר מאלכסנדר בארצות הברית.
• הרבנית מרת דבורה טויבה אשת רבי בנימין פלטיאל מורגנשטרן, בנו של האדמו"ר רבי יצחק זעליג מורגנשטרן מסוקולוב. רבי בנימין, ניהל את ישיבתו של אביו בסוקלוב, ובשנת תרצ"ב נקרא לכהן כרבה של סטרדין הסמוכה. לאחר פטירת אביו בראשית שנת ת"ש ראשית ימי המלחמה, נקרא למלא את מקומו, בהמשך הוגלה לאושוויץ, ושם נפטר מעט לפני סיום המלחמה.
• מרת פריבה הי"ד אשת רבי צבי מונק מווארשא.
• מרת צפורה מרים אשת רבי שלמה וישקובסקי הי"ד, אף הוא מווארשא.
• מרת שפרה מירל אשת האדמו"ר רבי שמואל שלמה ליינר מראדזין הי"ד, נישאו בשנת תרפ"ח, וכבר שנה לאחר מכן נקרא לכהן כאדמו"ר על מקום אביו בעל התפארת יוסף שנפטר, בימי השואה נתבלט בגבורתו, בוולאדובה, כאשר תקף את היודנראט, ושכנע כי הגרמנים אינם שולחים את היהודים לעבודה אלא להשמדה, ואף קרא ליהודים לשרוף את הגיטו ולהצטרף אליו לברוח ליערות אך לא נענה, ואף כאשר שלחו לו כסף שיוכל למלט עצמו, השתמש בכסף לקבורת יהודים. רבי שמואל שלמה נהרג ביום כ"ט אייר תש"ב.
• אשת ש"ב רבי אלימלך יהודה מורגנשטרן, בן דודה רבי יעקב אריה מורגנשטרן מראדזימין
• אשת רבי שמואל ליברמן מלודז'
• אשת רבי אלימלך הולשטוק הי"ד רבה של נאשלסק, ובנו של האדמו"ר רבי יחזקאל הולשטוק מאוסטרובצא. נהרג בטרבלינקה
• אשת רבי פייבל קליין מקראקא
• אשת רבי יחזקאל אברמצ'יק מסוסנובצא

וזה סדר יחוסו של רבי יוסף:

• אביו האדמו"ר רבי מנחם קאליש מאמשינוב, נולד בשנת תר"כ נשא לאשה את מרת אסתר גולדה בת רבי שמואל משה אלברשטיין מביאלא, בשנת תרל"ח נפטר אביו, ורבי מנחם שהיה אז בן שמונה עשרה שנים בלבד, החל לכהן כאדמו"ר לחסידי אביו. בימי מלחמת העולם הראשונה ברח לווארשא, ובה נפטר.
• אביו האדמו"ר הראשון לבית אמשינוב, רבי יעקב דוד קאליש מאמשינוב, נולד בשנת תק"ע, קיבל תורה מאביו ומרבי מנחם מנדל מקוצק. נשא לאשה את בת ר' שלמה צוקרניק מפרצובה. לאחר שנפטר אביו בשנת תר"ח ונפטר גם רבי שרגא פייבל מגריצא, החל רבי יעקב דוד לכהן כאדמו"ר בעיר בה כיהן כרב - אמשינוב, לאחר שנתאלמן בשנת תרי"ח נשא בשנית את מרת חיה בת ר' יעקב מזרנובצא. נפטר ביום ד' כסלו תרל"ח בעיר מעראן שבאיטליה, לשם נסע לצרכי רפואה. מעט מתורתו בספר אהל יצחק.
• אביו הרה"ק רבי ישראל יצחק קאליש מווארקא, המפורסם בשמו רבי יצחק מווארקא. נשא לאה את מרת רחל בת ר' מאיר מזאריק. נתקרב לחסידות על ידי רבי דוד מלעלוב, שקירבו אל רבו החוזה מלובלין, ואל מחותנו היהודי הקדוש מפשיסחא, לאחר פטירתם, קיבל רבי יצחק את הנהגתו של רבי שמחה בונים מפשיסחא, ובנו רבי אברהם משה. לאחר פטירת רבי אברהם משה, החל להנהיג את עדתו בווארקא. שם כיהן עד לפטירתו ביום טוב אחרון של פסח תר"ח, ושם אף נטמן. מתורתו ואודותיו נדפס בספר אהל יצחק.
• אביו רבי שמעון קאליש, בעל הרחמנות, סוחר שנתן חצי מרוחיו לצדקה.
• ומעלה בקודש, מגזע רבי מרדכי יפה, הלבוש.