יום שלישי, 17 בינואר 2012

רבי יצחק אייזיק כהנא אב"ד זשאדני


בבלוג תולדות שורשים אפשר לפעמים גם לכתוב על רבנים פחות מפורסמים, נראה כי הקריטריון היחיד שקובע על אלו רבנים לכתוב, הוא אך ורק האם יש להם עץ שורשים משפחתי מסועף, ורבי יצחק אייזיק כהנא אב"ד זשאדאני שהיום מלאו מאה ועשרים שנה לפטירתו, עומד בקריטריון זה, מאחוריו עומד אילן יוחסין מכובד המסתעף ועולה למעלה מארבע מאות שנה אחורה, עד למאה השלישית של האלף השישי.

ותחילה נכתוב אודותיו בכמה שורות, ר' יצחק אייזיק כהנא נולד בשנת תקע"ד לערך, לאביו ר' מאיר. לאחר נישואיו קבע מקום מגוריו בעיר אוהעל, והיה שם מבאי ביתו של הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים בעל הישמח משה. בזיווג שני נשא לאשה את בתו של הגאון הצדיק רבי יצחק אייזיק ביליצר אב"ד נאדיאידא, כבר בצעירותו נתפרסם ר' יצחק אייזיק לגאון חריף ועצום. ובגיל צעיר נתקבל לכהן כאב"ד ראסנאוויץ ובשנת תרמ"ו עלה על כסא הרבנות בזשאדני. התכתב בהלכה עם הגאון רבי יהודה אסאד, ונדפס בשו"ת יהודה יעלה. סך הכל שימש ברבנות למעלה מחמשים שנה, עד לפטירתו ביום כ"ב טבת תרנ"ב. [יש אומרים שנפטר כ"א טבת].

ועתה נפרוש את עץ המשפחה שלו.

אביו, רבי מאיר כהנא אב"ד טשעטשעוויץ. שימש ברבנות כארבעים שנה, ונפטר בהיותו כבן שישים בשנת תרט"ז. מלבד בנו רבי יצחק אייזיק היה לו בן נוסף בשם רבי יעקב כהנא שנשא לאשה את מרת איידל רויזה בת ר' שאול רפופורט מהעיר בארטפעלד, והוא אבי ר' משה כץ עלאוויטש מהעיר דוקלא שנפטר מוצאי יום כפור תרפ"ב.

אביו, רבי לוי כהנא בצעירותו היה אב"ד קאזין [קארזין], ואחר כך כיהן כראב"ד בעיר הולדתו ברודי במשך שנים רבות. בתו היתה מרת בלומה אשת ר' דוב בעריש פופרש מבראד בעהמ"ח 'זבד טוב'.

אביו, רבי משה כהנא. [באהלי שם עמ' 234 מדלג על דור זה] אביו מכנה אותו בהקדמה לספרו, הרבני הנכבד והחכם מוהר"ר משה הכהן. זוגתו היתה נכדת הב"ח. מלבד בנו ר' לוי היה לו עוד בן בשם רבי יעקב צבי הכהן.

אביו, רבי דוד כהנא בוכנר אב"ד מולטין, בעל המחבר 'נפש דוד'. בספרו של אביו קרן אור, כתוב שהיה מחובשי דקלאז רבתא קדישא דק"ק בראד, ונתקבל לאב"ד ומ"ץ בכמה קהילות. ובהסכמת אב"ד בראד, כתוב עליו, שתקע אהלו פה במותבא דבי דינא רבא מומחה לרבים ודיין קבוע פ"ק. ובכן היה ר' דוד כהנא מחכמי הקלויז המפורסם בברודי, ובהקדמתו לספרו נפש דוד מספר שלמד שם אצל הגאון החסיד רבי מנחם מאניש [הורוביץ] בהגאון אב"ד דק"ק בראד. מלבד בנו ר' משה הנ"ל היו לו עוד שני בנים והם, רבי אליעזר ליפמן הכהן אבי ר' מרדכי הכהן מגיד מישרים בברודי, והמשורר ר' זאב וואלף הכהן בוכנער שהדפיס ספרי שירה רבים.

אביו רבי משה כהנא אב"ד דראהאביטש ובעלז, ולבסוף בסלוצק שבליטא, בעהמ"ח שו"ת 'קרן אור' [זולקווא תקל"ו]. בנו מכנה אותו "דרשני ופייטני". נפטר בשנת תפ"ז, זוגתו מרת בלומה.
מלבד בנו ר' דוד היו לו שני בנים נוספים, האחד בשם ר' זאב וואלף הכהן מריישא שנפטר צעיר, ואחיו ר' דוד מזכיר בהקדמה לספרו שנכדיו של ר' זאב עזרו לו בהדפסת ספרו. והבן השני הוא רבי דוב בער הכהן מבראד שגידל את אחיו ר' דוד.

אביו, רבי יהודה אריה לייב הכהן אב"ד לויצק. מלבד בנו ר' משה, היה חותנו של ר' משה מרדכי הנקרא על שמו ר' מרדכי ר' לייבוש'ס, והוא היה חותנו של רבי אלכסנדר סנדר שור, בעל התבואות שור.


אביו, רבי משה כהן אב"ד קלויז בריסק דליטא וסלוצק, זוגתו מרת ניסלא בת ר' מאיר שואלש הוא בנו של השר שאול וואהל קצנלבוגן המפורסם, שהיה מלך פולין ללילה אחד. מלבד בנו ר' יהודה לייב, היה לו בן נוסף בשם רבי יוסף כ"ץ אב"ד פרידבורג.

אביו, רבי פסח הכהן, המכונה ר' פסח ר' תנחומ'ס.

אביו, רבי תנחום הכהן, חתנו של הגאון רבי יהושע חריף מקראקא בעל המגיני שלמה.

אביו, הגאון רבי יוסף הכהן מקראקא מחבר השו"ת 'שארית יוסף'. היה גיסו של הרמ"א שנשאו שתיהם שתי אחיות בנותיו של רבי משה עברלש.

אביו רבי מרדכי גרשון הכהן מקראקא.

*   *   *

משפחת חותנו
חותנו של רבי יצחק אייזיק כהנא היה הגאון רבי יצחק הלוי ביליצר אב"ד נאדי אידא. בן אחר בן עד לשל"ה הקדוש, ומצאצאי בעל צמח צדק. את עץ משפחת ביליצר נציג בהרחבה בפעם אחרת אי"ה.

צאצאיו,
בנו המפורסם, היה הגאון רבי יוסף אלימלך כהנא אב"ד אונגוואר, נולד בשנת תרכ"ו, תלמיד זקינו רבי יצחק ביליצר, כמו כן למד אצל רבי חיים צבי מנהיימר אב"ד אונגוואר, ורבי שלמה גאנצפריד מחבר הקיצור שלחן ערוך, ואצל הגאון רבי שמחה בונים סופר בעל שבט סופר אב"ד פרעשבורג. ר' יוסף אלימלך היה חתן ר' משה יונגרייז מקאשוי, ודודו של הגאון רבי דוד יונגרייז מירושלים, בפטירת אביו כאשר היה אך בן עשרים ושש שנה, נתמנה למלא את מקומו כאב"ד זשאדאני [שנקראה גם הערנאדזשאדאני], ומשם נתקבל לכהן כאב"ד אונגוואר, העמיד תלמידים רבים, ואמרו שבפנקסו היו רשומים למעלה מחמשת אלפים תלמידים שלמדו אצלו במהלך השנים. בנו של ר' יוסף אלימלך, ר' שרגא כהנא, חתן הגאון רבי שלמה זלמן הלוי וויינבערגער אב"ד מארגארעטען, נפטר צעיר בן עשרים ושבע שנים, ביום י"ז ניסן תרע"ט. חתנו של ר' יוסף אלימלך היה ר' משה נתן נטע יונגרייז בן ר' שמואל חיים.

חתנו של רבי יצחק אייזיק, היה הגאון רבי צבי הירש רייכמן אב"ד נאדי אידא, על מקום חותנו זקינו.

4 תגובות:

  1. כמדומני שנפלה טעות בעניין ר' תנחום בן השא"י - מניין שהיה חתנו של המג"ש ? אין לכך אזכור בסדר היחס בהקדמת קרן אור.

    השבמחק
  2. א. בסדר היחס בהקדמת קרן אור לא מונה את היחוס מכל הצדדים.
    ב. כך היה רשום אצלי משכבר הימים, ניסיתי כעת למצוא מקורו ולא מצאתי. [ואדרבה, בתולדות המג"ש בכלילת יופי, מזכיר ארבע בנותיו, ולא מזכיר את ר' תנחום בין חתניו]. אמרתי בלבי, אפרסם ואראה מה יגיבו. אם לא אמצא מקור בימים הקרובים, אמחק את זה.

    השבמחק
  3. אני לא בטוח שזה גם מתאים בזמנים.
    ידוע שר' שלום שכנא כ"ץ מקראקא היה חתן המג"ש, ויש מסורת שהוא (רש"ש) התייחס לשא"י - ואולי מכאן הבלבול ?

    השבמחק