הגאון רבי חיים קרייזווירט - עשור לפטירתו

עשר שנים מלאו לפטירתו של הגאון הגדול רבי חיים קרייזווירט גאב"ד אנטוורפן. כבר מצעירותו נודע כתלמיד חכם גדול, ונתפרסם בתואר ה'עילוי מקראקא'. הגאון ר' אברהם דובער שפירא, כותב במכתב מחודש אדר ת"ש,

בתוך הגולה מגדולי התורה אשר הגלו אלינו מארץ פולין נמצא איש צעיר לימים כבן כ"ב שנה, עילוי נפלא הפלא ופלא, גאון מצויין ממש בקי בע"פ ממש בכל הש"ס עם תוספות ורובי הלכות הרמב"ם, ובשאר ספרים ראשונים ואחרונים ידיו רב לו, והוא גם מבין ומעמיק ומחדש חידושים נפלאים, והוא גם איש נעים ונחמד מתון ומנומס צנוע ומעלי טובא טובא ... בחור צעיר מצד זה וגאון ממש מצד זה... אין אני מן המפריזים על המדה ולא גדשתי את הסאה אלא מחקתיה הרבה...

היה חתנו, של המשגיח דישיבת סלבודקה, הגאון הצדיק רבי אברהם גרודזנסקי. בשנת תשי"ד נתמנה לכהן כרבה של אנטוורפן, תפקיד בו כיהן עד לפטירתו. מלבד תפקידו זה, פעל רבות באסיפת כספים למען אלמנות ויתומים, וכאשר שאלו אותו פעם, מדוע אינו מקדיש זמן לכתוב את זכרונותיו מגדולי ישראל מהדורות הקודמים, היה עונה שעדיף לו בזמן זה לאסוף עוד קצת כסף לטובת יתומים.
כאמור, רבי חיים נפטר באנטוורפן, ביום ט"ז טבת תשס"ב, והובא לקבורות בהר המנוחות בירושלים.
בתו כתבה עליו את הספר 'חזון חיים'.

רבי חיים קרייזווירט בדרשת ההכתרה באנטוורפן

וזה סדר יחוסו

אביו הגאון רבי אברהם יוסף קרייזוירט, נולד במאגנישוב ח' אייר תרל"ו, אב"ד וואיניטש ומחבר 'בית אברהם'. ואלו דבריו של ר' חיים אודות אביו,

לרגל המלחמה הרוסית יפנית נמלט בשנת תרס"ה לגליציה והתישב שם בעיר וואויניטש. לא עברו הימים וכבר יצאו לו מוניטין באזור ... כיון שגילו בני עדת וואויניטש את המאור הגנוז הזה אשר לאורו היו צריכים עמדו ומינוהו לרב ולמורה דרך עליהם... כל ימיו יגע ועמל בתורה בשקידה עצומה, והשאיר אחריו ברכה בירושתו הרוחנית המקיפה. ספרו 'בית אברהם' המלא מוסר ויראת שמים יצא לאור בשנת תרסט. מלבד זה נשארו בכתבים חבוריו 'שות מהריא' וספרו 'שמלה רחבה' על טרפות הראה, חבור נפלא שיגע בכתיבתו כעשר שנים. שני הספרים האלה טרם יצאו לאור ולצערנו הרב נאבדו כתבי היד בימי השואה ... אמונתו הזכה ועבודתו התמימה היו לאחדות בידו והתגלו ביתר שאת בימי חודש אלול, כל ימי חודש זה השתדל במלא כחו להתעלות ולהתקשר בעולמות עליונים, למד תקוני זהר ענה בצום נפשו, וכולו אומר קדושה וטהרה... בשנות הזעם חזר לקוזניץ מחוז מולדתו ונשמתו עלתה למרומים ושבה לבית אביה ביום א' דסוכות תש"ב לשכון כבוד בצלא דהימנותא דמחיצת קדושי עליון שנספו במחנה טרבלניקה בידי הגרמנים.

כאמור, ר' אברהם יוסף נהרג בשואה ועמו נהרגו גם אשתו וילדיו, שלום מרדכי, נתן דוד, יהודה, וחוה גננדל. ובנם ר' חיים היה היחידי שניצל מהמשפחה.

אביו, ר' יעקב שרמן ממאגנישוב, נפטר כ' סיון תרס"ח.

עץ המשפחה מצד אביו של ר' חיים עולה עד לגדולי עליון, כפי שהוא עצמו כתב,

מגזע אראלים ותרשישים, נכד הגאון מאור הגולה רבינו חיים הכהן רפפורט זצ"ל אבד"ק לבוב ונכד הגאון החסיד ר' אבוש פראנקפורטער זצ"ל ונכד הגאון מוהר"י תאומים בעמח"ס פרי מגדים. כמו כן, הוא היה נצר ממשפחת רבינו הגדול רבי יהונתן אייבשיץ זיע"א.

למרות המידע הרב שר' חיים נתן על יחוסו לגדולי עולם, עם כל זאת, לא הצלחתי להתחקות אחר אילן היוחסין, לדעת כיצד עולה יחוסו עד לכל אחד ואחד מהרבנים הנזכרים. רק שתי הערות אעיר, א. מתוך דבריו של ר' חיים, נראה כי הוא לא היה מצאצאי ר' יונתן אייבשיץ, אלא רק נצר ממשפחתו. ב. בספר בית אברהם הנ"ל בהקדמה, מזכיר את הפרי מגדים וכלל לא כותב שהוא מצאצאיו. וכן בהספד בסוף הספר מזכיר את ר' יהונתן אייבשיץ וגם עליו לא כותב שהוא ממשפחתו.

אמנם, על יחוסו למשפחת רפופורט, כן ישנה איזו ידיעה, והנראה שסבו ר' יעקב שרמן היה חתן ר' ישראל אברהם רפופורט ממגנישוב שכפי הנראה זוגתו היתה נכדת ר' חיים הכהן רפופורט.

רבי חיים בערוב ימיו

אמו של ר' חיים קרייזוירט, מרת פרלה נולדה בשנת תרמ"ה. היא היתה בתו של רבי אהרן קרייזוירט מוואיניטש.

רעייתו של ר' אהרן היתה מרת אסתר בת הגביר ר' אליהו פיש חסיד וירא שמים, בן הגאון החסיד ר' פרץ הנודע בשם ר' פרץ ווישעסלאוויצער ומפורסם לצדיק נשגב, נצר ממשפחת הגאון הקדוש המקובל האלוקי רבי יחיאל איכל פיש מגיד מישרים דק"ק מעליטץ מחבר 'מגיד תהילות' (פאדגורזע תרס"א), ותלמיד מובהק לרבי מלובלין ואוהב ישראל מאפטא ועוד צדיקים. 

אשת ר' אליהו פיש היתה מרת העניא [או חנה] בת ר' משה יוסף פאלימער מפשעצליוב ונכדת ר' צבי אלימלך מדינוב בעל בני יששכר.

על פי המסתבר, ר' משה יוסף פאלימער היה חתנו של ר' יעקב אורי אב"ד טורקא שהיה חתנו של הרב הקדוש רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב בעל הבני יששכר. [ובזיווג שני היה ר' יעקב חתן חתנו של הבני יששכר].