יום שני, 23 בינואר 2012

רבי ישעיהו הלוי הורוביץ ראב"ד לבוב


ביום כ"ט טבת שנת תצ"ב לפני מאתיים ושמונים שנה, נפטר בלבוב הגאון רבי ישעיה הלוי הורוביץ ראב"ד לבוב.

בספר מצבת קודש (ח"ב גאוני ק"ק לבוב, סי' נג), כתוב כך: נוסחת מצבת הרב הגאון הגדול מוהר"ר ישעי' הלוי הורוויץ ראב"ד ומגיד משרים פה לבוב: יום א' ער"ח שבט תצ"ב לפ"ק נתבקש הרב הגאון מוהר"ר ישעי' במוהר"ר אברהם הלוי הורוויץ לישיבה של מעלה, וישעי' לא משה מתוך האוהל, הורה בהוראות מופלאים בישראל, היה מגיד משרים פה ק' לבוב וראב"ד פה תנצב"ה.

וכן העתיק גם החכם שלמה באבער בספרו אנשי שם, סי' של. ולא הרחיב לנו אודותיו, לספר את קורות חייו, ומי היו אבותיו וכדומה.

כותבי קורות הימים, רגילים לכתוב, כי ר' אברהם אביו של ר' ישעיה זה, הוא רבי אברהם הלוי הורוביץ שהיה דיין בק"ק פוזנא בנו של רבי ישעיה הורוביץ אב"ד פוזנא בנו של רבי שבתי שעפטיל הורוביץ מחבר ווי העמודים בנו של רבי ישעיהו הלוי הורוביץ בעל השל"ה.

בשורות הבאות, ננסה לעמוד על אמיתות נקודה זו, ולברר האם יש לה מקור מהימן או לאו. וראשית נפרט מעט אודות אבות השושלת.

*   *   *
רבי ישעיהו הלוי הורוביץ בעל השל"ה נולד בשנת ש"כ, למד בישיבות פראג לובלין וקראקא, שימש ברבנות בכמה קהילות בפולין ובאשכנז. בשנת שפ"א עלה לארץ הקודש וגר בטבריה, עד לפטירתו בשנת ש"צ.

בנו רבי שבתי שעפטיל הלוי הורוביץ מחבר ספר 'ווי העמודים', בצעירותו כיהן כדיין בפראג כאביו, ולאחר מכן נתמנה כרב בפירודא. בשנת שצ"ב עבר לכהן ברבנות העיר פרנקפורט, ומשנת ת"א עבר לפוזנא בה כיהן עד שנת תט"ז, בשנותיו האחרונות היה בוינה, שם נפטר בשנת ת"כ.

בנו רבי ישעיהו הלוי הורוביץ, נולד בשנת שצ"ב. נשא לאשה את מרת מרים, בתו של ר' שלמה ר' מנדלש מפוזנא. כבר בשנת ת"ט כיהן כשליח ציבור בפוזנא, ובשנת ת"י נתמנה שם להיות ממונה על הנדבות לטובת ארץ ישראל. בשנת תי"ח נבחר לכהן כאב"ד שטייניץ. בשנת תכ"ח נקרא לכהן כאב"ד פירט היא פיורדא, מקום בו כיהן גם אביו. אחר כך עבר לגינצבורג ובשנת תל"ג כבר ישב ברבנות העיר לייפניק והסכים משם על ספר 'לב אריה'. החל משנת תל"ח כיהן כאב בית דין בפרנקפורט דמיין, גם זה על מקום אביו. בתחילת קיץ תמ"ה לקה רבי ישעיה בכפליים, בכ"ד אייר נפטר בנו ר' קאפיל, וחודש אחר כך בכ"ו סיון נפטרה רעייתו מרת מרים. יתכן שבעקבות כך, חזר רבי ישעיה לעירו פוזנא, ועל כל פנים כיהן שם החל מתמ"ה כאב"ד [שוב, על מקום אביו], עד ליום פטירתו בכ"ג אדר תמ"ט.

בנו רבי אברהם הלוי הורוביץ, דיין דק"ק פוזנא. נולד בשנת תכ"ט.
בפנקס קהל פוזנא נזכר ר' אברהם כממונה מטעם הקהל בכל מיני מינויים ושררות החל משנת תנ"ד, ועד לשנת תע"ב. בשנים תע"ג ותע"ד כבר כיהן כדיין.  בשנים שלאחר מכן, יצא לאמסטרדם להדפיס שם את ספרי אבותיו. כבר בשנת תע"ז הדפיס שם את ספרו של השל"ה על התפילה - 'שערי שמים'. ואף כתב לסידור הקדמה. ובשנת תפ"ט הדפיס את הספר 'עמק ברכה' שחיבר אביו של השל"ה וכך כתוב בראש הספר, 

וברכה לראש משביר גזע ישישים, בנן של קדושים, אשר יאמר עליו כי הוא זה, מזה בן מזה, בר אבהן ובר אוריין ה"ה הנכוחי האלוף בתורה המופלא והמופלג החכם והשלם דיין המצוייני דק"ק פוזנן כמוהר"ר אברהם סג"ל נר"ו בן הגאון הגדול המפורסם מוהר"ר ישעי' סג"ל זצוק"ל. בן הגאון הגדול מוהר"ר שעפטיל סג"ל זצוק"ל בעל ווי העמודים בן הגאון הגדול מוהר"ר ישעי' סג"ל זצוק"ל בעל המחבר ספר הקדוש שני לוחות הברית. ותפלה הקדוש שער השמים (כוונתו בזה לפירושו של השל"ה על התפילה, ולא לתפילת השל"ה המפורסמת שרגילים לאומרה בערב ראש חודש סיון). בן הגאון המחבר מוהר"ר אברהם סג"ל זצוק"ל. יברך השם חילו אשר נתן לבו ונפשו ומאודו להוציא לאור תעלומות החכמה מבית הלוי. ולהביא הספר הנחמד הזה לבית הדפוס פעם שנית. עם תוספות מרובה חדושי דינים והנהגות מהגאונים הנ"ל.



וכן בהסכמות שם, משבחים אותו הרבנים על שבא לאמסטרדם להדפיס את ספרי זקנו. ומזכירים אתו כדיין בפוזנן, ואת אביו מזכירים בברכת המתים. מלבד ספרי זקניו, הדפיס גם את ספר חדושי הריטבא חמש שיטות אמסטרדם תפח. והלך מעיר לעיר למכור את ספריו, ונפטר בפרנקפורט דאודר ביום ה' י"ט אלול תק"ד. בהיותו בן שבעים וחמש.


ובכן, בואו חשבון, רבי ישעיהו הלוי הורוביץ מגיד מישרים וראב"ד בלבוב, נפטר בשנת תצ"ב. ר' אברהם הורוביץ נפטר שתים עשרה שנים מאוחר יותר, בהיותו בן שבעים וחמש. כמה צריכים אנו לדחוק ולצמצם את השנים כדי שרבי ישעיהו יהיה בנו של ר' אברהם. עלינו להכריח כי ר' אברהם נשא אשה בגיל צעיר מאד פחות מחמש עשרה, ומיד נולד לו בנו ישעיהו, ואז נוכל להגיע כי רבי ישעיהו הספיק לכהן כמגיד מישרים וראב"ד לבוב, ונפטר בשנת תצ"ב בהיותו כבן ארבעים ושמונה שנים. דחוק, אבל אפשרי.

אך ישנה עוד בעיה, אביו של רבי אברהם הוא רבי ישעיהו אב"ד פוזנא נפטר בכ"ג אדר תמ"ט, א"כ ודאי שר' אברהם לא קרא לבנו בשם אביו בעודו בחיים, ואם נרצה לומר כי רבי ישעיהו ראב"ד לבוב, היה בן ר' אברהם זה, נצטרך לדחוק עוד יותר ולומר כי הוא נולד אחרי אדר תמ"ט, ובפטירתו בטבת תצ"ב, היה בן פחות מארבעים ושלש שנים, ובימי חייו אלו, כבר הספיק להיות מגיד מישרים וראב"ד לבוב. על מצבתו, אין כלל איזכור לפטירתו בגיל צעיר כל כך. עדיין זה אפשרי. דחוק, אבל אפשרי.

נציין בזאת, עוד כי מי שבודאות היה בנו של ר' אברהם, הוא ר' זאב וואלף הלוי הורוביץ מיושבי הקלויז בק"ק אלטונא, אכן האריך ימים עד שנת תקל"ז, ועל מצבתו נחקק שהוא דור חמישי לשל"ה, ושהוא בן ר' אברהם הלוי מפוזן.

*

עוד הערה אחת נביא, בנו של רבי ישעיהו ראב"ד לבוב, היה רבי שמריה שמערל הלוי הורוביץ שאף הוא היה ראב"ד ומ"צ חוץ לעיר, הוא היה מעט פעיל בעיר בימי חייו, ונודע מחתימותיו מעט מזמני חייו. על פי נוסח מצבתו שהועתק אף הוא במצבת קודש, הוא נפטר בי"ט אדר תכ"ט, אלא שכבר העיר החכם באבער בספרו אנשי שם, כי זה ודאי טעות, שהרי חתימתו של ר' שמעריל מופיעה בפנקסים בלבוב ובהודעות למיניהם, החל משנת תע"ז ואילך, עד שנת תצ"א. על כן הוא משער שהיה חרות על האבן שנת פטירתו - תצ"ט, ומאז השערתו זו, הפך הדבר לקבע וכל כותבי הדורות כותבים כי ר' שמריה נפטר בשנת תצ"ט.

ועתה, נשוב ונתבונן, קבענו לעיל, כי לא יתכן שרבי ישעיהו ראב"ד לבוב נולד לפני אדר תמ"ט, ובכן, אף אם נאמר כי ר' ישעיהו נשא אשה מיד בהיותו כבן שלש עשרה, בשנת תס"ב, ובשנת תס"ג כבר נולד לו בן, הוא שמריה שמערל הלוי הורוביץ, האם הגיוני שחתימתו תופיעה בפנקסים משנת תע"ז, בהיותו אך בן ארבע עשרה? זה כמובן יתכן, ואפשרי, אבל דחוק, דחוק מאד.

ושוב, לפנינו מופיע נוסח המציבה, ואין בה שום איזכור כי הנפטר הלך לעולמו צעיר לימים, במקרה  זה הוא בן שלושים ושש שנים בלבד.

אם היה מקור ברור לאותם כותבי קורות הימים, המלמד שאכן ר' אברהם הורוביץ אביו של רבי ישעיהו ראב"ד לבוב, הוא הוא רבי אברהם הלוי הורוביץ דיין פוזנא, הרי שהייתי מסכים לדחוק ולהידחק ולסדר את טווח הגילאים שיתאימו היטב. אלא שאין להם מקור. במאמר הבא נשוב לדון בענין זה, ולראות מנין נלקח עץ משפחה זה.

‏4 תגובות:

  1. א. בשורה הראשונה יש טעות כתוב "שצ"ב" במקום "תצ"ב.
    ב. ס' מצבת קודש מלא זיופים, כידוע.
    ג. מי הם "כותבי הקורות"? ראשית יש להביא מקור דבריהם.

    השבמחק
  2. א. תיקנתי.
    ב. אף אם לא נתיחס לנוסח המצבה במצבת קודש, הרי שר' שמריה שמעריל מופיע חתום בפנקסים, בין השנים תע"ז תצ"א, וצריך לסדר את תקופת חייו, ולראות אם זה מתאים.
    ג. על זה ארחיב במאמר הבא.

    השבמחק
  3. מעוניין לדעת אם ידוע לך פרטים נוספים על זקני משפחת בעל 'מאיר השחר'(פפד"א תק"ט) ה"ה ר' מאיר סג"ל [הורוויץ] ב"ר אליעזר ליברמאן ב"ר חיים אב"ד קלעמנטאוו ב"ר יהונתן ראש ישיבה דפוזנא, ועל ייחוסם לבעל השל"ה כפי שכתוב ב'תפארת בנים אבותם' בראש הגדה של פסח עם פירוש מטעמי יצחק והגדת יעקב(תרפ"ט) אחד הנינים

    השבמחק
    תשובות
    1. לא ידועים לי פרטים עליו ועל יחוסו.

      מחק