במאמר זה, אין אני בא להספיד או לכתוב את יחוסו של אחד מגדולי ישראל,
אף שהבלוג מוקדש בדרך כלל לתולדות רבנים ומשפחותיהם, אחרוג הפעם ממסגרת זו, ואכתוב
על משפחה יחסית פשוטה, שאומנם יש לה יחוס לגדולי ישראל.
בירושלים נפטר בשבוע שעבר ביום ה' תשרי תשע"ב, יהודי יקר מחסידי
קארלין ושמו ר' אהרן חיים הויזמן. ר' אהרן עסק שנים רבות בהנצחת פועלם של אדמורי
חסידות קארלין, של חסידי קארלין בירושלים, ושל בני משפחת רוקח צאצאי המעשה רוקח.
יבול ספריו מבורך, למרות שרוב ספריו לא נמצאים בספריות הגדולות.
אני פגשתי את רבי אהרן בירושלים לפני קרוב לעשר שנים, בעת שראיתי
מודעה קטנה על דלת חנותו בירושלים, על הספר 'תולדות מעשה רוקח', ובו נקבצו ובואו
כל צאצאי רבי אלעזר רוקח מאמסטרדם למשפחותיהם ... למשפחותם לבית אבותם: ליזענסק,
פינטשוב, קאמרנא, באב"ד קאז'יניץ, מאגליניץ, בלענדוב, גראדזיסק, דרוביטש,
הוסיאטין, זעליחוב, בעלזא, סטאלין, סאטמר, סאסוב, ספינקא, פיאסעצנא, פרציבה,
רידניק, ריישא, שפירא ... כל אלה חברו יחד והיו לאחדים בידי המלקט והמסדר אהרן
חיים מירושלים.. [הערות והשלמות על הספר נכתבו ונדפסו על ידי ידידי ר' דובעריש
וועבער בקובץ בית אהרן וישראל קכה (שנה כא ה)].
כמובן, שמיד נכנסתי לחנותו לקנות את הספר, ופתחתי עמו בשיחה על
המשפחות המופיעות בספר, ונפשי נקשרה בנפשו. מני אז עשיתי לי מנהג קבוע, ובכל יום
שישי הייתי פוקד את חנותו הקטנה והצפופה, ומשוחחים על יחוסי משפחות וסתם עניינים
העומדים ברומה של ירושלים. כך במשך למעלה משלש שנים, עד אשר עזבתי את ירושלים.
נהנה הייתי לחזות בו בעת שנכדיו הביאו לו מעט ארבעס מבושלים ומתובלים
לקיים מנהג טועמיה. והוא מאיר פניו הקמוטות לעומתם. חנותו המסתורית והאפלולית
משהו, היתה מלאה מזן אל זן ורק הוא היה יודע מה נמצא איפה. ספרים חוברות ושאר
תשמישי קדושה. על לשונות היה רגיל המשפט הבא, אותו היה מפטיר כל אימת שנכנס אי מי
לחנותו ומתחיל לסקור את אשר יש בה: "תגיד לי מה אתה מחפש, אני אעזור
לך".
אהרן חיים הויזמן, צילום: ישבב סופר |
ואכן, בעל חסד גדול היה, כך למשל היה נותן לכל החפץ בכך, לקצר את דרכו מן
רחוב מאה שערים אל תוך השוק ולהפך, להיכנס אל תוך חנותו. והיו בני ירושלים עוברים
שם בעשרותיהם, מקטן ועד גדול, איש ואשה, והוא בטובו הגדול מזיז מעט את כסאו, על
מנת שיוכלו כולם לעבור בנחת, [לא בריווח, כי המעבר תמיד היה צפוף...], וכמעט שהפכה
חנותו למיצר שהחזיקו בו רבים.
בירכתי חנותו עמדו כמה וכמה שקים, עם אלפי אלפי הזמנות לשמחות ששלחו
אליו ונצטברו אצלו במשך השנים. לשאלתי מדוע שומרם ואינו זורקם, היה עונה, שאינו
רוצה ששמו - הכתוב על ההזמנות - יתגלגל באשפתות. ואני, כבחור צעיר, המתענין וחוקר
בעניני משפחולוגיה, הייתי רואה בהזמנות אלו - שנצברו במשך שנים - אוצר בלום,
והייתי מקדיש לעצמי מדי פעם איזו רבע שעה לעבור על כמה הזמנות ולדלות מהם קרובי
משפחה רחוקים, ובני דודים במספרים גדולים.. ובכך תפח עץ המשפחה שלי פי כמה וכמה..
זכרונו הפנומנאלי המיוחד, עמד גם לימין אלו שחיפשו את מצבות יקיריהם
בהר הזיתים בשנים תשכ"ז תשכ"ח לאחר המלחמה, והיה ר' אהרן מקפץ עמהם בין
הקברות ומראה להם את המיקום המדוייק של כל קבר וקבר.
כאמור, לפני מעט יותר משבוע ביום ה' תשרי תשע"ב הלך לעולמו.
* * *
להלן פירוט אילן היוחסין של ר' אהרן הויזמן
- ר' אהרן חיים הויזמן מירושלים, בן ר' אשר הויזמן אורג טליתים בירושלים, בן ר' יוסף שאול הויזמן, בן ר' שמעון הויזמן מחברון, בן ר' זושא הויזמן מליסקא.
- ר' אשר הויזמן היה חתנו של רבי דוד לייב לבל, בן רבי אהרן חיים לעבל רב בראצפערד ואב"ד ניר אדאני, בן ר' דוד לייב [דוד יהודה] אב"ד נאנאש.
- ר' יוסף שאול הויזמן היה חתן ר' מרדכי רכטשפר מגדולי חסידי קרלין בירושלים שנקרא בפי כל ר' מאטיע סופר.
- ר' שמעון הויזמן חתן ר' שאול זילברשטיין, חתן הרה"ק רבי אברהם מרדכי מפינטשוב ומעב"ק.
- ר' דוד לייב לבל, בזיווגו הראשון היה חתן ר' מרדכי אייזיק הורוביץ מטבריה בן ר' ישראל זאב הורוביץ מאוהעל, ובזיווגו השני נשא את מרת אסתר בת ר' משה חיים אהרן דוד רוקח מירושלים, בן ר' יצחק רוקח מיאס.
- ר' משה חיים אהרן דוד רוקח חתן ר' יצחק זאב עלינשטיין בן הרה"ח ר' אלעזר חיים הכהן מפינסק.
- ר' יצחק זאב עלינשטיין היה חתן ר' נחום שהיה בנו או חתנו של הרה"ק ר' ישראל דוב בער הלוי מסטעפין נכד המגיד מזלאטשוב, ומעלה בקודש.
משפחת חותנו
- חותנו של ר' אהרן חיים הויזמן היה ר' משה אהרן רוזנבלט, נכד הרבי ר' אלימלך מליזענסק והחוזה מלובלין, לעלוב ופשיסחא.
- ר' משה אהרן היה חתן
ר' יהודה צבי ב"ר מרדכי רכטשפר הנ"ל.
ר' יהודה צבי רכטשפר, היה ג"כ דודו פעמיים, כי היה חתן ר' משה חיים אהרן רוקח הנ"ל.
איפה ניתן לרכוש את הספר? אריה רוקח
השבמחקתנסה אצל הבן שלו בירושלים.
מחקבספר 'למשפחותם' לר' מ. ירושלמי, כתב שר' שאול זילברשטיין חתנו של ר' נטע בהריר בנם של רבי משה יהושע ומרת אידל, אחותם של האחים רבי שמעלקא מניקלשבורג הרה"ק ההפלאה זצ"ל.
השבמחקור' נטע בהריר הוא נכד של רבי אברהם מרדכי מפינטשוב.
לא מצאתי כך בשום מקום, נראה לך שזה נכון?
יש כאן אי הבנה.
מחקאין אפשרות מבחינת הזמנים.
רבי נטע בהריר [בן ר' משה יהושע ואיידל], לא יכול להיות נכד של רבי אברהם מרדכי מפינטשוב.
הם בערך בני אותה תקופה, ואולי רבי נטע בהריר חי קצת לפני רבי אברהם מרדכי.
על מצבת פייגא אשת רבי שאול זילברשטיין, שנפטרה בירושלים בשנת תרנ"ג, כתוב שהיא בת רבי נתן נכד רבי אברהם מרדכי מפינטשוב.
כבר לפי זמן פטירתה, לא שייך שהיא בת רבי נתן נטע בהריר הנ"ל. שחי כמאה שנה קודם לכן.
יתכן שאביה רבי נתן גם היה נקרא בהריר, אך לא הוא זה רבי נתן נטע בהריר המפורסם, בנם של רבי משה יהושע ואיידל הנ"ל.
רגע, ר' שאול זילברשטיין הוא חתן רבי אברהם מרדכי מפינטשוב, ולפתע אשתו פיגא היא בת רבי נתן נכד רבי אברהם מרדכי מפינטשוב?
מחקאכן ר' שאול לא היה חתנו של רבי א"מ, אלא של ר' נתן נכדו של רבי א"מ מפינטשוב.
מחקכך מפורש על מצבת אשתו מרת פייגא.
על ר' דוד לייב לבל כתבתם שהיו לו שני זיווגים, הא' בת ר' מרדכי הורביץ, והב' בת ר' משה אהרן ח"ד רוקח (שהיה סבו של ר' אהרן דרך חותנו).
השבמחקהאם ידוע לכם מאיזה זיווג נולדו בניו?
בנו ר ישראל זאב הי"ד נולד מזוו"ר וגם בת אחת
מחקידוע לך איכשהו אם הוא היה קשור לר' חיים דוד הויזמן?
השבמחקכי ניסיתי לחפש את המשפחולוגיה של ר' חיים דוד שאני נכדו ולא מצאתי..
רבי חיים דוד היה בן של רבי שמעון הויזמן, ואח של ר' יוסף שאול הויזמן סבו של ר' אהרן חיים נשוא המאמר. כך שהיה דו"ז של ר' אהרן
מחקהרה"ק ר' ישראל דוב בער הלוי מסטעפין לכאו' לא היה נכד המגיד מזלאטשוב , אביו הרה"ק ר' דוד המגיד מסטעפין אמנם היה חתנו של המגיד מזלאטשוב אך בזיוו"ש , ואמנם לא ברור מי מילדיו נולד מהזיווג הראשון ומי השני אך המסתבר שבנו הגדול הרה"ק ר' ישראל דוב בער נולד מזיווגו הראשון , אשמח לתגובות
השבמחק