חתניו ממשיכי דרכו של ר' אליעזר שולביץ

רבי אליעזר שולביץ שריד תלמידי היראה של רבינו ישראל סלנטר, הקים את הישיבה בלומזא, ואת הישיבה בפתח תקווה. במאמר הקודם הצגנו עץ משפחה של רבי אליעזר שולביץ, הזכרנו את מה שנודע על אבותיו ואת בניו. במאמר זה נספר על צאצאיו הנוספים.

חתני רבי אליעזר נתפרסמו יותר מבניו, הם שימשו בהנהגת הישיבה עוד בחייו, וכל שכן לאחר מותו. ואלו הם.

א. חתנו הבכור הוא הרב הגאון רבי יחיאל מרדכי גורדון זצ"ל. ראש ישיבות לומזא ובעל מחבר ספר 'נתיב ים'. על בית הוריו, אביא כאן ציטוט קצר מתוך יומנו של הרב גורדון עצמו, על פי צילומו שהובא במאסף ישורון כרך יט.

ביום ה' תשרי תרמג נולדתי לאבי הרב ר' משה אהרן גארדאן [נפטר יח אב תרפט בבאסטאן] בן הרב שניאור אברהם שנקרא שובאוץ בן ר' יחיאל בעיר קטנה הסמוכה לשטאקלישאק שמה זובאשץ. אבי הי' לו שלשה אחים, הם ר' דוד שובאוויץ שדר במערנץ ור' יצחק מיכל שדר בברייזוביץ בוואלין, ור' לייב שובאווץ שדר בווילנא, ושני אחיות, לאה שהיתה אשת ר' פסח רופא .. שדרה בוואשילישאק הסמוכה לטראק, ואחותה שרה אשת ר' צמח פאטאשעק[?] שדרו בטראק ושם נפטרה.
והנה אבי הי' חתן ר' צבי הירש ליפסקי וזקנתי שמה וויטא, דרו בכפר מארקושצישאק סמוך לטראק. זקנתי נפטרה בווילנא כמדומה לי בשנת תרנב או תרנא. אחי זקנתי הי' ר' אברהם דוד כץ נכבד בווילנא נפטר בארץ ישראל. ואחי' ר' חיים כץ ור' אליעזר כץ כולם דרו בווילנא.
ושקמתי אמי היקרה הטובה בנשים שמה דבורה בת ר' צבי(ליפסקי), היא היתה טובת לב מאד וכל מגמתה הי' שאתגדל לת"ח ועם כל הגעגועים שלחה אותי עוד בהיותי צעיר ללמוד, נפטרה בחצי ימי' בשנת תרעא בחודש חשון בעשרים לחודש לדאבון לבבינו אחר מחלה ממושכה ואבי היה אז באמעריקא. אמי היה שנות בערך ארבעים ושש, היתה צנועה וטוב לב, ויר"א ילדה לאבי חמשה בנים. ... אחי אליעזר יצחק אחי שניאור אברהם, אחי יעקב זה מת צעיר בערך יח שנים[?] וחי הצעיר ר' אליו[?] יוחנן[?] ושלש בנות, אחותי שרה לאה ואחותי מלכה ואחותי פעסיא איטא.

ר' יחיאל מרדכי, נשא את מרת צירל לאה בת רבי אליעזר בכסלו תרס"ה, אך לאחר שנה היא נפטרה בראש חודש טבת תרס"ו, ור' יחיאל מרדכי נשא בשנית את אחותה מרת איידל דבורה, היא ילדה לו את ילדיו דלהלן, ונפטרה ו' שבט תרפ"ט.

הרב גורדון היה מתלמידיו של הסבא מסלבודקה, בצעירותו נתפרסם בשם "ר' מוטל טרוקער" - "העילוי מטרוק". הוא נשא בעול הישיבה בלומזה, ובפתח תקווה, וומלבד מסירותו הרבה לתלמידים, אף היה נוסע לאמריקה לגייס כספים עבור הישיבה. זמן קצר לפני פרוץ מלחמת העולם השניה, כשהישיבה שקעה בחובות עצומים והייתה נתונה במצוקה שוב נחלץ הרי"מ לעזרתה ונסע פעם נוספת לארצות הברית. נסיעה זו הצילה את חייו, כאשר בפרוץ המלחמה הוא נשאר בארצות הברית, וניצל מהגורל המר של הישיבה ומשפחתו שנהרגו בשואת יהודי אירופה.

בסוף ימיו עלה לארץ ישראל, והצטרף שוב לישיבת לומזא בפתח תקווה. בזיווג שלישי נשא את מרת חוה בת ר' שמואל יעקב פוגלמן, מגזע הלבוש, היא נישאה לאחר פטירתו לגאון רבי יחזקאל אברמסקי. הרב גורדון נפטר י"ג טבת תשכ"ה. את תורתו הדפיס בספר נתיב ים, ולאחר פטירתו הודפס חלק שני מספר זה.

צאצאיו:

א.      בתו מרת פרידה חיה אשת חתנו הגאון ר' אייזיק קאסטיוקובסקי. בן ר' נח שהיה ר"מ בישיבת רמיילעס בוילנא, חתן הרב הגאון ר' יוסף יצחק רבינוביץ מטורעץ - גיסו של הרב ר' הירש גראדזינסקי אחי הגרח"ע. ר' אייזיק נישא עם בת הרב גורדון באלו תרצ"ו כאשר חמיו הרב גורדון יצא למרחקים לאסוף כסף עבור הישיבה, אך בחתונה השתתפו כל גדולי הדור, בהם הגרח"ע, הגר"ש שקופ והגרב"ב ליבוביץ. והמשגיח דמיר ר' ירוחם. ר' אייזיל עם רעייתו נהרגו בשואה עם בניהם יוסף נח ומשה אהרן הי"ד.

ב.       בנו ר' שניאור אברהם גורדון, למד בישיבת חברון, וחידש הרבה חידושי תורה, שנדפסו בספרו של אביו. בחול המועד פסח תרצ"ט נהרג מיריות ערבים בעת עמדו על משמרת הגנה בשכונת תלפיות.

ג.        ר' חיים שמחה גורדון, חי באמריקה והיה דרשן גדול, נפטר ערירי ביום ב' אדר א' תשכ"ז באופן טראגי. והובא לקבורה בארץ ישראל, סמוך למקום מנוחתו של אביו.

ד.       יהודה לייב גורדון הי"ד.

ה.      איטה הי"ד. שני האחרונים נהרגו מידי הנאצים

רבי משה לייב עוזר [מימין], והרב יחיאל מרדכי גורדון

ב. חתנו השני של ר' אליעזר היה הרב הגאון הצדיק ר' יהושע זליג רוך ז"ל, עוד בהיותו בחור ישיבה בסלובודקה, נתפרסם בשמו הטוב. היו קוראים לו "העילוי מראקושיק". למד גם בישיבות מיר וטלז. נשא את מרת אסתר בתו של ר' אליעזר, וניהל את הישיבה בלומזא, בזמן שגיסו הרב גורדון לא שהה במקום. הוא היה אדם צנוע ונחבא אל הכלים. לא התערב בפוליטיקה. בשעה 10 בבוקר היה עולה לחדרו, שהיה בעליה של בנין הישיבה, יושב ולומד עד שהגיעה שעת המנחה. הוא היה מגיד חמישה שיעורים במשך השבוע. לכל בני הדרגות בישיבה. עומק ההבנה ודרך ההסברה שלו היו יוצאים מן הכלל. נרצח על-ידי הנאצים במוצאי יום הכיפורים שנת תש"ב כשהוא מעוטף בטלית ולבוש קיטל.  מעט מתורתו נדפס בספר שלמי שמואל מהגר"ש ילוב.

ג. חתנו השלישי, נושא בתו מרת רחל, היה הגאון רבי משה אריה עוזר ששימש כר"מ בישיבת לומזה ומשנת תרפ"ו החזיק את הישיבה בפתח תקוה, ר' משה אריה נולד בשנת תרנ"ד, לאביו הגאון רבי שלום פלדברג רב ואב"ד טרצ'קון הסמוכה לפוניבז'. והוא מצאצאיו - בן אחר בן – של הגאון רבי אברהם ראגולער בעהמ"ח מעלות התורה, אחיו של הגאון מוילנא. למד בישיבת טעלז. מסופר כי החזון איש שיבח את כושר הסברתו של ר' משה לייב, והמליץ לגיסו הסטייפלר, שישלח את בנו לישיבת לומזא לשמוע שיעורים מפי ר' משה לייב. עמד על משמרתו בישיבה בפתח תקוה, עד יום פקודה, הוא נפטר ביום ז' אדר ב' תשכ"ז, ונטמן בבית החיים סגולה בפתח תקווה לצד גיסו הגרי"מ גורדון.

ד. חתנו הרביעי, הוא, ר' מרדכי הלפרין, שנשא את מרת שרה, רוב ימיו היה באמריקה, ומשם סייע בידי גיסיו להחזיק את הישיבות הקדושות דלומזא. נפטר כ"א אדר תשכ"ו בבני ברק, והובא לקבורה בירושלים על הר המנוחות.