יום שלישי, 25 באוקטובר 2011

רבי אלעזר מבראד ואמסטרדם - המעשה רוקח


 לרגל מלאות מאתיים ושבעים שנה לפטירתו של רבי אלעזר מבראד אב"ד אמסטרדם, בעל המעשה רוקח, הנני מביא כאן מאמר מעניין מחוקר היוחסין הנודע, רבי יונ"ה הק', שאומנם לא דן על פרטי יחוסו, אלא על שנת לידתו, אבל על פי המתברר במאמרו, יתכן שיש שינוי בפרטי יחוס משפחתו, ועוד יבא הזמן והמקום המתאים להרחיב בזה.

באיזה שנה נולד המעשה רוקח ?

תמונתו של רבי אלעזר רוקח, כפי שנחקקה על גבי מטבע שהונפק לכבודו
הרב אליעזר הכהן כ"צמאן, במאמרו על המעשה רוקח (ראה כאן), כותב:

"הג"ר אלעזר רוקח נולד בשנת תכ"ה בקראקא".
ובהערה 3 על המילה תכ"ה מביא מקור:

"אוצר ישראל ח"ב ע' 61 (אגב טעה שם שכתב ששם משפחת אביו הי' לנדא) Jewish Encyclopedia ע' 103-104 ועוד. ואחריהם הלך ג"כ דר. גלבר תולדות יהודי ברודי (ערים ואמהות בישראל כרך ו) ירושלים תשט"ו ע' 50. נמצא שהי' בן שבעים שנה כשנתקבל באמשטרדם בז"ך אלול שנת תצ"ה. וכן משמע בס' זכרון משולם (הובא בדובר שלום אות שמ"ה בהערה) שהג"ר משולם איגרא כששמע שהגה"ח ר' אלעזר נוסע בגאליציא לברך בני משפחתו טרם נסעו לאה"ק נסע דרך ראדימנא כדי להתראות עם הגאון הישיש ולא עלתה בידו. ומדקראו "הישיש" משמע שהי' בא בימים.
אולם החכם דר. ש. מולדר בלוח הקהלה שנת תר"ך (Nedr. Israel. Jaarboekje, 1859-60 p. 39-51) במאמרו "Een Zeldzame Medaille", מביא שיר שכתבו אינו יהודי מתושבי אמשטרדם לכבוד קבלת הג"ר אלעזר שכותב שהי' בן חמשים שנה, לפי"ז נולד בשנת תמ"ה, וכבר העיר ע"ז הח' Dr. D. M. Sluys במאמרו החשוב Een Opperrabbijns benoeming bij de Hoogduitse-Joodse Gemeente te Amsterdam in 1735, p. 14 (שנדפסה בסוף לוח הקהלה אמ"ד תרצ"ה).

לא היה לפני המראה מקומות הלועזיות הנזכרים למעלה, ברם טרם נמשיך הלאה נסכם הערה זו:
המקור שהמעשה רוקח נולד בשנת תכ"ה, הוא זשואיש אנצייקלאפעדיא ומשם לס' אוצר ישראל. בזשואיש אנצייקלאפעדיא מציין את המראה מקומות דלהלן:

"פרידברדג, לוחות זכרון 52; אור החיים סי' 497; דעת קדושים 181; J. E. v. 103; פרידבערג, תולדות משפחת שור עמוד 16".

ובכן נעבור על מקורות אלו אחת אחת, ונראה אם אכן יש בהם ממש.
* * *
המקור הראשון: ס' לוחות זכרון להחכם חיים דובעריש פרידבערג, ראשית,  הציון לעמוד 52 הוא למהדורא קמא, במהדורא תנינא נמצא דבר זה בעמוד 71, וכה כתוב שם בהערה:


"הרב מ' אלעזר נולד בעיר קראקא, בחצי הראשונה ממאה החמישית, לאביו הרב מ' שמואל שמעלקא ממשפחת מרגליות מליסק".

מהנ"ל אין לנו שום ראי' לאמר שנולד בשנת תכ"ה או תמ"ה, שניהם המה "בחצי הראשונה ממאה החמישית".
*
המקור השני: אור החיים, המדובר בספרו של ר' חיים מיכל, כעין תוכן הספרים שהיו בגנזי אוצרותיו, ועם תולדות מחבריהן. וכה כותב שמה, אולם שם לא הובא זכר מתי נולד או בן כמה הי' בעת נתקבל לאב"ד באמשטרדם או כשנפטר לב"ע (ס' אור החיים נמצא באוצר החכמה)
*
המקור השלישי: דעת קדושים, ולמרבית הפלא גם שם לא הובא זכר אשר נוכל ללמוד ממנו מתי נולד.
*
המקור הרביעי: תולדות משפחת שור עמוד 16 להחכם חיים דובעריש פרידבערג הנ"ל, ס' תולדות משפחת שור נמצא באוצר החכמה, עיי"ש בעמוד20, וזה לשונו בהערה שם:

"הרב מ' אלעזר נולד בעיר קראקא בחצי הראשונה ממאה החמישית לאביו הרב מ' שמואל שמעלקא ממשפחת מרגליות (השוה ס' לוחות זכרון עמוד 52)".

*
היוצא לנו מכל מקורות הללו, שמלבד מפרדיבערג, לא ידע אף אחד מתי נולד, וגם פרידבערג אינו רק משער מתי נולד ורק נותן תקופה של חמשים שנה, בהם הסתפק מתי נולד היינו "החצי הראשונה של המאה החמשית", פי' יתכן שנולד בשנת ת"ה וגם יתכן שנולד בשנת תמ"ה, ואין הכרע.
מהיכן ידע פרידבערג לומר שנולד בתקופה זו? דבר זה פשט בעצמו, את הסכמתו הראשונה הידועה של המעשה רוקח נותן בשנת תע"ד (עי' בדעת קדושים הנ"ל בהערה), ובתור רב המסכים, היה אז לכל הפחות כבן כ"ה או ל'. מצד השני נפטר המעשה רוקח בשנת תק"ב, ולא ידוע שהמעשה רוקח יאריך ימים יותר מאה שנה, ע"כ הסיק, שנולד בתקופה זו "החצי הראשונה של המאה החמישית".
* * *
הנה הזשואיש אנצייקלאפעדיא נכתבה באנגלית, והשנים המובאות שמה המה השנים הלועזיות לספירת הנוצרים, ונתקשה שם, להמיר "חצי הראשונה של המאה החמשית", בשנותם, על כן בחר לחלק ה"חצי הראשונה" לשניים, הוא שנת תכ"ה - שנת 1665 לספירתם, משם העתקו כל כותבי תולדות המעשה רוקח.
*
היוצא לנו שאין שום "מקור" ומכל שכן "מקור מוסמך", או איזה רמז שירמז לנו שהמעשה רוקח נולד בשנת תכ"ה!

אולם הרב מאיר וונדר בספרו "אלף מרגליות" מס' 918 מסיק:
"רבי אלעזר רוקח מבראד אמשטרדם וצפת נולד בשנת תכ"ה (ולא תמ"ה).
פלאי פלאים!!!  סך הכל היו לפניו שני דעות, את המקורות לבטח לא ראה, כי לולי כן, על כרחך היה בא למסקנה, שאין שום מקור שנולד בשנת תכ"ה, אולם החליט אחרת, כמובן אינו מציין מה דחקו לכתוב כן.

* * *
עכשיו אפשר לפנות תשומת לבנו לעדותו של גוי מסיח לפיתומו, בן דורו של המעשה רוקח, שהביא הרב כ"צמאן למעלה, שהמעשה רוקח היה בן חמישים בבואו לאמשטרדם בשנת תצ"ה, לדעתי אין להטיל ספק בדבריו כלל, למה? כי אין לנו "במה" להטיל ספק בדבריו, ולא עוד אלא שיש לי שתי ראיות לדבריו.
*
א.
המעשה רוקח נשא לאשה את מרת חוה נכדת הג"ר משה דיין הגדול בקראקא, זו' הרבנית של הג"ר משה דיין היתה גם שמה חוה, אם כן על כרחך שמרת חוה אשת המעשה רוקח נולדה "אחרי" פטירת זקינתה מרת חוה אשת הג"ר משה דיין.
והנה מרת חוה אשת הג"ר משה דיין נפטרה בי"ט בתמוז שנת תמ"ב (כפי שכתוב בפנקס ק"ק קראקא, הובא במאמר לתולדות גדולי ישראל וחכמיו במאסף האשכול ח"ו, אות י"ט הערה 3) נמצא שנכדתה מרת חוה אשת המעשה רוקח על כרחך נולדה "אחרי" שנת תמ"ב, דבר זה תואם עדות הנ"ל, אשר לפי' נולד המעשה רוקח גם הוא בתקופה זה שנת תמ"ה. ופשוט הוא.

ב.
המעשה רוקח בא על החתום על ספר זרע בירך שלישי (פפד"א תצ"ה) מבלי לציין תאריך, ובין הדברים כותב: "ובהיות שכל גאוני ארץ סמכו ידיהם עליו בהסכמותיהם וצעיר אני לימים"…  אף שהספר יצא לאור בשנת תצ"ה, מצאנו שם חתימות משנת תפ"א, על כל פנים, אם נולד בשנת תכ"ה הרי היה אז (לא היה ראשון המסכימים, שהרי הקדימוהו "גאוני ארץ") לכל הפחות בן נ"ו, "צעיר לימים" שכזה!
*
ואל תתמה מהג"ר משולם איגרא אשר קוראהו להמעשה רוקח בהיותו כבן חמשה וששה בתואר "ישיש" כיון שהג"ר משולם איגרא אף פעם לא קראהו כן, רק כותב הסיפור ה"ה הרב ליבוש שפער מלובלין בהערה לאות שמ"ה בס' דובר שלום, הוא הכותב כן.

(תמצית חקירה זה, פורסם בהערה בגליון שערי ציון אשר יו"ל ע"י חסידי באבוב, תשרי תשע"ב, אצל תולדות מעשה הרוקח)

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה