ר' אברהם אליעזר מושלי

במאמר הקודם, כתבנו על רבי שלמה זלמן אויערבך, ועל אילן יוחסין שלו, הבטחנו להתעכב בפעם הבאה, אודות אחד מאבותיו של רבי שלמה זלמן, הוא רבי אברהם אליעזר מושלי.
הבטחות צריך לקיים, והנני להציג עבודת שורשים על משפחת מושלי.

ר' אברהם אליעזר, נולד בפולין, בשנת תק"ע לערך, נשא לאשה את מרת הינדא בת ר' נח מקארוב [כפי הנראה הוא לא הצדיק ר' נח מקארוב], בשנת תרי"ז עלה לארץ ישראל, עסק במסחר באתרוגים. נפטר בעת נסיעה לפולין לצורך מסחרו, כפי הנראה אחרי שנת תרל"ה, ולפני שנת תרמ"ג.

אשתו מרת הינדא בת ר' נח מקארוב. נפטרה בירושלים ונקברה בהר הזיתים. נוסח מצבתה: פ"נ האשה החשובה מ' הינדא בת ר' נח א' הר' הח' אברהם אליעזר מקארוב נלב"ע כ"ב כסליו תרנ"ג תנצב"ה.

יתכן, כי היא היתה רק אשתו השניה, והיתה לו אשה נוספת קודם לכן, אך אין לנו מידע ברור בזה.

צאצאיהם:

א. רבי זרח אלטר מושלי, נולד בשנת תר"י לערך, כאשר אביו היה בן ארבעים, עלה לארץ כילד, נשא לאשה את מרת יוכבד באבע בת רבי מאיר לייב פישמן משעדליץ - צפת, נכדת החוזה מלובלין. לאחר פטירתה נשא בשנית את מרת העניא בתו או נכדתו של הצדיק רבי דוב מראמין - צפת. נפטר כ"ה סיון תר"פ בתל אביב.

ב. מרת שיינדל נחמה נולדה תרט"ו, אשת ר' דוד נחמן קירשנבוים, נכד הרה"ק ר' שמואל מקארוב. בנם ר' שמואל קירשנבוים המשיך אף הוא את המסורת במסחר באתרוגים הנמשכת עד לימינו.

ג. מרת רחל נולדה בשנת תרט"ז, היא היתה אשתו רבי אברהם דב אויערבך זקינו של רבי שלמה זלמן, וילדה לו את שני בניו רבי חיים יהודה לייב ואליעזר. כאשר ר' אברהם דב נסע לרומניה, היא נשארה בארץ וקיבלה ממנו גט פיטורין, ונישאה בשנית לר' אברהם בארג, וילדה לו את רבי מרדכי גימפל בארג, מחבר באר מרדכי, ומשגיח רוחני בישיבת שער השמים, נפטר טז טבת תשי"ז. רחל נפטרה י"ח סיון תרע"ז.

אילן יוחסין

לא ידוע לנו מאומה על יחוסו ובית אבותיו של ר' אברהם אליעזר, מפאת כמה סיבות. א. מקום קבורתו לא נודע, שהרי הוא נפטר כאמור בחו"ל, אמנם יש מספרים שהביאו את ארונו לארץ ישראל, אך אף אחד לא יודע להצביע על מצבתו. ב. ילדיו נולדו כשהיה בן ארבעים שנה ומעלה, והיה נוסע הרבה לצורך מסחרו, ונפטר כשהיו צעירים, לכן הם לא ידעו הרבה עליו ועל משפחתו, ולא היה מי שיספר על זה. 

שם אביו נודע לנו, מרשימת יארצייטן שרשם נכדו ר' שמואל קירשנבוים, וז"ל: 

"זקני אבי אמי מורתי ה"ר אברהם אליעזר בה"ר שמואל ז"ל, נלב"ע בעיר קארוב בפולין ביום י"ח בתשרי".

[תודה לידידי החוקר והסופר מ. ירושלמי על ציטוט זה בפרט, ועזרתו הרבה בכלל].

יש עוד פרטים מעטים שאנחנו יודעים על ר' אברהם אליעזר:

ידוע לנו שהיה חסיד, כך נכתב על מצבת אשתו בהר הזיתים, דלעיל.

כמו כן, ידוע לנו ששידוכים לצאצאיו עשה עם משפחות מיוחסות לגדולי החסידות. 

כך בתו רחל נישאה כאמור, לצאצא של בעל התולדות. 

בתו השניה שיינדל נחמה נישאה לנכדו של ר' שמואל מקארוב שהיה מתלמידי הנועם אלימלך מליזענסק והחוזה מלובלין. 

ואף בנו זרח אלטר, נשא לאשה את נכדת החוזה מלובלין, ולאחר מכן את נכדת ר' דוב מראמין - צפת.

ואם צאצאיו נשתדכו עם צאצאי גדולי החסידות, יש להניח שגם ר' אברהם אליעזר עצמו היה ממשפחה מיוחסת, השאלה מאיזו משפחה. 

עץ משפחת יונגרייז בירושלים - רבי דוד יונגרייז

היום ימלאו ארבעים שנה לפטירתו של הגאון רבי דוד יונגרייז, ראב"ד העדה החרדית בירושלים, שנפטר במוצאי שמחת תורה של שנת תשל"ב. במאמר זה נסקור את יחוסו ויחוס משפחתו.

הגאון רבי דוד יונגרייז, נולד בירושלים בשבת שירה י"ג שבט תרנ"ח, לאביו רבי ברוך ראובן שלמה יונגרייז, ונקרא על שם זקינו אבי אמו הנ"ל. מצעירותו ניכר בין חכמי ירושלים, ובתחילה שימש כר"מ בישיבת אהל משה ע"פ בקשתו של רבי יצחק ירוחם דיסקין, אח"כ בישיבת חתם סופר, ולבסוף עמד בראש "ישיבת אנשי מעמד", במהלך השנים אף מסר שיחות בישיבת פורת יוסף.
בשנת תרצ"א התחיל לשמש כדיין בביד"צ, על פי בקשתו של הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד, [שרבי דוד היה בין המספידים במהלך לווייתו של הריח"ז] ובשנתו האחרונה נתמנה אף לראב"ד.
מחידושיו על התורה נדפס ספר בשם 'אור דוד', נדפס על ידי משפחתו לאחר פטירתו.  כאמור, במוצאי שמחת תורה, שנת תשל"ב הלך רבי דוד לעולמו, אחרי שבזמן קצר לפניו נפטרו הגאונים רבי פנחס אפשטיין ורבי ישראל יצחק רייזמן. רבי דוד הובא למנוחות על מרומי הר הזיתים ועל מצבתו נחקקו השורות הבאות: "ויהי דוד לכל דרכיו משכיל וה' עמו / פה נגנז ארון הקודש / רבינו הגאון האמיתי נר ישראל ציס"ע / לוחם מלחמת ה' / מנורה הטהורה / כבוד קדושת אדמו"ר / רבי דוד הלוי יונגרייז זיע"א / ראב"ד העדה החרדית / דקרתא קדישא ת"ו / בן הרב הגאון / רבי ברוך ראובן שלמה הלוי זצ"ל / מוצאי שמחת תורה לפנות בוקר / אסרו חג של סוכות / כ"ג תשרי שנת תשל"ב / שבת משוש לבנו נהפך לאבל מחולנו / נצחו אראלים את המצוקים / ונשבה ארון הקודש / זי"ע ועכ"י / עדי יעמוד לגורלו לקץ הימין בבי"א / ת'נ'צ'ב'ה'".

אשתו הרבנית מרת פועה מרים נפטרה י"ד אב תשכ"א.

עץ משפחתו

כאמור, היה רבי דוד בנו של ר' ברוך ראובן שלמה יונגרייז, נחשב לאחד מקברניטי היהדות החרדית בארץ הקודש, היה מגיד שיעור בכמה ישיבות בירושלים, והניח את היסודות לעדה החרדית. נפטר ו' ניסן תרצ"ד. זו' מרת אלטא פעריל, נפטרה י"ח טבת תש"ב. צאצאיו: א. ר' דוד יונגרייז דנן. ב. ר' אברהם יונגרייז, נפטר מוצאי יום כיפור תשי"ט, חתן רבי שמואל זאנוויל שפיצר. ג. בתו מרת אסתר הענדיל אשת ר' שמעון הלל שלזינגר. ד. מרת רחל רבקה ע"ה נפטרה צעירה י"ז תמוז תרע"ח, אשת רבי פרץ טוביה שטיין מדיאש-דיאר, נפטר כ"ו אלול תש"ז. ה. מרת מירל ברכה אשת רבי ברוך בנדיט הלוי איזאק.

בן ר' משה יונגרייז אב"ד קאשוי, נולד לערך בשנת תר"ב או תר"ד, היה תלמידו של ר' אהרן דוד דייטש בעל 'גורן דוד', ושל הכתב סופר. חתן ר' נח יעקב לעוי. בשנת תרל"ג נתמנה לכהן כרבה של קאשוי, ואז התבטא עליו רבו הגרן דוד: 'פנה הודה פנה זיוה פנה הדרה של עיר ב' יארמאט, אבל זרח שמשו בעיר קאשוי'. ר' משה יסד בקאשוי את הקהלה הנפרדת, וביצר את מוסדות התורה בעיר. נפטר בד' סיון תרס"ו. יש ממנו ואליו תשובות בהלכה בכמה שותי"ם, ראה נטע שורק או"ח סי' ט"ז, ועוד. נשארו ממנו גם חידו"ת בכת"י על סוגי' הש"ס ודרשות. הובאו ממנו קצת בספר 'מליצי אש', סיוון, סי' י"ב. הסכים על ספר 'תוצאות חיים', פודגרוזה תרנ"ט, ועל ה'ירושלמי' ה'מזוייף' לקדשים. זו' מרת פייגה. כתב הרבנות שלו נדפס בהקדמה ל'שו"ת מהרשד"ה'.