יום רביעי, 20 באוגוסט 2014

משפחת זילבר - ציוני



במאמר הקודם עסקנו אנו ביחוסו של רבי יצחק זילבר, ופרשנו את אילן היוחסין שלו מצד אבותיו, דור אחר דור, עד כמה שידינו מגעת.
ופנו אלי כמה מן הקוראים הקבועים ושאלות בפיהם, אתייחס במאמר זה אל שתים מן השאלות שהעלו השואלים. א. מה פשר שינוי השם מזילבר לציוני אצל אבותיו של רבי יצחק. ב. מה היחוס המדוייק למשפחת באר הגולה.
אענה תחילה לשאלה השניה. במאמר הקודם כתבנו אודות הגאון הקדוש רבי יצחק ציוני אב"ד קרסלבה ורזיצה, כי היה נשוי בזיווג שני למרת חוה "ממשפחת ראווינסון ממשפחת בעל הבאר הגולה, בקרבת משפחה אל משפחת ריבלין ומשפחת הגאון מוילנא", עוד הזכרנו, כי בתם של ר' בן ציון וחוה, מרת מרים היתה נשואה לדודה רבי גרשון רבינסון אב"ד קרסלבה, אשר נסע משם לכהן בליברפול ובקליבלנד. וכעת נבוא לפרט מעט אודות משפחה זו, ולפרט כיצד הם מתיחסים מעלה בקודש, וזה דבר היחוס.
בספר משפחת ריבלין, שחיבר ר' אליעזר ב"ר בנימין ריבלין, והדפיסו בירושלים תרצ"ה, מופיע בסעיף 831, הדמות הבאה: האשה [     ] בת הגאון יוסף ראווינסאן שנשמט לעיל, אשת הגאון הצדיק יצחק ציוני מח"ס "עולת יצחק". בטופס שברשותי, ציינתי בהערה כי שמה של אותה אשה הוא חוה, והיא אמו של ר' בן ציון אב"ד קאזאן אביו של רבי יצחק זילבר, וציינתי שמקור המידע הוא בספר האוטוביוגרפיה של רבי יצחק, "להישאר יהודי".
רבי יוסף רבינסון קריסלאווער מתוך הספר להישאר יהודי
מתולדותיו של רבי יוסף ראווינסאן עצמו שהיה גאון גדול ניתן לקרוא מעט בספרו של רבי יצחק זילבר המזכירו בהערצה. ועדיין אין אנו יודעים את יחוסו של רבי יוסף ראווינסאן במדוייק מעלה בקודש, לשם כך זקוקים אנו לעיין שוב בספר "משפחת ריבלין", בסעיף הקודם, סעיף 830, שם כתוב כך: "הגאון גרשון ראווינסאן [הוא שהזכרנו במאמר הקודם כחתנו של רבי יצחק ציוני],בן הגאון יוסף שנשמט לעיל, היה רב באמציסלאוו, טשנסטחוב וקלוולאנד. וממשיך ריבלין וכותב, הגאון יוסף ראווינסאן היה בן הרב שלמה זלמן שנשמט לעיל, בן הגאון שמחה בונם שנשמט לעיל, בהגאון קלונימוס מדרויא (87).
ובחלק ההשמטות בסוף הספר, מפרט וכותב על רבי שמחה בונם בן ר' קלונימוס, שהיה רב בסלוצק.
וכן בפנקס החברא קדישא בסלוצק, מופיע כי ביום י"ד כסלו תקפ"ד, נפטר המאור הגדול הנודע מוה"ר שמחה בונים אב"ד ומו"צ של הקהילה, בנו של הרב המאור הגדול אב"ד ומו"צ ר' קלונימוס קלמן, ונקבר סמוך אל האב"ד ר' חיים בן אריה לייב, ומן הצד השני סמוך אל הרב הגדול מוה"ר שמשון בן רבי משה בריסקר איסרליש.

אם נחזור לרגע לסעיף 87 בספר על משפחת ריבלין, ונעיין שם אודות רבי קלונימוס קלמן מדרויא, נגלה, כי היה לו עוד בן אחד בשם ר' גרשון אב"ד שקלוב, ועוד כתוב שם, כי הוא בנו של רבי שלמה זלמן בן רבי קלונימוס אשר הוא אחיו של רבי שלמה זלמן משקלוב, אשר היה הראשון שנקרא בשם ריבלין, והוא אבי כל משפחת ריבלין בארץ הקודש ובתפוצות, ואביהם, רבי צבי הירש מווילנא, היה אחיו של רבי יששכר דוב משם, זקינו - אבי אביו - של הגאון מווילנא, ואביהם רבי אליהו חסיד מוילנא, היה בנו של רבי משה קרמר מווילנא, וחתן בנו של הגאון רבי משה רבקש בעל באר הגולה.
*    *     *
וכעת נשוב לשאלה הראשונה, מה פשר שינוי שם המשפחה מציוני לזילבר. מדוע אבות המשפחה נקראו בשם ציוני [אגב, השם הוא ZIUNI, ולא ZIONI, כפי שביקש אחד מבני המשפחה להדגיש], ורבי יצחק ואביו נקראו בשם זילבר, וכן צאצאיהם אחריהם עד היום.
ובכן, התשובה היא פשוטה ליודעי פרק קטן בהיסטוריה, ולא צריך להיות מומחים גדולים בשביל לדעת את התשובה.
יהודים רבים שינו את שם המשפחה על מנת לחמוק מן השלטונות בענין הצבא. אולם לא היה כאן סתם ענין להיעלם מן השלטונות, אלא ברבים מן המקרים היה איזה תחכום בענין, שכן אחד מן החוקים באימפריה הרוסית היה, שמשפחה שיש לה רק ילד אחד, הבן אינו חייב בגיוס, ולכן יהודים רבים אימצו להם שמות שונים על מנת שלא להיחשב למשפחה אחת גדולה, אלא להרבה משפחות קטנות של בן אחד.
אולם, מדוע בחר רבי בן ציון את שם המשפחה זילבר? אין אני יודע את התשובה במדוייק, אבל יש לי איזה מידע שיתכן ויכול לתרום לענין זה.
למשפחה זו שכאמור, נשמטה בדורות הראשונים בספר משפחת ריבלין, והובאה רק בהשמטות, והוכנסה אל תוך הספר רק בדור השלושה עשר. משתייך גם אחד מגדולי ישראל, אך הוא לא מופיע אף לא בהשלמות, מדובר בגאון הגדול רבי אליעזר סילבר אב"ד סינסינטי.
רבי אליעזר סילבר, כותב בהקדמה לספרו "ענפי ארז", כי אביו רבי בונם צמח סילבר אב"ד דושאט היה בנו של רבי נתן נטע סילבער משם, והוא מספר כי זקנו רבי נתן נטע היה אחיו של הגאון רבי יוסף רבינסון אב"ד קריסלאווא, והם בני הרב ר' בונם מסלוצק אחי הרב ר' גרשון משקלאוו [הוא רבי גרשון אב"ד שקלוב שהוזכר לעיל], נכדי הגאון ר' משה רבקש בעל באר הגולה, ונכדי הרב הגאון ר' משה קרעמער.
הרי לנו כי שניים מצאצאיו של רבי שמחה בונים אב"ד סלוצק נשאו את השם סילבר / זילבר.
ואולם, חדי התפיסה מן הסתם שמו לב לסתירה בין המקורות, על פי ההוספות בספר היחס למשפחת ריבלין, הרי שר' יוסף רבינסון היה בן ר' שלמה זלמן בנו של ר' שמחה בונים מסלוצק, ולפי רבי אליעזר סילבר, ר' יוסף רבינסון עצמו היה בנו של ר' בונים מסלוצק.
ואולם, על פי תאריך הפטירה של ר' שמחה בונים מסלוצק שהבאתי לעיל מפנקס החברא קדישא, עולה כי הצדק עם אליעזר ריבלין, כי הרי רבי אליעזר סילבר נולד בשנת תר"מ לערך, ואם כן, אביו ר' בונם צמח נולד בשנת תר"כ לערך, ואביו ר' נתן נטע נולד בשנת ת"ר לערך, ולא יתכן שהיה בנו של ר' שמחה בונים שנפטר בשנת תקפ"ג, ועל כרחינו צריכים אנו להוסיף כאן עוד דור אחד, ועל כן ברור שהנוסח הוא כפי המובא בספר היחס של ריבלין.
וראה בהערה שהביא כאן עקיבא למטה, שגם על פי מפקדי המדינה, הנכון הוא כפי שכתב ריבלין.

3 תגובות:

  1. כתבת הפוך:
    מה פשר שינוי השם מזילבר לציוני אצל אבותיו של רבי יצחק.

    השבמחק
  2. רב יוסף ורב נתן זילבר מופיעים במפקד אוכלוסין של העיר דרויא מתקצ"ד ותר"י, בני ר' זלמן בן ר' בנימין (אולי הפכו בונם לבנימין ?)
    יש גם בדרויא משפחה בשם יזרעליטין עם השמות קלמן, בונם, זלמן וגרשון ועם קשר לשקלאוו...

    השבמחק
    תשובות
    1. מעניין מאד, שלמרות שהסב ר' בונם כבר הלך להיות רב בסלוצק, נכדיו ר' נתן ור' יוסף נשארו עדיין בדרויא, מקום מגורי המשפחה בדורות הקודמים.

      מחק