היום מלאו שלש מאות שמונים וחמש שנה לפטירתו של הגאון רבי יהושע העשל אב"ד דובנא, הנקרא בשם דער קליינער רבי העשיל - הרבי ר' העשיל הקטן.
ר' יהושע העשל נולד בשנת תמ"ח לערך, לאביו
רבי אלעזר אב"ד דובנא, ולאמו מרת חנה בת רבי צבי הירש אב"ד לבוב.
בערך בשנת תע"ט, כאשר אביו עזב את רבנות
דובנא לטובת המשרה ברבנות העיר בראד, נתמנה רבי יהושע העשל למלא את מקום אביו, והוא
אך כבן שלושים שנה, משנת ת"פ כבר מופיעה חתימת ידו בפנקס העיר דובנא, ובא
בהסכמות על כמה ספרים, ביניהם על ספר אבות דרבי נתן שנדפס תפ"א ובאה שם
הסכמתו יחד עם אביו. נפטר בדובנא ביום כ"ט תמוז ערב ראש חודש אב תפ"ט.
לאחר פטירתו השאיר אחריו קרן גדולה לצדקה להחזיק
לומדי תורה, בסך ארבע מאות זהובים. גם נשאר ממנו ספר תורה שהיה בבית הכנסת הגדול
בדובנא.
בסדר סליחות לח"ק שנדפסו בשנת תקפ"ב,
מובאים "סליחות מן שבעה באדר, וגם סדר סליחות מן ערב ר"ח מנחם אב, קיימו
וקבלו עליהם הח"ק דק"ק דובנא לקדש צום ועצרה בער"ח אב יום מיתת
כבוד הרב הגאון מו"ה יהושע העשל אב"ד דק"ק הנ"ל על פי מעשה
שאירע כמבואר בפנקס דק"ק הנ"ל".
בספר נעימה קדושה וילנא תרלב, הובא סיפור המעשה
על פי שהעתיק מתוך פנקס החברא קדישא. וזה דבר המעשה: אחר פטירת דודי זקני הגאון
רבי יוסף אב"ד דובנא שנפטר בשנת ת"ס, נתמנה רבי אלעזר ב"ר יששכר
בעריש לאב"ד ברודא, ואחר כמה שנים נתקבל לאב"ד בק"ק הנ"ל
הגאון מו' יהושע העשיל בהגאון מו' אלעזר שהיה אב"ד בק"ק ראזני, והגאון
מוהר"ר יהושע הנ"ל כשהיה בן ארבעים נלקה ביסורים ונמשכו עליו שנה ומחצה
וקיבלם באהבה כי לא היה בהן ביטול תורה ותפלה. וקודם פטירתו אמר לאביו הגאון
מו"ה אלעזר הנ"ל כשאפטר מן העולם יודע אני שבודאי ירצו אנשי קהלתנו
לקבור אותי אצל הגאון מו"ה יוסף הנ"ל ואני יודע בעצמי שאיני כדאי וראוי
לכך. והשיב לו אביו כי בוודאי ראוי לך לשכב אצלו להיות עמו, כי כבר קבלת יסורים זה
שנה ומחצה באהבה, וכאשר נפטר הגאון מו"ה יהושע הנ"ל ביום ער"ח
מנחם, הלכו כל אנשי החברה קדישא על בית העלמין להכין קבר להגאון מו"ה יהושע,
ועלה במוסכם כל אנשי החברה לחפור קברו אצל הגאון ר' יוסף הנ"ל, וכאשר חפרו
הקבר נגעו בקבר של דודי הגאון הנ"ל, ונזדעזע הדף מארון קדשו וראוהו את דודי
הגאון הנ"ל מושכב בקברו בשלימות בלי שום שינוי וגרעון ותוארו היה כמו שהי'
ישן בחיי חיותו על מטתו ואחז מטהו בידו כמו שצוה דודי הגאון הנ"ל שישימו את
מטהו לקברו,
ובעת שנזדעזע הדף מארון קדשו, נזדעזע גם המטה אשר בידו. ותיכף בלי
איחור התחיל ר"ל מותנא רבא בתינוקות ומתו בימים מועטים יותר מארבעה מאות
תינוקות, וכאשר ראו כל אנשי החברה קדישא כי יצא הקצף מאת ה' החל הנגף מיד קבלו על
עצמן כל אנשי חברה קדישא ועל זרעם וזרע זרעם עד עולם לגזור צום כבד ביום ערב
ר"ח מנחם בכל שנה ושנה וביום הצום מרבים בסליחות ותחנונים ומרבים צדקה, ואחר
תפלתם הולכין כל אנשי החברה קדישא איש אחד לא נעדר לבית העלמין, והולכין על הקבר
של הגאון ר' יוסף הנ"ל ומבקשים מאתו מחילה שימחול להם מה שזזו את קברו.
צאצאיו:
ידוע לנו רק על בן אחד לר' יהושע העשל, והוא,
רבי יששכר בעריש, נשא לאשה את מרת מלכה בת
ש"ב רבי יעקב באב"ד מבראדי, נפטר בבראדי כ"ז ניסן תקמ"ט.
לא נכון מה שכתבו, כי היה לר' יהושע העשל בן
נוסף, ושמו רבי שלמה, אבי רבי אלעזר אבי רבי צבי הירש אב"ד פיעטריקוב מחבר
ספר ברית אברהם. ואומנם היה בעל ברית אברהם מצאצאי הרבי ר' העשל, אך לא מצאצאי רבי
העשל הקטן.
לאחר כל זאת, נשאר לנו רק לפרט את יחוסו של רבי
יהושע העשל מעלה בקודש, וזה סדר היחוס:
- אביו רבי אלעזר אב"ד דובנא ובראד, ראיתי שכתבו שהאריך ימים אחרי שנת תפ"ז, אז חתם בנו ר' יהושע העשל על הסכמה על ספר כלבו, והזכירו בברכת החיים. ולפי הסיפור המובא לעיל, הרי שהאריך ימים גם אחרי פטירת בנו.
- אביו, ר' יששכר בעריש, היה מפרנסי קרקוב, בשנת תל"ז ישב בראש הוועד ביערוסלאב, ובשנת תמ"ד נתן הסכמה להדפיס ספר עין יעקב. נפטר יום ב' כ"ט תשרי תנ"א. זוגתו מרת רוזה לבית יאליס, נפטרה כ"א טבת תמ"ט.
- אביו הגאון המפורסם הרבי ר' העשל מקראקא, היה ראש ישיבה בלובלין במקום אביו עשר שנים, אח"כ נדד לוינה והיה שם רב זמן מה, וכשנפטר בעל "תוספות יום טוב", נקרא למלא את מקומו כרב בקראקא. בקראקא היה חולה, ומחמת חוליו הוסיפו לו את השם אברהם. זוגתו הראשונה, מרים בת ר' משה ר' לייזרש.
- ומעלה בקודש.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה