רבי יוסף משאש רבה של חיפה

רבי יוסף משאש, נולד בעיר מקנס שבמרוקו, בי"ב סיוון תרנ"ב, להוריו רבי חיים ולאמו מרת שמחה לבית בן גנו, בצעירותו למד מפי רבני העיר ובישיבה שהוקמה בעירו. למרות שנתייתם בגיל צעיר מאביו, נודע כבר בצעירותו כתלמיד חכם גדול, ונשמרו ממנו מכתבים כבר מימי הבחרות, מהם ניתן לראות את בקיאותו בתורה.

נשא לאשה את מרת שמחה לבית כהן, בתמוז תרס"ח, וממנה לא נולדו לו ילדים. ובתמוז תרפ"ב לאחר ארבע עשרה שנים, התחתן עם אשה שניה, מרת רחל בת רבי יחיאל לכריף, ולילדה לו בן אחד ונתגרשה ממנו, והוא נשאר עם אשתו הראשונה.

בשנת תרפ"ד בהיותו אך כבן שלושים ואחת, נבחר לכהן כרבה של העיר תלמסאן שבאלג'יר. בשנת תש"א חזר לעיר הולדתו, לכהן כדיין הראשי, במקום הרב משה טולידנו שנפטר. במרוקו היו לו קשרים במסדרונות השלטון, עם המלך ועם שר החינוך, ואף זכה לאות כבוד מהם.

בשנת תשכ"ד עלה לארץ ישראל, ונבחר לרבה הראשי הספרדי של העיר חיפה, תפקיד אותו נשא עד לפטירתו כאמור, ביום ב' שבט תשל"ד.

רבי יוסף משאש, חיבר ספרים רבים בכל מקצועות התורה, ובראשם שו"ת מים חיים, שנדפס לראשונה בפאס בשנת תרצ"ד. ספר בולט נוסף הוא, 'אוצר המכתבים', בו נדפסו מכתבים שכתב הרב לאורך ימי חייו, מהם ניתן ללמוד הרבה על תולדות חייו בפרט, ותולדות הקהילות היהודיות במרוקו בכלל.

ואכן ראוי לנו כעוסקים במגילות יוחסין ועצי משפחה, לתעד גם את הפרטים הידועים מתך אילן היוחסין של משפחת משאש, כי רבי יוסף משאש בעצמו, עסק אף הוא ביחוס משפחתו, וטרח לברר את מקורותיה של המשפחה, וקורות ימי חיי גדוליה.

רבי יוסף משאש רבה של חיפה

וכך הוא כותב בשפתו המליצית, בראש ספרו מים חיים:

מיום עמדי על דעתי, עלה ברעיוני לחקור על מקור שם משפחתי הצעירה "משאש" על מה אדניו הוטבעו. ועוד מורשי לבבי השיאוני, להעריך ולסדר שרשרת הב משפחתי, מהראשון אדם אשר נודעו לי עקבותיו, עד הדור הזה. הם ובניהם. וטוב וצוק העתים אשר עברו עליהם, וחכמתם וצדקתם ויראת חטאם.

והנה! על אשר עלה במחשבה תחלה, לא ידעתי אנה אפנה לעזרה, להודיעני פשר דבר, [כפי הנראה לא היה לו את ספרו של ביידר על שמות משפחה יהודיים..], ושאלתי זקנים שבדור, ואין בפיהם מענה, רק מענה הרגיל "אין טעם לשמות". ובכן הסחתי רעיוני מזה.

ועל הרעיון השני, טרחתי ואספתי חומר קטן, מאיזה מסורות ושטרות ישנים, עם הנמצא כתוב בסדר כתובת משפחתי, כמנהג ערי המערב ליחס חתנים וכלות, עד הדור הראשון הנשאר לפליטה מכתובה לכתובה. ומאותו חומר, ארגתי מחברת קטנה, מכילה שלשלת יחס משפחתינו, עם איזה דוגמאות מקדושת אבותי' וצדקתם וחכמתם. קראתי אותה בשם "תפארת בנים אבותם".

בהמשך ההקדמה הוא מספר כי יצר קשר עם בקיאים ממקומות שונים, בתקווה להשיג מידע ממקורות רחוקים, מפי קוראי ספרים ועתונים. והתברר אכן ישנם גם נוצרים אשר שם משפחתם משאש, ונתברר לו כי זו משפחה עתיקה ספרדית, על שם עיר גדולה ועתיקה אשר היתה סמוכה למדריד בירת ספרד, ושמה שאש, על שם עשב אחד ידוע בלשון ספרדית עתיקה ושמו משאש, שהיה גדל שם ברבוי. על כן השם משאש נפוץ בין יהודים גם בין נוצרים, כולם יוצאי העיר ההיא.

עוד הוא מביא את דברי החכם רבי יעקב טולידנו בספרו נער המערב בשמות המשפחות, כי משפחת משאש ומשפחת משיש משפחה אחת היא. ומצא רבי יוסף גם מקורות לכך, כי צא עד שחתום בכמה מקומות, ופעם כתבו את שמו משאש בא' ופעם כתבו אותו משיש בי'.

עוד הוא כותב, כי אבותיו היו חותמים בן משאש, ולא משאש לבד. [יש לציין כי יש הרבה משפחות מרוקאיות שתחילה היו מקדימים בן לחתימתם, ועם השנים ירד ה'בן', והפסיקו להשתמש בו. בנימין.]. ומסביר כי ה"בן" פירושו, כמו "אבן" (אל"ף פת"ח בי"ת שו"א) שהיא מלה ערבית, שענינה פאר וכבוד למשפחות נכבדות שהיו בספרד בימי תור הזהב של ממשלת הערביים שם, כמו משפחת אבן עזרא, אבן תבון, אבן דנאן, אבן צור, והרבה נוספות. ומפני שאין האות אלף נרגשת כל כך ביטבה, השמיטוה, וכתוב רק "בן". [עוד אוסיף ואומר, כי משפחות רבות אחרות המתחילות באות א' השמיטו אף הם את האות א'ל, ולרק משפחות המתחילות ב"אבן", כך למשל משפחות אלקריף - לכרייף, אבוטבול - בוטבול, אברג'ל - ברג'ל, ועוד רבות. בנימין].

כאמור, משפחת משאש, היא משפחה עתיקה, אשר מוצאה עוד מגולי ספרד, אך אין תיעוד מוסדר על המשפחה לאורך הדורות, לא רבי יוסף הצליח לסדר כזו רשימה מוסדרת, ואף אנחנו לא הצלחנו לבנות עץ משפחה המכיל יותר פרטים ממה שמצא רבי יוסף משאש.

רק ידוע כי נמצאו חתימות של רבנים ממשפחת בן משאש מתוניס כבר בשנת ש"ן, ומאז ואילך נמצאו הרבה רבנים חתומים לאורך הדורות, אלא שלא יודעים לשלב את כולם לעץ משפחה אחד.

במאמר הבא, נערוך מגילת יוחסין למשפחתו של הרב יוסף משאש, ונראה כיגם רבי שלום משאש רבה של ירושלים היה שייך לאותה משפחה. 

שבת שלום ומבורך