רבי יוסף משאש, נולד בעיר מקנס שבמרוקו, בי"ב סיוון
תרנ"ב, להוריו רבי חיים ולאמו מרת שמחה לבית בן גנו, בצעירותו למד מפי רבני העיר ובישיבה שהוקמה בעירו.
למרות שנתייתם בגיל צעיר מאביו, נודע כבר בצעירותו כתלמיד חכם גדול, ונשמרו ממנו
מכתבים כבר מימי הבחרות, מהם ניתן לראות את בקיאותו בתורה.
נשא לאשה את מרת שמחה לבית כהן, בתמוז תרס"ח, וממנה לא נולדו לו ילדים. ובתמוז תרפ"ב לאחר ארבע עשרה שנים, התחתן עם אשה שניה, מרת רחל בת רבי יחיאל לכריף, ולילדה לו בן אחד ונתגרשה ממנו, והוא נשאר עם אשתו הראשונה.
בשנת תרפ"ד בהיותו אך כבן שלושים ואחת,
נבחר לכהן כרבה של העיר תלמסאן שבאלג'יר. בשנת תש"א חזר לעיר הולדתו, לכהן
כדיין הראשי, במקום הרב משה טולידנו שנפטר. במרוקו היו לו קשרים במסדרונות השלטון,
עם המלך ועם שר החינוך, ואף זכה לאות כבוד מהם.
בשנת תשכ"ד עלה לארץ ישראל, ונבחר לרבה
הראשי הספרדי של העיר חיפה, תפקיד אותו נשא עד לפטירתו כאמור, ביום ב' שבט
תשל"ד.
רבי יוסף משאש, חיבר ספרים רבים בכל מקצועות
התורה, ובראשם שו"ת מים חיים, שנדפס לראשונה בפאס בשנת תרצ"ד. ספר בולט
נוסף הוא, 'אוצר המכתבים', בו נדפסו מכתבים שכתב הרב לאורך ימי חייו, מהם ניתן
ללמוד הרבה על תולדות חייו בפרט, ותולדות הקהילות היהודיות במרוקו בכלל.
ואכן ראוי לנו כעוסקים במגילות יוחסין ועצי
משפחה, לתעד גם את הפרטים הידועים מתך אילן היוחסין של משפחת משאש, כי רבי יוסף
משאש בעצמו, עסק אף הוא ביחוס משפחתו, וטרח לברר את מקורותיה של המשפחה, וקורות
ימי חיי גדוליה.
 |
| רבי יוסף משאש רבה של חיפה |
