רבי יוסף כהן צדק מלונדון

מחר יום שישי, עשרה בטבת, ימלאו מאה ועשר שנים לפטירתו של החכם הנודע רבי יוסף כהן צדק מלבוב ולונדון. רבי יוסף כהן צדק עסק רבות בנושא הההיסטוריה הקרובה של עם ישראל בכלל, ובנושא היחוס בפרט, ומן הראוי הוא שנקדיש מאמר או שניים לאיזכור פעלו ויחוסו.

רבי יוסף נולד בלבוב, בשבת כ"א סיון תקפ"ז, לאביו הגביר רבי אהרן כץ. בילדותו עברו הוריו לעיר יברוב, ושם קנה יוסף את ראשית חינוכו. בשנת תקצ"ח התיתם מאביו, ועבר עם אמו לבראד. מפאת כישוריו, כבר מגיל תשע הפסיק ללמוד אצל מלמד תינוקות רגיל, אלא למד מפי רבנים גדולים שכיהנו ברבנות.

בהיותו כבן שש עשרה נשא אשה, ועסק במסחר בלבוב, ונסע לשם כך לגרמניה ואף לאטליה. משכשל במסחר, עבר לעסוק בדפוס, ומשכך נכנס לעומק אל כל נושא הספרות. השתתף ברוב כתבי העת של תקופתו, וכתב הקדמות לספרים רבים. יוסף נחשב גם לחלוץ העתונות העברית בגליציה, כבר באמצע המאה התשע עשרה. [אולם ראוי לציין כי מבחינה כלכלית, עיתון עברי לא היה מספיק ריווחי, והוא נאלץ להוציא גם עיתון ביידיש על מנת להצליח].

לערך בשנת תרכ"ח עזב את פולין, והחל לנדוד לכיוון מערב אירופה, דרך גרמניה, צרפת והולנד, עד שקבע את מושבו בלונדון. שם שימש כמגיד מישרים, בעדת דורשי תורה וחכמה של יוצאי רוסיה ופולין.

מתורתו נדפסו הספרים, 'שפת אמת', ו'התורה והמצווה', וכן נדפסו ממנו מאמרים רבים מאד במאספים שהוציא לאור, ובכתבי עת אחרים. ועשרות חיבורים חיבר והדפיס לחכמת ישראל, בהם גם ספרים רבים ובהם ידיעות חשובות לתולדות משפחות.

ידיעה בעיתון היהודי [בו פורסמו מאמרים רבים פרי עטו] על הלויתו

כאמור, רבי יוסף כהן צדק נפטר בבית חולים בלונדון, ביום עשרה בטבת תרס"ד. אחרי ששכב כמה חודשים בבית חולים. על פי המסופר בעיתון 'היהודי', [שנדפס בלונדון] "הוא, נפל מחמת מלאכה, הוא, נפל וספר בזרועו, הוא, נפל כגבור וחרבו בכף ובשובו מבית הבריטיש מוזיאום, ששם עיין בדבר שצריך הוא למלאכתו הקדושה, לדעת את יחוסו של התוי"ט המהר"ל מפראג, והמהרש"ל,
ותריעהו מחלת היבשת ויפול לארץ, ויובא אל בית החולים הקרוב... מחצית גופו השמאלית מתה ואינה מרגשת, ומחצית גופו השניה חיה ומרגשת הכל..."

שלשה בנים היו לו. א. ר' דוד כהן צדק, נולד בלבוב כ"ח שבט תר"ח, אף הוא כיהן בלונדון כדרשן, ועל ידי השתדלותו נוסד התלמוד תורה
'בעדגער ראד', לחנך את הדור הצעיר לתורה ולמצוה. נפטר בלונדון כ"ו שבט תר"ע, הרבה מדרשותיו נדפסו בירחונים שונים, וכן הוא הדפיס תולדות של הברון רוטשילד ושל הרב ד"ר אשר. היה לו בן אחד בשם א.ש. כץ. בלונדון. ב. נפתלי כהן צדק, נולד י"ב סיון תר"ט
ונפטר בהיותו בן עשר י"ז אייר תרי"ט. ג. משה יצחק אייזיק כהן צדק נולד ו' חשון תרי"ג ונפטר בהיותו כבן תשע ז' אב תרל"ב.

לפניי שנעבור להזכיר את יחוסו של רבי יוסף, ראוי לצטט ממכתבו של הגאון רבי יוסף שאול נתנזון בעל השואל ומשיב עליו, "בן גדולי ארץ אשר עמדו לגדור פרץ, אבותיו הקדושים היו גאוני עולם משוש דור ודור, תורתם וצדקתם זורחת עד קצות כנפי תבל".

וזה סדר יחוסו:

• אביו רבי אהרן כהן צדק, נולד בשנת תק"ם לערך, היה תלמידם של גאוני עולם, רבי אריה לייב בעל קצות החושן, רבי יעקב בעל החוות דעת, ורבי יצחק אשכנזי מלבוב בעל טהרת הקודש. נשא לאשה את מרת יוטא בת דודו - אחי אביו - רבי יהודה לייב כץ אב"ד בוליחוב וסטרי. הביא לדפוס את המשניות עם פירושו של אביו, ובסדר נשים הכניס גם מעט דברי תורה ממנו. עסק במסחר בלבוב וביברו, ביושר ובנאמנות והיה מפריש מעשר לצדקה. נפטר בצעירותו בשנת תקצ"ח. צאצאיו: א. רבי יוסף כהן צדק דידן. ב. מרת מלכה אשת רבי משולם אלעזר רולר.

• אביו רבי משולם כהן צדק, נולד בשנת תקי"ח לערך, נשא לאשה את מרת ריצא בת הקצין רבי יצחק באב"ד ראש מדינה מבוליחוב, בצעירותו אף כיהן כרבה של בוליחוב, לאחר מכן נתקבל כרבה של זוראוונא, ולימים כיהן בלבוב, כדומ"ץ מ"מ וראב"ד, נפטר ט"ו תשרי תק"ע. חיבר שני ספרים חשובים, א. פתחי נידה על הדפים הראשונים ממסכת נדה, עם עוד כמה חיבורים ודרשות, לבוב תקנז. ב. עיקר תוספות יום טוב על המשניות, והוא תימצות מפירושו של רבי יום טוב ליפמן הלר על המשניות. נדפס על ידי בנו ר' אהרן הנ"ל. צאצאיו: א. רבי בצלאל כץ ראב"ד ור"מ לבוב. ב. רבי אהרן כץ הנ"ל. ג. רבי יצחק אייזיק כץ אבי ר' אליהו מברעזוב. ד. אשת רבי אהרן ראלער. ה. מרת חנה אשת רבי זכריה אליעזר ליפא שור נכד התבואות שור.

• אביו רבי יואל כץ אב"ד אנטיניא. זוגתו מרת רבקה בת רבי דב בער אב"ד (טשורטקוב) [סטניסלב]. על פי המסופר, נתקבל לרבנות בסטניסלב ונפטר בדרכו לעיר, ביום י"ז כסלו תק"ל, כאשר העגלון הגוי הטביע אותו עם רעייתו בנהר. ואולם, ידידי ר' נפתלי ווקשטיין כבר הוכיח במאמר ויתילדו [בעיתון המודיע] 115, שהסיפור הזה לא נכון, והנכון יותר, שרק נסע לעיר סטניסלב, ולא שנתקבל לשם לרבנות, והטביע העגלון אותו ואת אמו [לא אשתו], והסיפור היה בשנת תקכ"ג ולא בשנת תק"ל, ולא ברור לדבריו, אם אכן היה זה בי"ז כסלו, או שמא, בתאריך מאוחר יותר במהלך השנה. צאצאיו: א. רבי יצחק אייזיק כץ אב"ד קוריץ בעהמ"ח ברית כהונת עולם. ב. רבי משולם כץ הנ"ל. ג. רבי יהודה ליב כץ אב"ד בוליחוב וסרטי. ד. פריידא נולדה תקכ"ג. ה. מנחם מנדל כץ נולד תקכ"ח נפטר צעיר.

• אביו רבי יצחק אייזיק כץ רב בקלויז באוסטרהא.

• אביו רבי בצלאל כץ אב"ד אוסטרהא

• אביו רבי נפתלי כץ בעל הסמיכת חכמים.

• ומעלה בקודש.