רבי שלמה חיים ברנשטיין

בשבת קודש י"ח טבת, תמלא שנה להסתלקותו של הגאון הצדיק רבי שלמה חיים ברנשטיין, שבערוב ימיו היה גר בפתח תקווה, ולזאת, ננסה כאן בשורות הבאות, לכתוב מעט על קורות חייו ועל אילן היוחסין של משפחת ברנשטיין, העולה מעלה מעלה, ומסתעף אל כמה וכמה משפחות חשובות ומיוחסות.

וזה החילי, שלמה חיים נולד ביום י' סיון תרע"ח, לאביו רבי ישראל ברנשטיין מקראסנא, ולאמו מרת שרה לבית כהנא ליברמן. בילדותו, בהיותו כבן התייתם מאביו, ונשאר עם אמו וחמשת אחיו. בבחרותו למד בישיבות חשובות בהונגריה, בין היתר אצל הגאון המפורסם רבי שמעון גרינפלד המהרש"ג, לישיבתו נכנס כבר בהיותו בן עשר בלבד, ואצל הגאון רבי משה נתן נטע למברגר ממאקאווא, במקום מגוריו - פאלגאר [שם למד בחברותא עם אחיו רבי אהרן למברגר], אתו שמר על קשר גם בעלותם לימים לארץ ישראל.

רבי שלמה חיים ברנשטיין

משם עבר לעיר טאשנאד, ללמו בישיבתו של הגאון רבי מרדכי בריסק, המפורסם בכינויו מהר"ם בריסק הי"ד, שאף בחר בו כחתן לבתו פערל, אלא שלא הספיקו להינשא, ובימי המלחמה היא נהרגה עם בית אביה, הי"ד. וכך כותב לו רבו בתשובה: "המלך שהשלום שלו יענה את שלומו ה"נ כבוד אהובי המיל"ח [המיועד להיות חתני] הבחור המורם מעם לומד תורה בימי זעם חתן תמים חמדת הימים חריף ובקי זך ונקי כש"ת שלמה חיים בערנשטיין הי"ו נצח סלה ועד".

כמו כן, היה מחסידיו של רבי יואל טייטלבוים בקראלי ובסאטמר, הן לפני המלחמה והן לאחריה.

לאחר המלחמה חזר לעיר הולדתו קראסנא, ונשא לאשה את מרת לאה בת דודו שמואל מרדכי כהנא ליברמן הי"ד, במשך כמה שנים, נשא בעול הרבנות בקראסנא, ומילא את תפקידי הרב, כסידור חופה וקידושין, וכל הנצרך.

בשנת תשי"א עלה לארץ ישראל, ובעלותו הביא עמו כתב סמיכה מהגאון רבי צבי קינסטליכער אב"ד סעבען, וקבע מגוריו בבני ברק, והיה ממתפללי ביהמ"ד דחסידי סאטמאר בזכרון מאיר, ושימש שם כמגיד שיעור ובעל תפילה בימים נוראים.
פרק מפואר בחייו, היה עבודת החינוך, רבי שלמה חיים ברנשטיין, כיהן כר"מ במדרשיה בפרדס חנה, ולימים ניהל סמינר למורים ברחובות - מכללת מורשת יעקב. ורבים התפעלו מדרכו המופלאה בחינוך. מחידושי תורתו הדפיס עוד בחייו, בספר שבחי שלמה, שני חלקים.
בערוב ימיו קבע מושבו בפתח תקווה, בבית חתנו, ונתאהב על כל רואיו, ובלכתו לתפילה מרחק לא קטן, גם בהיותו מעל גיל תשעים, נתן חיות גם בלבות הצעירים.
כאמור, ביום י"ח טבת תשע"ג, נפטר ר' שלמה חיים, ואחר מסע לוויה שהחל בבני ברק, ועבר בפתח תקווה, הובא למנוחות בבית החיים סגולה בפתח תקווה.

וזה סדר יחוסו:

• אביו רבי ישראל ברנשטיין מקראסנא, נזכר בתשובות מהרש"ג "הרבני המופלג חו"ש חו"ב ירו"ש כש"ת מו"ה ישראל בערנשטיין", ושו"ת פני מבין, ושו"ת לבושי מרדכי, ומהר"ם בריסק קוראהו, "כבוד ידינ"פ מחו' הרב החריף ובקי משנתו זך ונקי גדול בתורה עוטה אורה ביראה טהורה". נפטר בהיותו בן שלושים ותשע שנים, ביום ה' ניסן תרפ"ב. זוגתו מרת שרה לבית כהנא ליברמן.
• אביו, רבי שמעון אלעזר ברנשטיין, דומ"צ דעברצין וראש הקהילה החרדית שם, נפטר ב' סוכות תר"ע.
• אביו, הגביר ר' נפתלי הירצקא ברנשטיין, נזכר בשו"ת דברי חיים אוח ח"א ב', וח"ב ל"ה, וקורא לו ש"ב.
• אביו, הפרנס ר' ישראל ברנשטיין מלבוב, היה עשיר גדול, ההדיר והוציא לאור מחדש את הספרים שמלה חדשה ותבואות שור בשנת ת"ר. היה לו גם חיבור משלו בכתב יד, בשם 'ישראל נושע', נפטר בשנת תר"ג.
• אביו רבי מרדכי ברנשטיין מלבוב.
• אביו רבי אריה לייב ברנשטיין אבד זבארוש, ורב המדינה. זוגתו מרת חייאלוש בת רבי צבי הירש מזמושץ אב"ד בראדי. נפטר ביום הושענא רבא תקמ"ט.
• אביו רבי יששכר דב פרנס קהילת בראדי.
• אביו רבי זאב וואלף אבד סקאלאט
• חותנו של רבי זאב - רבי יצחק קראקאבער באב"ד אבד בראד
• אביו רבי יששכר בעריש
• אביו הרבי ר' העשל מקראקא

ומעלה בקודש