יום חמישי, 21 בפברואר 2013

רבי פנחס מחבר ברית שלום

אתמול מלאו שלש מאות וחמישים שנה לפטירתו של הגאון רבי פנחס אב"ד וולאדאווי, בעל מחבר ספר 'ברית שלום' פרנקפורט דמיין תעח.
על חייו של רבי פנחס, כמעט ואין מידע, מלבד הנאמר בשער ספרו, ובהקדמת בנו המוציא לאור, לכן אצטט כאן את דברי השער וההקדמה כמעט בשלימותם.
ספר 'חדושי תורה' וזה שמו אשר יקראו לו 'ברית שלום'. ובו דרושים נחמדים, על אדני פז מיוסדים, כסדר הפרשיות של חמשה חומשי תורה ועל חמש מגילות והגדה של פסח ובהן כלולים דרושים הרבה על פסוקי נביאים וכתובים ועל מאמרים מדברי רז"ל בגמר' ומדרשים מבוארים היטיב מעשה חידודים, ככפתור ופרח משוקדים.

אשר איזן חיבר ותיקן חד מן קאמיא, המאור הגדול הגאון המפורסם סיני ועוקר הרים, הרב המנוח מוהר"ר פנחס זצ"ל אב"ד ור"מ דק"ק וולאדווי, בן החסיד מוהר"ר פילטא זצ"ל דיין מבני ישיבה דק"ק פוזנא, וחתן הקצין והנדיב המפורסם מוהר"ר שמשון וולאדוויר זצ"ל. והנה הגאון המחבר זצ"ל הניח אחריו ברכה ספרים מאירים כספירים והמה בכתובים, והיו צבורין ומונחים בקרן זווית משנת תכ"ג - שנצחו אראלים את המצוקים ונשבה ארון הקודש שנתבקש הגאון הנ"ל בישיבה של מעלה, כד הוי בר מ"ג שנין. והספרים היו ספונים וטמונים, לא שזפתים עין רואים, עד שהעיר ה' רוח בנו - הוא ניהו האלוף והמרומם והתורני מוהר"ר יחזקיאל[!] נר"ו, וטרח ויגע עצמו בטרחא כפולה ומכופלת, להוציא לאור משפט הספר הזה, לעשות נחת רוח לנשמת אביו הגאון זצ"ל, ולהודיע טיב טבעו בעולם.. נדפס פה פרנקפורט דמיין..

ובהקדמתו של רבי יחזקאל בנו של המחבר כותב,
אתן שיר ושבח והודי' לא-ל שעזרני להוציא אפס קצהו תעלומה לאורה, מספר ברית שלום הזה, מכתבי הקודש שחיבר אבי המנוח הגאון מהר"ר פנחס זצ"ל... אחר שנתבקש אבי המנוח זצ"ל בישיבה של מעלה, אחר שנצחו האראלים את המצוקים יום עשירי לחודש אדר תכ"ג לפ"ק. ונשארנו יתומים קטנים, אני ואחי האלוף המרומם התורני הרבני מהר"ר יצחק אייזק נר"ו, וגם אחותיי ז"ל ממש אבינו לא הכרנו... ובהיות שאמנו הצנועה והחסידה הרבנית מרת רחל נשמתה בג"ע [בגן עדן], בת הקצין מהר"ר שמשון וולאדוור זצ"ל, לא רצתה לבגוד בנו באשר אחר שנתארמלה, והיתה בת שלשים שנה ורצו לישא אותה כמה גדולי הדור והיא לא רצתה, רק התאבלה על בעל נעוריה, והדריכה אותנו בדרך ישרה, וכל מגמותה הי' כדי שנלמוד ועשתה אתנו שידוכים מהוגנים... 

ונסכם את המידע הקצר. רבי פנחס נולד בשנת ש"פ לאביו רבי פילטא שהיה דיין בפוזנא, נשא לאשה את הרבנית מרת רחל שהיתה צעירה ממנו בכמה שנים, בתו של רבי שמשון מהעיר וולאדאווא [הסמוכה לבריסק], ולימים נתמנה לרבה של העיר. רבי פינחס נפטר בהיותו כבן ארבעים ושלש, י' אדר תכ"ג, והשאיר אחריו אלמנה צעירה עם בנים ובנות.

ואלו הם צאצאיו:
מההקדמה, אנו יודעים רק את שם בנו ר' יחזקאל המוציא לאור, שהיה היה חתנו של רבי ישראל יהודה לייב אב"ד ור"מ בק"ק קאוולי, ומתורתו הכין ר' יחזקאל לדפוס חיבר בשם נחלת יהודה, ואף קיבל עליו הסכמות, אלא שלא נדפס בסופו של דבר, רק בתוך הספר ברית שלום, הביא מעט מדבריו. [על ר' ישראל יהודה זה, נכתב שהיה בנו של ר' יעקב פורית מלבוב, וחתנו של האלוף מן רישר מפרעמיסלא, ויש לציין עוד להסכמתו של רבי אריה לייב במוהר"ץ אב"ד סלוצק, הקורא לר' יחזקאל חתן דודתי].
עוד הזכיר בהקדמה בן נוסף, הוא ר' יצחק אייזיק, ובתוך הספר הביא ממנו דברי תורה, וכותב עליו שהיה ראש ומנהיג דגליל מדינת זאמוט, ופרנס ומנהיג דעיר חדשה.
מתוך הספר עצמו, יש פרטים על עוד שני בנים לר' פנחס, והם
משם בנו ר' נתנאל ז"ל הביא המחבר בסוף פרשת בלק.
ומשם בנו הבחור זונדל שנפטר צעיר, הובאה קושיא בפרשת וזאת הברכה.

עיון נוסף בספר, יגלה לנו פרטים נוספים על ר' פנחס ומשפחתו.
בסוף פרשת בראשית מביא מאחיו הרבני המנוח מהר"ר נתנאל זצ"ל.
בפרשת וישב מזכיר מה ששמע מאחיו ר' יחזקאל.

גם מחותנו זקינו מביא רבי פנחס, וקוראו בשם רבי מרדכי קמץ, ואין אנו יודעים אם הוא אבי חותנו ר' שמשון, או חותן חותנו.
עוד מעט על משפחתו של רבי שמשון ניתן ללמוד, מההסכמה האבודה של רבי שמשון אב"ד ארלי, בן דודתו של רבי יחזקאל, שכותב עליה שנאבדה ממנו לפני הדפסת הספר. ניתן רק לשער כי רבי שמשון אב"ד ארלי אף הוא בן בתו של רבי שמשון וולאדאווער. רבי שמשון זה, היה אחר כך בקראקא, וחתם משם באיסרו חג סוכות תפ"ט על ספר דברי הברית לרבי אברהם צבי הירש, זאלקווא תפט.

כמו כן, מזכיר רבי פנחס מרבותיו, במקום אחד כותב, "זכור אזכרנו מה ששמעתי מהגאון הקדוש והטהור מוהר"ר יעקב זלה"ה", ואין לנו יכולת לדעת מיהו רבי יעקב זה, רק זאת ברור, שאין זה רבי יעקב אב"ד פוזנא [בנו של רבי יצחק מפוזנא, וחתנו של הסמיכת חכמים], שהרי הוא חי שנים רבות אחר פטירתו של רבי פנחס, ואף לאחר הדפסת הספר, ואין זה שייך שישמע ממנו, ושיכתוב עליו זלה"ה. עוד בפרשת כי תשא מביא בנו של המחבר ר' יחזקאל בהג"ה: "שמעתי ממורי ש"ב מוהר"ר יחזקאל", גם כאן, אין לנו ראיה ברורה במי מדובר. אך יתכן לשער כי מדובר ברבי יחזקאל קצנלבוגן אב"ד אה"ו בעל הכנסת יחזקאל, שהרי אף גיסו רבי אשר גינצבורג אב"ד פינסק, אף הוא קרא לרבי פנחס ש"ב, ואולי הם שניהם שארי בשרו מאותו צד, ויש עוד לחקור בזה.
גם רבי מרדכי במוהר"צ הירש, החותם בין רבני ועד ארבע ארצות, אף הוא קורא לרבי פנחס ש"ב.

יש להרחיב ולהאריך עוד בחקר משפחתו של רבי פינחס, ביחוד על בית אביו רבי פילטא שהיה דיין מבני ישיבה דק"ק פוזנא, ובהזדמנות אחרת אי"ה נשלים זאת.

תגובה 1: