רבי אהרן כהן ראש ישיבת חברון

לרגל יום הזכרון לפטירתו של הגאון רבי אהרן כהן זצ"ל ראש ישיבת חברון ראיתי לנכון לכתוב עליו כאן בבלוג תולדות ושורשים. רבי אהרן לא הותיר אחריו צאצאים, ונפטר ערירי, ומשכך, נוכל להתמקד רק באילן היוחסין שלו, מצד אבותיו.

רבי אהרן נולד סמוך לעיר קובנא בשבת הגדול תרס"ד. למד בישיבת לומזה בימי מלחמת העולם הראשונה, כאשר נדדה הישיבה לסמיאטיטש, לפרילוקי ולקרמנצ'וג. בהיותו כבן חמש עשרה, נתעלה ללמוד בישיבת כנסת ישראל בסלבודקה, הסמוכה למקום מגורי הוריו. והיה ר' אהרן אומר, כי מעט הזמן שזכה לשמש את הסבא מסלבודקה, היה היסוד להתפתחותו בחכמה וביראה.

רבי אהרן כהן, מתוך הספר הכהן הגדול מאחיו

בשנת תרפ"ד, עלה לארץ עם הראשונים מבני הישיבה, שעלו לארץ ישראל, והיו היסוד לישיבה בחברון. בי"ד סיון תרפ"ט [כחודשיים לפני הפרעות] נלקח לחתן למרת צילה בתו של ראש הישיבה הגאון רבי משה מרדכי אפשטיין.  את אילן היוחסין של הגאון רבי משה מרדכי אפשטיין ומשפחתו כבר הצגנו בעבר כאן בבלוג,, בעת שכתבנו על פטירת נכדו רבי שמשון אפשתיין.

רבי אהרן כהן עם גיסיו, רבי משה חברוני ורבי יחזקאל סרנא, ור' פייבל אפשטיין

לאחר פטירת חותנו, בשנת תרצ"ד, החל רבי אהרן למסור שיעורים בישיבה, נודע בגאונותו וחריפותו המיוחדות. התפרסם גם בעבודת ה' מופלאה, ונמשך לבו להתקרב אל קהילות החסידים שבירושלים, ובפרט אל ר' אהרל'ע ראש חבורת שומרי אמונים.

בשנה האחרונה לחייו חלה, ונתייסר קשות, עד לפטירתו, ביום י"ח סיון תשכ"א. ת.נ.צ.ב.ה.

וזו מגילת יוחסין של רבי אהרן כהן

שלשלת היוחסין של המשפחה - משפחת הכהונה - היתה משתלשלת ועולה דור אחר דור עד משמשי המזבח, כמקובל אצל זקני המשפחה שהי' להם מגילת יוחסין עתיקה שהיתה רשומה על קלף, ומגילה זו נשרפה בשריפה הגדולה שפרצה בבית זקנם זצוק"ל. ומשאבדה המגילה, אין לנו אלא לכתוב את אשר אנו יודעים היום, על מנת שגם זה לא ישתכח ברבות הימים.

אביו רבי אברהם מרדכי כהן, נולד בשנת תרכ"ח בקובנא, נשא לאשה את מרת חיה שרה לבית גרוס. נתקרב לחסידי קוידינוב, היה מלמד בת"ת בקובנא, ושימש גם כמוהל מומחה, והיה מל ילדים במסירות נפש, אף תחת השלטון הקומוניסטי. בשנת תר"צ עלה לארץ ישראל, ומקומו קבע בירושלים, המשיך את מלאכתו ושימש מלמד בסניף עץ חיים בזכרון משה, ולימים פתח חדר פרטי, כינויו בפי כל היה, 'דער רוסישער מלמד'. הוא נפטר אחר אריכות ימים, בהיותו כבן תשעים, י"ט סיון תשי"ח, ומנוחתו בבני ברק. חיה שרה נפטרה עוד בקובנא, כ' שבט תרפ"ו.

אביו של רבי אהרן כהן, מתוך כריכת הספר לזכרו

לזכרו ולזכר משפחתו, נדפס הספר 'ספר זכרון - צאצאי רא"ם'.

בניהם: א. רבי אהרן כהן דידן. ב. רבי יוסף כהן, זוגתו מרת נחמה דבורה לבית לוין. נפטר י"ג אלול תשכ"ח בירושלים.  הוא חותן הגאון רבי שאול קוסובסקי. ג. רבי יעקב מאיר כהן, נשא לאשה בירושלים את מרת לאה לבית פריימן, ביום י' כסלו תרצ"ד, [יום פטירת הגאון רבי משה מרדכי אפשטיין ראש הישיבה דחברון, וחותן אחיו ר' אהרן]. ד. מרת גוטה מלכה כהן הי"ד נהרגה בשואה. ה. מרת טייבל איטה גולוב, נפטרה בשבת ט"ו שבט תשמ"ג. ו. מרת אסנת אשת ר' יעקב רזניק, נפטר כ"ח תמוז תשל"ז. ז. מרת צינא מרים.

אביו הגאון רבי יוסף כהן, נולד בשנת תקצ"ד לערך, בצעירותו נודע בשם המתמיד מאיישי שוק, כי היה לומד שמונה עשרה שעות ביממה. היה חבירו ועמיתו של הגאון ר' אליעזר גורדון מטעלז, והיה חביב מאד על ר' ישראל מסלנט. כיהן כרב ההר הירוק בקובנא, "גרינער בארג". נפטר בתחלת חודש אדר תרמ"ג, זמן קצר אחר פטירתו של ר' ישראל סלנטר, לאחר שעוד נכח בהספד הגדול שערך ר' איצל'ה בלאזער בקובנא.

רעייתו מרת שפרה [מרים], נולדה בשנת תקצ"ד לערך נפטרה אחריו, ביום י"ט ניסן תרנ"ו.

בניהם: א. ר' אברהם מרדכי כהן הנ"ל. ב. ר' משה לייב כגן נולד בשנת תרכ"ב לערך, רב ההר הירוק על מקום אביו, ודיין ומו"ץ בבית דינו של הגאון רבי יצחק אלחנן ספקטור. זוגתו מרת מלכה רייזי לבית רבל. בתם מרת פרומה היתה אשת ר' שרגא פייבל גיברלטר מקובנא. ג. צמח דוד קגן נולד ט"ו אלול תרל"ז. ד. יעקב קגן נולד א אב תרל"ה.

אביו, רבי משה לייב כהן מיחוסי כהונה.

רבי יוסף כהן הנזכר לעיל, היה חתנו של הגאון המקובל רבי שבתי יוסף מקובנא, שנודע כמקובל גדול, ומפורסם לתלמיד חכם וקדוש. נפטר כנראה לפני שנת תרנ"א, שאז כבר נקרא נכד על שמו.

בספר 'יסור יסרני' מסופר, כי ביום שמלאו לר' יוסלה שמונה עשרה שנים, נכנס חותנו לעתיד, רבי שבתאי יוסף לבית המדרש 'נביזר' בקובנא, כדי לחפש חתן מצוין לבתו, לפתע הבחין ברבי יוסלה ונעמד לידו, כדי לדבר אתו בלימוד ולראות אם אכן גדלותו רבה, כפי שמספרים.

ומה שם משפחתו של ר' שבתי יוסף?

כאשר רבי אהרן עצמו, הזכירו בהנצחה בראש ספרו 'בית אהרן' [שבת, מועדים, זרעים] שהדפיס בשנת תש"ך, הזכירו בלא שם משפחה. אולם בהקדמה לספרו הנוסף, ספר 'בית אהרן' [ענייני שבת ומועדים], שנדפס בשנת תשמ"ז שנים רבות לאחר פטירתו על ידי בן אחיו, הוצמד לר' שבתאי יוסף השם רשקס, ואחריו נמשכו  גם כותבי התולדות, הסופר ר' שמעון יוסף מלר בספר 'הכהן הגדול מאחיו', ובן המשפחה ר' יצחק אלחנן גיברלטר בספרו 'יסור יסרני'.

אולם, מעיון ברישומי הממשלה, לא נמצא בשום מקום בקובנא, רישום על שבתי יוסף רשקס.

אם כן, מנין הגיע השם רשקס?

התשובה נמצאת בהנצחה בספר בית אהרן הראשון תש"ך, שם כותב רבי אהרן כך:

שארי הנדיב העסקן הנכבד רב פעלים להחזקת התורה ולמעשה הצדקה והחסד, מר חיים שבתאי לייב ראסקעס נ"י ונות ביתו העסקנית הנכבדה מרת רבקה תחי', שנדבו סכום חשוב לעת חגיגת יובל כלולותם, לעי"נ אביו הרב ר' שלום יצחק ב"ר יוסף ראובן ז"ל, ולעי"נ אמו שפרה רבקה בת דודי זקני הרב ר' קהת ז"ל.

שפרה רבקה רשקס זו, היתה בירושלים, ונכתב עליה בספר בנות ציון וירושלים של פנחס גרייבסקי, הוא כותב עליה, כי נולדה בקובנא לאביה הר' קהת שרהזאן ז"ל תלמידו של הגאון הגדול רבי מרדכי מלצר זצ"ל.

חיפוש ברישומים מליטא, מראה, כי שם אביו של ר' קהת שרהזון היה שבתי יוסף. [פעם נרשם שם המשפחה SHORISON, ולעתים נרשם השםSHORENZON , אך זה ברור שמדובר  על אותו קהת, ומוזכרת אצלו גם בתו רבקה הנ"ל].

ראינו, שרבי אהרן קורא להרב ר' קהת, דודי זקני.

ועל זקנתו שפרה, כותב שהיתה בת ר' שבתי יוסף.

אם כן, ברור ששפרה היתה אחות של ר' קהת שרהזאן, ושם אביהם ר' שבתי יוסף שרהזאן.

מנין אם כן הגיע השם רשקס?

אני משער שהאחיין שעסק בהדפסת הספרים - ר' זלמן כהן, ידע שר' חיים שבתי רשקס היה בן דוד למשפחה, מצד הסבא ר' שבתי יוסף, וטעה לחשוב שהיה נכד לר' שבתי יוסף מצד אביו, ולכן גם ר' שבתי יוסף היה ממשפחת רשקס, אך למעשה ר' חיים שבתי היה נכד לר' שבתי יוסף מצד אמו, ולכן הם לא נשאו את אותו שם משפחה.

ומאז חזרה טעות זו ונתאזרחה כדבר פשוט גם אצל שאר בני המשפחה.

ואל תענה ותאמר לי שר' חיים שבתי לקח את השם רשקס, מצד אמו, כי ידוע לי מפי צאצאי אחיו של ר' שלום יצחק, שנשאו אף הם את השם רשקס.