רבי שניאור קוטלר ראש ישיבת לייקווד

בשבת' ג' תמוז, ימלאו שלושים שנה לפטירתו של הגאון רבי יוסף חיים שניאור קוטלר ראש ישיבת לייקווד שבאמריקה. במאמר שלפנינו, נסקור חלקים מתוך עץ משפחה שלו, על פי מגילת יוחסין שכתב זקינו אבי אביו רבי שניאור זלמן קוטלר. אך תחילה נכתוב בקצרה מי היה האיש.

ר' יוסף חיים שניאור נולד ביום ט' תמוז תרע"ח, לאביו הגאון רבי אהרן קוטלר, שגר אז סמוך על שלחן חותנו בסלוצק. בעקבות המהפכה הקומוניסטית, ברח אביו עם חלק מתלמידיו לעיר קלצק, ויסד בה את הישיבה מחדש. בבחרותו למד בישיבת כנסת בית יצחק בקמניץ, בראשותו של הגאון רבי ברוך בער לייבוביץ. בפרוץ מלחמת העולם השניה, נמלט לעיר וילנא, שם נכנס בברית האירוסין עם בת ר' אריה מלכיאל פרידמן מקובנא, סבו רבי איסר זלמן מלצר שלח לו סרטיפיקט מארץ ישראל, וכך ניצל מאימי המלחמה.

רבי יוסף חיים שניאור קוטלר ראש ישיבת לייקווד

בירושלים למד בישיבת חברון, ונתקרב גם אל הרב מבריסק רבי יצחק זאב סולובייציק, וכמובן שגם נהנה מקירבת סבו ר' איסר זלמן שכיהן כראש ישיבת עץ חיים. בשנת תש"ו נסע לארצות הברית, והצטרף אל אביו בפיתוח הישיבה הגדולה בלייקווד. לאחר פטירת אביו בשנת תשכ"ג, עמד רבי שניאור בראשות הישיבה, לאחר שכבר בחייו הגיד שיעורים בפני הבחורים. ביום ג' תמוז תשמ"ב נפטר לאחר מחלה קשה. 

בלווייתו שהתקיימה בבורו פארק, השתתפו למעלה מחמשים אלף איש. וארונו הוטס לארץ ישראל והובא לקבורה על הר המנוחות, סמוך לאביו וזקינו. מחשבי החשבונות אמרו, כי אביו רבי אהרן כיהן בראשות הישיבה בלייקווד, תשע עשרה שנה, שבעה חדשים ויום אחד, ואף ר' שניאור, כיהן תשע עשרה שנה, שבעה חדשים ויום אחד.

וזה סדר יחוסו של רבי שניאור

         א.         אביו הגאון רבי אהרן קוטלר מייסד וראש הישיבות, בקלצק, ובלייקווד. נולד תרנ"ב בסוויסלאץ, נתייתם מהוריו בילדותו, בנערותו למד בישיבה בקרינקי אצל הגאון רבי זלמן סנדר כהנא שפירא, אחר כך למד בישיבות סלבודקה וסלוצק. נשא את זוגתו הרבנית מרת חנה פרל בתו של הגאון רבי איסר זלמן מלצר.
           בשנת תרע"ד נתמנה לר"מ בישיבה בסלוצק, וכאמור בשנת תר"פ עבר לקלצק, ושם הרביץ תורה עשרים שנה. בראשית המלחמה נמלט דרך יפן לארצות הברית, בשנת תש"ד יסד את הישיבה

          ב.         אביו הגאון רבי שניאור זלמן פינס קאטלר אב"ד סוויסלאץ [היא סיסלוביץ]. נולד תרט"ז, למד בישיבת וואלאזין בתקופתו של הנצי"ב. נפטר כ"ד אב תרס"ג. זוגתו [השניה?] מרת שרה פעשע נפטרה בשנת תרנ"ו.

          ג.          אביו ר' משה פינס מהעיר סוויר, ואחר כך במינסק. זוגתו מרת בת שבע.

          ד.         אביו ר' אליהו פינס.

         ה.         אביו הגאון הגדול רבי יצחק פינס ראב"ד דק"ק מינסק, החל משנת תקע"ט עד לפטירתו בשנת תקצ"ו. זוגתו מרת רחל.

          ו.          אבי רבי נפתלי הערץ פינס.

          ז.          אביו רבי יצחק פינס.

         ח.         אביו רבי מרדכי פינס.

         ט.         אבי הגאון רבי יעקב פינס ראב"ד סלוצק. חיבר ספר על שלחן ערוך יורה דעה ונשאר בכתב יד. זוגתו בת רבי יצחק כהנא שפירא. [בנו האחר רבי אהרן פינס אב"ד שקלוב, היה זקינו של רבי דוד פינס אב"ד פרוזין, שנזכר במאמר הקודם על אשתו השניה של רבי יוסף פיימער].

          י.          אביו ר' מרדכי.

        יא.        אביו כנראה, רבי יעקב אב"ד טומשוב אשר נהרג על קידוש ה' בגזירת ת"ח במדינת פולין בק"ק צויזמיר. [ידוע שרבי יעקב פינס אב"ד סלוצק היה נכדו]. הוא היה מהמסכימים להדפסת הש"ך בדפוס הראשון בקראקא שנת ת"ו.

מרת חנה פרל אשת רבי אהרן קוטלר, היתה כאמור בתו של הגאון רבי איסר זלמן מלצר. אודות משפחתו כבר הרחבנו בעבר בבלוג, כאשר כתבנו על פטירתו של רבי יהודה עמיטל.

מרת שרה פעשע אשת רבי שניאור זלמן פינס, נפטרה כ"ח שבט תרנ"ו, היא היתה בת ר' מרדכי וויגאדסקי, כאמור בידיעה על פטירתה מעיתון הצפירה.

מרת בת שבע אשת ר' משה פינס, היתה בת אחותם של הגאונים הגדולים רבי יעקב מקארלין ורבי יצחק מקארלין.

מרת רחל אשת רבי יצחק פינס אב"ד מינסק, היתה בת רבי יונה מוילקאמיר, ומנוחתו בוילנא, בן ר' יהודה מסמארגאן. אשת ר' יונה היתה ממשפחת ברודא המפורסמת, ומעלה בקודש.

רבי נפתלי הערץ פינס הנ"ל, היה חתן רבי אליהו הלוי מהוראדנא, הנקרא במינסק ר' אליהו עקיבעס. בן ר' אורי פייבוש מגזע הגאון רבי נתן שפירא בעל המגלה עמוקות.

ר' אריה מלכיאל פרידמן מקובנא

על משפחת חותנו של רבי שניאור, הגאון רבי אריה מלכיאל פרידמן, כבר כתבנו בעבר בבלוג, כאשר נפטר חתנו השני, הלא הוא הגאון רבי חיים סרנא ראש ישיבת חברון בגאולה.