כידוע, בעבר, התמותה בגיל צעיר, ממחלות, היתה נפוצה
הרבה יותר מאשר בזמנינו, ובפרט אצל נשים שהיו נפטרות פעמים רבות בשעת הלידה, ובשל כך,
היה מצוי הרבה יותר נישואין שניים, ולפעמים גם יותר. תופעה זו יצרה בלבול בתחום מחקר
יוחסין, בשל העובדה, כי לפעמים שתי אחים, אחד מהם מיוחס לרב אחד, מצד אמו, ואחיו אינו
שייך כלל לאותה משפחה, שכן הוא נולד מאם אחרת לחלוטין. ובכך, עץ המשפחה עלול להסתבך.
אצטט כאן קטע מהקדמת הספר 'מדת משנה', הממחיש את הבעיות שיכולות להיווצר מענין זה. רבי אליעזר צבי פינעס, שימש כרב בעיר טאראגין הסמוכה לקובנא, נפטר לפני שבעים וחמש שנה, ביום כ"א טבת תרצ"ז, בהיותו בן כתשעים ושלש שנים. ר' אליעזר צבי חיבר ספר 'מדת משנה', והוא כולל חידושים וביאורים על שתא סדרי משנה... ווילנא תרעד. ואלו דבריו בסוף הקדמתו:
אילו לא היינו רואים את תחילת חתימתו, אלא רק את סופה, שכותב, "ואחי אבי הי' הגאון המפורסם ר' מאיר בן הגאון הגדול מופת הדור ר' יוסף שהי' אב"ד דק"ק סלוצק", היה אפשר להבין שמחבר הספר הוא עצמו בן בנו של רבי יוסף פיימער אב"ד סלוצק. אלא שבראש דבריו, כתב שאביו היה בנו של "הרב הגאון המקובל רב דק"ק טורעוו", ולא ידענו עד היום שר' יוסף פיימער כיהן גם כרב בק"ק טורעוו, זאת ועוד, ידוע ששם אביו של רבי יוסף פיימער היה ר' מאיר, והוא לא שימש ברבנות, וכאן כתוב שהרב דק"ק טורעוו היה בן ר' אליעזר רבה של שערשוב.
אם כן, ברור שמחבר הספר לא היה בן בנו של רבי יוסף פיימער, למרות שר' מאיר בן ר' יוסף פיימער, היה אחי אביו. על כרחך, שר' אליעזר צבי פינחס/פינס, ור' מאיר פיימער, היו אחים מאותה האם, אך לא מאותו האב.
הדברים ברורים, רבי אשר יום טוב ליפמאן נשא אשה, ובשנת תרפ"ו לערך ילדה לו את ר' אליעזר צבי, זמן מה לאחר מכן ר' אשר יום טוב נפטר, בהיותו בן עשרים ושמונה, ואז הלכה האשה ונישאה בשנית לרבי יוסף פיימער אב"ד סלוצק שנתאלמן מאשתו בשנת תקצ"א כדלהלן. וילדה לו בשנת תר"א את בנו רבי מאיר פיימער שמילא את מקום אביו כאב"ד סלוצק לזמן קצר, ואחר כך כיהן בערים אחרות. ולאחר מכן חזר לגור בסלוצק כאדם פרטי ונפטר כ' אייר תרע"א [התאריך המדוייק מתוך פנקס החברא קדישא דסלוצק].
השאלה היחידה שנשארה פתוחה היא, האם ידוע לנו מי היא אותה אשה, אשר היתה אשת ר' אשר יום טוב ואשת ר' יוסף פיימער.
בתולדות רבי יוסף פיימער, שנכתבו על ידי ר' אלחנן שפירא, [נדפסו בכתב העת מוריה, ולאחר מכן בהקדמת ספריו בהוצאת מכון ירושלים], כתוב, שבראשונה נשא אשה רייזיל בת ר' מאיר, שנפטרה בצעירותה בסלוצק י' סיון תקצא במגפה, היא ילדה לו ארבעה בנים ושתי בנות. וכאשר נפטרה, נשא לאשה את הרבנית ויטא בת הרב יהושע פאלק הכהן מדאוויד-האראדאק נכדת הגאון רבי צבי הירש פרילוקר מבריסק, והיא ילדה לו את הבן ר' מאיר ועוד ג' בנות. ונפטרה בירשלים תרלד.
כידוע, בית הקברות בהר הזיתים תועד ברובו על ידי אשר בריסק, בספרו חלקת מחוקק, ורוב המציבות מהשנים ההם, בפרט של הרבנים, מתועדות. נפנה לחפש בספרו את מצבתה של מרת ויטא, ואכן היא נמצאת [בחוברת ז'] בחלקה ח' הידועה בשם חלקת הרבנים, שורה ט"ו מצבה י"א, וכך חקוק על המצבה: פ"נ האשה הרבנית והצנועה א"ח מרת וויטא בת הרב ר' חגי יהושע הלוי. א' הרב הגאון מו"ה ר' יוסף ז"ל אבד"צ דסלאוצק, נלב"ע י"ד תמוז ש' תרל"ד לפ"ק תנצב"ה.
אלא ששוב יש כאן סתירה, האם אביה של ויטא, היה ר' יהושע פאלק הכהן מדאוויד-האראדק, או שמא הוא היה ר' חגי יהושע הלוי. או שמא, מדובר כאן באשה נוספת, דהיינו שרבי יוסף פיימער, נתאלמן בשנית, ונשא אשה שלישית שאף היא נקראה בשם ויטא, והיא זו שעלתה לירושלים לאחר שנתאלמנה.
יתכן שהשם חגי המופיע בספר חלקת מחוקק, הוא שיבוש, ולמעשה כתוב על המצבה, הג', אלא שהאותיות נתעוותו ונקראו חגי. בין כהן ללוי, אונם לא מצוי להתבלבל, אך יתכן שויטא, עלתה לארץ ישראל, לבדה, ולא היה בירושלים מי שהכיר היטב את משפחתה, ולכן נוצר כזה בלבול.
אצטט כאן קטע מהקדמת הספר 'מדת משנה', הממחיש את הבעיות שיכולות להיווצר מענין זה. רבי אליעזר צבי פינעס, שימש כרב בעיר טאראגין הסמוכה לקובנא, נפטר לפני שבעים וחמש שנה, ביום כ"א טבת תרצ"ז, בהיותו בן כתשעים ושלש שנים. ר' אליעזר צבי חיבר ספר 'מדת משנה', והוא כולל חידושים וביאורים על שתא סדרי משנה... ווילנא תרעד. ואלו דבריו בסוף הקדמתו:
אלה דברי הצעיר והדל אליעזר צבי בה"ר אליעזר צבי
פינחס (שם המשפחה פינס מתחלף לעיתים בשם פינחס), חונה פק"ק טאראגין פלך קאוונא,
בן הרב הגאון המקובל רב דק"ק טורעוו, בן הגאון החסיד ר' אליעזר הרב דשערעשאוו,
בן הרב הגאון הגדול ר' דוד רב דק"ק פרוזין, ממשפחת חותנו של מהר"ם לובלין
ר' יצחק כהן, וממשפחת הלבוש וממשפחת המקובל בעל (המספר) [המחבר] ס' קנה חכמה. וממשפחת
אמי הנני נכד של הגאון ר' שמואל ממאלאט וממשפחת הורוויץ משפחת השל"ה הקדוש זי"ע
כמבואר בספר דעת קדושים, וחותני הי' הרב הג' הצדיק ר' אלי' שמואל יפה זצ"ל אב"ד
דשובאט במדינת קורלאנד, ועשרה דורות רבנים וגאונים עד הלבוש זי"ע. ואחי אבי
ז"ל הי' הגאון המפורסם מ' ר' מאיר בן הגאון הגדול מופת הדור וכו' מ' ר' יוסף שהי'
אב"ד דק"ק סלוצק. אלה דברי המתאבק בעפר רגלי ת"ח אליעזר צבי חונה
פה עיר טאראגין פלך קאוונא.
אילו לא היינו רואים את תחילת חתימתו, אלא רק את סופה, שכותב, "ואחי אבי הי' הגאון המפורסם ר' מאיר בן הגאון הגדול מופת הדור ר' יוסף שהי' אב"ד דק"ק סלוצק", היה אפשר להבין שמחבר הספר הוא עצמו בן בנו של רבי יוסף פיימער אב"ד סלוצק. אלא שבראש דבריו, כתב שאביו היה בנו של "הרב הגאון המקובל רב דק"ק טורעוו", ולא ידענו עד היום שר' יוסף פיימער כיהן גם כרב בק"ק טורעוו, זאת ועוד, ידוע ששם אביו של רבי יוסף פיימער היה ר' מאיר, והוא לא שימש ברבנות, וכאן כתוב שהרב דק"ק טורעוו היה בן ר' אליעזר רבה של שערשוב.
אם כן, ברור שמחבר הספר לא היה בן בנו של רבי יוסף פיימער, למרות שר' מאיר בן ר' יוסף פיימער, היה אחי אביו. על כרחך, שר' אליעזר צבי פינחס/פינס, ור' מאיר פיימער, היו אחים מאותה האם, אך לא מאותו האב.
מיהו אם כן, הרב דק"ק טורעוו אשר לא נזכר כאן
בשמו, והוא היה נשוי לאותה אשה שהיתה נשואה גם לרבי יוסף פיימער?
וכך כתוב שם בספר, באות א' סימן קנה, "הר' ר'
אליעזר צבי פינס, בהגאון הגדול ר' אשר יום טוב ליפמאן, בהגאון ר' אליעזר,
היה רך בשנים, ואב בחכמה, ירא וחרד לדבר ה', נפטר ערב סוכות שנת תר"ד, בן ח"י
שנה, חבל על דאבדין, ובנו הוא הרה"ג ר' אליעזר צבי רב ומ"ץ בטוראגין...".
ובאותו העמוד בסימן קסה כתוב, "הרב הגאון ר'
אשר יום טוב ליפמאן בהגאון ר' אליעזר אבד"ק שערשאוו, בהגאון ר' דוד אבד"ק
פרוזינאי, ר' אשר יום טוב היה מפורסם לגאון וצדיק, הי' אבד"ק הוראדאק וטוראוו,
נפטר ערך בן כ"ח שנים, ומ"כ בעיר שערעשאוו אצל אביו הגאון הנ"ל, הניח
אחריו ספרים הרבה כתבי יד..... והחבורים האלה הם מונחים אצל בן בנו הרב הג' ר' אליעזר
צבי רב דטוראגין, ואשתו היתה אחר כן להגאון ר' יוסף אבד"ק סלוצק, אם הרב
הג' ר' מאיר נ"י".
הדברים ברורים, רבי אשר יום טוב ליפמאן נשא אשה, ובשנת תרפ"ו לערך ילדה לו את ר' אליעזר צבי, זמן מה לאחר מכן ר' אשר יום טוב נפטר, בהיותו בן עשרים ושמונה, ואז הלכה האשה ונישאה בשנית לרבי יוסף פיימער אב"ד סלוצק שנתאלמן מאשתו בשנת תקצ"א כדלהלן. וילדה לו בשנת תר"א את בנו רבי מאיר פיימער שמילא את מקום אביו כאב"ד סלוצק לזמן קצר, ואחר כך כיהן בערים אחרות. ולאחר מכן חזר לגור בסלוצק כאדם פרטי ונפטר כ' אייר תרע"א [התאריך המדוייק מתוך פנקס החברא קדישא דסלוצק].
* * *
השאלה היחידה שנשארה פתוחה היא, האם ידוע לנו מי היא אותה אשה, אשר היתה אשת ר' אשר יום טוב ואשת ר' יוסף פיימער.
בתולדות רבי יוסף פיימער, שנכתבו על ידי ר' אלחנן שפירא, [נדפסו בכתב העת מוריה, ולאחר מכן בהקדמת ספריו בהוצאת מכון ירושלים], כתוב, שבראשונה נשא אשה רייזיל בת ר' מאיר, שנפטרה בצעירותה בסלוצק י' סיון תקצא במגפה, היא ילדה לו ארבעה בנים ושתי בנות. וכאשר נפטרה, נשא לאשה את הרבנית ויטא בת הרב יהושע פאלק הכהן מדאוויד-האראדאק נכדת הגאון רבי צבי הירש פרילוקר מבריסק, והיא ילדה לו את הבן ר' מאיר ועוד ג' בנות. ונפטרה בירשלים תרלד.
כידוע, בית הקברות בהר הזיתים תועד ברובו על ידי אשר בריסק, בספרו חלקת מחוקק, ורוב המציבות מהשנים ההם, בפרט של הרבנים, מתועדות. נפנה לחפש בספרו את מצבתה של מרת ויטא, ואכן היא נמצאת [בחוברת ז'] בחלקה ח' הידועה בשם חלקת הרבנים, שורה ט"ו מצבה י"א, וכך חקוק על המצבה: פ"נ האשה הרבנית והצנועה א"ח מרת וויטא בת הרב ר' חגי יהושע הלוי. א' הרב הגאון מו"ה ר' יוסף ז"ל אבד"צ דסלאוצק, נלב"ע י"ד תמוז ש' תרל"ד לפ"ק תנצב"ה.
אלא ששוב יש כאן סתירה, האם אביה של ויטא, היה ר' יהושע פאלק הכהן מדאוויד-האראדק, או שמא הוא היה ר' חגי יהושע הלוי. או שמא, מדובר כאן באשה נוספת, דהיינו שרבי יוסף פיימער, נתאלמן בשנית, ונשא אשה שלישית שאף היא נקראה בשם ויטא, והיא זו שעלתה לירושלים לאחר שנתאלמנה.
[כאן המקום לתת קרדיט
לפורום משפחות סופרים באוצר החכמה, אשר הסתירה האחרונה נחשפה על ידי החברים שם].
יתכן שהשם חגי המופיע בספר חלקת מחוקק, הוא שיבוש, ולמעשה כתוב על המצבה, הג', אלא שהאותיות נתעוותו ונקראו חגי. בין כהן ללוי, אונם לא מצוי להתבלבל, אך יתכן שויטא, עלתה לארץ ישראל, לבדה, ולא היה בירושלים מי שהכיר היטב את משפחתה, ולכן נוצר כזה בלבול.
אז מה הסוף? אליזר צבי פינס המדובר שייך למשפחתי (משפחת פינס המוכרת) השאלה הזו מטרידה אותי כבר זמן רב,,,
השבמחק