רבי נפתלי הירץ הלוי מיפו

מאה ועשר שנים מלאו אמש לפטירתו של הגאון הצדיק רבי נפתלי הירץ הלוי וידנבוים אב"ד יפו. אין לו אילן יוחסין גדול ומורחב, ומן הראוי שצאצאיו יעשו עבודת שורשים מקיפה, על מנת שנכיר את עץ המשפחה המלא שלו.
רבי נפתלי הירץ נולד בביאליסטוק, י"ג חשוון תרי"ג [ולא תר"ג], בשנת תרמ"ג הדפיס בוילנא את הספר קרני אור לבעל יסוד ושורש העבודה עם הגהותיו וביאוריו. בשנת תרמ"ד יצא לארץ ישראל, יחד עם בנו טוביה, והגיעו לארץ ישראל בערב סוכות תרמ"ה, אשתו ושאר ילדיו הגיעו כשנה אחת מאוחר יותר. בתחילה התיישב בשכונת מאה שערים, שם הרביץ תורה בישיבה של חברת 'דגל תורה'. משהכירו בגדולתו חפצו למנותו כסגן לרבה הישיש של העיר הגאון רבי שמואל סלנט, אך לבסוף עלה הצורך למנותו כרב לקהילה ביפו ובנותיה המושבות החדשות. למשרה זו נתקבל בשנת תרמ"ז, והניח את כל היסוד לחיי היהדות בעיר, שחיטה כשרה, הכנסת אורחים, תלמוד תורה, מצוות התלויות בארץ וכדומה.

תמונת רבי נפתלי הירץ אב"ד יפו, מתוך קטלוג קדם

אך לבו נשבר בקרבו בראותו כי המתישבים אינם חפצים כלל בקיום התורה והמצוות, ובמכתב להנצי"ב הוא כותב, "שאנכי כבר גמרתי אומר לשוב ירושלימה כי מרוב חולשתי ראיתי כי לא אוכל עוד לראות את כל התועבות הנעשות בתוכה, וירא אנכי כי לימים יבואו לא תהיה יפו "גרועה" מאלכסנדריה ואמריקה". עוד פרשה עגומה היתה כאשר חסידי חבד שביפו הביאו רב לכהן עליהם בברית אחת עם החילוניים, בהביאם שוחטים חדשים לעיר, צעד שנתפס כבזוי והתגרות בר' נפתלי הירץ, "המדיחים התחברו את המתחסדים והמטהרים ויבעטו ברבם... אשר הוא כחומה להדת וליהדות ויעטפו את מעשיהם במסוה של קנאת הדת חסידות ומתנגדות".

עוד בהיותו בביאליסטוק, פקיע שמיה כמומחה בהכנת כתבי יד בקבלה לדפוס, ובהגהות והערות, כך ספר קרני אור לגאון רבי אלכסנדר זיסקינד מהוראדנא בעל יסוד ושורש העבודה, וכך ספר יהל אור לגאון מווילנא.

גם בארץ ישראל עסק רבות בתורת הגר"א, ורכש בדמים מרובים כתבי יד מצאצאיו של הגאון מוילנא, על מנת להדפיסם. ואכן הדפיס סידור הגר"א, עם ביאורים משלו על דברי הגאון, שנות אליהו מהגר"א על מסכת שבת וספרים נוספים, מהגאון, וכן ממקובלים אחרים, כך למשל הספר ברית עולם, [מהגאון מקובל בדורות הקודמים] עם הערותיו בשם לוחות הברית. בהסכמת רבי יוסף חיים זוננפלד לספר ברית עולם, האריך בשבחו של ר' נפתלי וזה לשונו, "והגאון המפרש גם הוא היה מהמסתתרים הגדולים, אשר זכיתי לשיחתו, וממש מעולם לא החזיק טובה לנפשו, ונתקיים בו כל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה, כי בלתי זה כמעט א"א לחבר חיבור כמוהו".

במכתב מיום ר"ח אייר תר"ס כותב רבי שמואל סלנט [כפי הנראה בעקבות הפולמוס דלעיל], "הרב הגדול המפורסם בתורה ויראת ה', מו"ה נפתלי הירץ הלוי שיחי' עלה מעירו ביאליסטוק לעירנו הקדושה ושמו הטוב הולך לפניו בתור אדם גדול ירא אלקים ובעל מדות מצוינות נקי כפים ובר לבב ... וכן הכירו בו כל גדולי ירושלים ת"ו כי מאנשי המעלה השרידים היחידים הנהו ויכבד על פניהם ... והרב הגאון הצדיק המנוח מו"ה יהושע ליב דיסקין ז"ל אב"ד דק"ק בריסק, ואבדל לחיים אני הח"מ סמכנו ידינו על הרה"ג הרנ"ה הנ"ל להושיבו לרב ואב"ד ביפו". (נדפס בכתב העת ישורון ה עמ' קעט).

נפטר בירושלים ביום י"ב סיון תרס"ב, [יש שכתבו בטעות שנפטר ביום י"ד סיון], והוא אך בן חמישים שנה. על מצבתו נכתב "ציון במר תבכה על גניזת ספר תורה, הרב הגאון הצדיק אב"ד דעיה"ק יפו והמושבות ת"ו. שמן תורק שמו מוה' נפתלי הירץ בהרב הדרשן מוה' אריה ליב הלוי מביאליסטוק, אוצר מלא תורה ויראה וכל המדות החמודות. מסובל ביסורים יגע מעודו בכל כחו על התורה, והוציא לאור תעלומה סידור הגר"א עם ביאורו, ועוד הרבה ספרים, ומסר נפשו להעמיד ישוב המוסדות על דרך התורה, בשנת היובל לימי חייו שב לאחוזתו ועלתה נשמתו הטהורה לשמים בקריאתו בפיו פסוק שמע ישראל בדבקות, יום ה' י"ב סיון בסתר, בעה"ק ירושלם, ויעמוד לגורלו לקץ הימין, ת.נ.צ.ב.ה.".

אשתו של רבי נפתלי הירץ מרת חיה צביה לא ידוע לי בת מי היתה, נפטרה כ"ד ניסן תרע"ח, בכפר סבא, לשם גורשו רבים מתושבי תל אביב בעת המלחמה העולמית הראשונה.

להלן עץ משפחת אבותיו של רבי נפתלי הירץ.

אביו, רבי אריה לייב הלוי ויינשענקער. היה דרשן מ"מ בביאליסטוק, ועלה לארץ ישראל לעת זקנה, לאחר פטירת בנו. נפטר בירושלים ט"ז שבט תרע"ד. אשת ר' אריה, גיטל, נפטרה בביאליסטוק ט' טבת תרכ"ט. לר' אריה לייב היה עוד ארבעה בנים [יתכן שחלקם היו מאשה אחרת]. א. מאיר וויידנבוים שנפטר י"ב כסלו תש"א, ואשתו מרת ריינא נפטרה כ"ד סיוון תרצ"ג ושם אביה אליעזר. ב. נחמן וידנבוים. ג. שלמה נחום וידנבוים. ד. אליעזר וידנבוים.

אביו, רבי שלמה הלוי.

על פי מה שציטטנו בעבר מספר היזכור לביאליסטוק, אמו של ר' לייב, מרת מאריאשע, היתה בתו של רבי נפתלי הירץ קרצ'מר, אבי אמו של הפתחי תשובה. אך יש לי כמה ספקות בנוגע לאמיתות ענין זה.

ואלו הם צאצאיו של ר' נפתלי הירץ:

• רבי יוסף הלוי, נולד בביאליסטוק בשנת תר"ל לערך, לאחר עלותו לארץ נשא לאשה את מרת ברכה צפורה בת רבי אברהם אלקנה זקס מירושלים. בשנת תרמ"ט נתמנה לרב היקב בראשון לציון, וממונה על הפרשת תרומות ומעשרות. עסק רבות בהתפתחות השפה העברית והארמית, וגם ערבית, ופרסם כמה מחקרים בלשניים בקובצים ומאספים שונים. חבר כמה וכמה ספרים במקצועות התורה. למשל ספר 'יקר הערך', וספר 'הערוך' בסידור חדש על פי סדר התלמוד בבלי [כרך ראשון נדפס תל אביב תשא]. כמו כן, הדפיס ספרים שעסק בהם אביו, כמו 'ברית עולם', ו'פסקי חלה להרשב"א'. ניהל גם את התלמוד תורה במושבה, יחד עם רעו רבי יעקב מרדכי זינגר שהיה שו"ב שם. ר' יוסף האריך ימים ונפטר ח' כסלו תש"ט. צאצאיו: א. מרת רחל נולד בשנת תרנ"א, אשת ר' יעקב גד הרשלר מירושלים, היא נפטרה תרע"ט בראשון לציון, והוא נישא בשנית, ואחר כך היגר לדרום אפריקה, ונפטר שם בעיר מיוזמברג. ב. ר' אהרן פישל הלוי, נפטר בראשון לציון. ג. מרת שרה אלישבע נולדה בשנת תרנ"ט אשת ר' יהודה לייב קום, הוא נולד ברציצה שברוסיה בד' תשרי תרנ"ה, עלה לארץ בבחרותו, ונישאו בשנת תרפ"ד, עסק במסחר ובספרות, היה חבר אגוד הסופרים הדתיים, וגם ניהל קופת גמילות חסדים. (לזכר בנם בן ציון, נדפסה חוברת פרקי זכרון בהוצאת בני עקיבא). ד. ר' בן ציון הלוי נולד בשנת תר"ס נפטר ה' ניסן תרצ"ד וקבורתו בתל אביב, אשתו מרת רחל. ה. ר' חיים יהושע הלוי נולד תרס"ב, עבד ביקב בראשון לציון נפטר תשל"ב, אשתו מרת פנינה. ו. ר' נפתלי הירץ הלוי נולד תרס"ד נסע לאמריקה שם כיהן כחזן, ושם נפטר. זוגתו מרת יונה. ז. מרת אלקה נולד תרס"ו אשת ר' יוסף שלוין נפטרה תשל"ח. ח. תמר נולדה תרס"ו ונפטרה בילדותה.
• ר' טוביה הלוי
• מרת הינדא איילה אשת הגאון הצדיק רבי יוסף צבי הלוי [קלמנס], ממלא מקום חותנו כרב ואב"ד ביפו - תל אביב קרוב לשישים שנה. נולד בסלבודקה באלול תרל"ד [הוריו ר' אברהם הלוי ומרת חיה ריזה נשארו שם, אמו נפטרה כ"ב שבט תרנ"ג. אחותו מרת צפורה רשא היתה אשתו השלישית של ר' שלמה הומינר מירושלים], ותלמיד ישיבותיה ואף נסמך שם להוראה, בעלותו לארץ בשנת תרנ"א למד בישיבתו של רבי מרדכי גימפל יפה ביהוד, נישא בשנת תרנ"ב לערך, בשנת תרנ"ד עבר לירושלים, ונמנה בין מיסדי ישיבת מאה שערים. בשנת תרנ"ז חזר ליפו, ונתמנה כמורה הוראה בעיר. חיבר ספרים רבים במקצועות התורה, ובמיוחד על מצוות התלויות בארץ. המשיך את מסורת חותנו אף בענין תורת הגר"א, ויסד בתל אביב את בית כנסת הגר"א, שהתנהל תחת מרותו. נפטר בפורים י"ד אדר תש"ך, ולפני פטירתו ביקש להיקבר בטבריה. צאצאיו: א. חיים לוי נולד ביפו ג' אב תרנ"ד. מפעילי הלוחמים נגד המסיון ביפו, נהרג בהפצצה מאוירון במלחמת העולם הראשונה י"ח כסלו תרע"ו. אשתו מרת לוני לבית גולומב נפטרה אף היא בכפר סבא טבת תרע"ו. ב. נפתלי לוי מנקר בתל אביב, חתן ר' שכנא בן ציון גינצבורג. ג. יצחק לוי. ד. שמואל לוי נולד בשנת תרס"ט, היה חבר אצ"ל וממארגני ההפגנה ליד הכותל בשנת תרפ"ט. אשתו מרת רחל לבית ליפמן. ה. אריה לוי. ו. מרת שפרה.