יום שישי, 29 ביוני 2012

רבי יהודה לייב פישמן מימון

היום מלאו חמישים שנה, לפטירתו של רבי יהודה לייב הכהן פישמן מימון. לכן אני מפרסם כאן היום עץ משפחה שלו. רק לפני כן אזכיר בקצרה את תולדותיו.

רבי יהודה ליב נולד בעיירה מארקולשטי שבבסארביה, ביום י"ב כסליו תרל"ו. בעירו היה נקרא "לייב אברהם מלך'ס", על שם אביו. בבחרותו יסד בעיר "חברה משניות", ואחר כך "חברת עצים", ו"אחיסמך", ועוד פעולות לטובת אנשי העיר. בבחרותו נתחנך בישיבות ליטא, ושם נסמך להוראה על ידי הגאון רבי יחיאל מיכל אפשטיין אב"ד נובהרדוק בעל ערוך השלחן ועוד, אך עם זאת היה קרוב במעט לתנועת החסידות ושאף מרוחה. משנת תר"ס כבר כיהן כ'מגיד' בעיר הולדתו. ומשנת תרס"ה נתקבל לשמש כרב העיר אונגני הסמוכה. מנעוריו היה פעיל בחובבי ציון ובתנועה הציונית, ומשנת תרס"ב היה בין מניחי היסוד לתנועת המזרחי – הציונות הדתית.
בשנת תרע"ג עלה לארץ ישראל, והתיישב בתל אביב, עם גירושו מן הארץ בימי מלחמת העולם הראשונה, עבר לארצות הברית, ושב לארץ רק בשנת תרעט, אז עמד בראש תנועת המזרחי בארץ ישראל. היה ממייסדי הרבנות הראשית לארץ ישראל, תחת חסותו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק.

בשנת תרפו, כבר הדפיסו לכבודו את "ספר היובל לרבי יהודה לייב הכהן פישמן". היה חתן פרס ישראל לספרות תורנית, וזכה גם בפרס הרב קוק.
רבי יהודה לייב פישמן מימון. ויקיפדיה

כחובב ספר מושבע, יסד בשנת תרצ"ו את 'מוסד הרב קוק', הוצאת ספרים המוקדשת לספרות התורנית ומדע היהדות. משנת תרצ"ז ועד לפטירתו, במשך עשרים וחמש שנה, ערך את כתב העת סיני. מלבד זה, חיבר ספרים רבים, בעיקר לתולדות גדולי ישראל והציונות הדתית, אך גם בנושאים שונים. בפטירתו השאיר אחריו ספריה בת למעלה מארבעים אלף ספרים.
בקום המדינה, היה מחותמי מגילת העצמאות, ולאחר הכרזת העצמאות, בירך בקול ברכת שהחיינו. נתמנה לשר הדתות בממשלה הראשונה, תפקיד אותו נשא עד לשנת תשי"ב. שימש גם כחבר הנהלת הסוכנות הציונית.

וזה יחוס משפחתו,
  • אביו רבי אברהם אלימלך פישמן, נולד ביום כ"ג אדר תרי"ג בהוסיאטין, נתייתם מאמו בלידתה, ולאחר שנתיים נתייתם אף מאביו, משכך, גדל בביתו של ידיד אביו רבי מאיר לייבוש, הלא הוא הגאון המפורסם בשמו המלבי"ם, עד לגיל מצוות. אז עבר לגור בבית דודו במרקולשטי, ונאלץ לאמץ דרכון של יהודי אחר בשם פישמן, ומשכך נשתקע שמו פישמן. נשא לאשה את מרת באבא גולדא בת ר' אלתר [מרדכי זאב] קוצר וצעסי, נפטרה ג' תשרי תרע"א. שימש כסופר סת"ם, והיה חובב ספר. חינך את בניו לתורה ואהבת ציון. עלה לארץ ישראל בשנת תרע"ד, ונפטרה בה ביום ט"ז אלול תר"ץ, הובא למנוחות בבית הקברות הישן בתל אביב. צאצאיו מלבד בנו רבי יהודה לייב הנ"ל. זכריה פישמן סופר וביבליוגרף פירסם מאמרים וספרים רבים נפטר י"ב אלול תרפ"ו, גבריאל פישמן מורה ועסקן תל אביבי, עדה [אודל] פישמן עסקנית בתנועת הפועל הצעיר בא"י, ואף כיהנה בכנסת מטעם מפא"י, ואף היא כתבה ספרים, ועוד בת אחת, שהיתה נשואה ליעקובסון בתל אביב.
  • אביו רבי מרדכי הכהן למשפחת מימון, נולד בערך בשנת תקס"ה, היה מפורסם בדורו בשם, "ר' מרדכי ר' אברימילעס", שימש כאב"ד סטנוב שבפודוליה, עמד בקשרי ידידות עם המלבי"ם, ועם הגאון רבי אריה ליבוש באלחובר בעל 'שם אריה' ו'ערוגת הבושם'. רבי ישעיהו שור אב"ד יאסי העיד עליו כי היה בקי ברמב"ם, והניח אחריו חיבורים בכתב יד על הש"ס והרמב"ם, אך הם נשרפו. ורק חידוש אחד ממנו נדפס במאסף הפלס שנה ראשונה, ועוד מעט בספרי נכדו. שתי תשובות אליו מופיעה בשו"ת בית אפרים שחיבר הגאון ר' אפרים זלמן מרגליות (חושן משפט, ח, ט). זוגתו התיחסה לרמב"ם, ולכן בגזירת השמות בחר בשם מימון, מפחד הקנטוניסטים עזב את רוסיה, וויתר על משרת הרבנות, והתישב בהוסיאטין, שם כיהן כרב בית הכנסת של המתנגדים, עד לפטירתו ביום י"ט אדר תרט"ו, ונכדו ר' יהודה לייב כתב שנפטר ביום כ"ב שבט ומנוחתו בעיר הוסיאטין.
  • אביו רבי אברהם הכהן, נמסר אודותיו שלמד בבית מדרשו של הגר"א, מלבד בנו מרדכי היה לו בן נוסף ר' גבריאל כ"ץ, שאף הוא עזב את פודוליה מאימת החוטפים ועבר למרקולשטין שבבסרביה, וגידל בביתו את בן אחיו ר' אברהם אלימלך הנ"ל.


אשתו של רבי יהודה לייב, היתה מרת בתיה בת ר' שלמה גרינברג.
צאצאיו
בת יחידה נולדה לו לרבי יהודה לייב, היא היתה אשת ר' יצחק רפאל [ורפל], שהיה אף הוא ממנהיגי המפד"ל, נולד בשנת תרע"ד, בסאסוב שבגליציה, עלה לארץ ישראל בשנת תרצ"ה, ירש את חותנו ברבים מתפקידיו, מנהל מוסד הרב קוק, עורך כתב העת סיני, כמו כן כיהן כחבר כנסת מטעם החזית הדתית ועוד, ואף שימש כשר הדתות וסגן שר הבריאות. חתן פרס ביאליק ופרס הרב קוק, נפטר כ"א אב תשנ"ט.

בנו היחיד של יצחק רפאל, היה הרב שילה רפאל, נולד בשנת ת"ש, למד בישיבת הדרום ברחובות וישיבות קול תורה וחברון בירושלים. בבחרותו התקרב אל האדמו"ר הבית ישראל מגור. נישא לבת הרב אהרן כץ בנו של הגאון רבי ראובן כץ רבה של פתח תקווה וראש הישיבה הגדולה בעיר, וחתן אחיו של רבי הלל ויטקינד שהזכרנו בבלוג בעבר. רבי שילה כיהן כדיין ואב בית דין בבית הדין הרבני בירושלים, ורב שכונת קרית משה בעיר. נפטר ממחלה ביום ג' כסלו תשנ"ה. וכך כתב על סבו: "ייזכר לטובה סבי הגאון ר' יהודה לייב הכהן מימון ז"ל אשר נטע בליבי אהבת אמת לתורה, לגדולי ישראל ולספר העברי ובצל ספרייתו הגדולה ישבתי ופריה מתוק לחכי".

אין תגובות:

פרסום תגובה