היום מלאו מאתיים שנה לפטירת הגאון רבי אריה
לייב ברלינר, שכיהן כאב"ד ברעסלא.
רבי אריה לייב נולד בשנת תקכ"ה בברעסלא,
למד אצל זקינו אבי אמו רבי יצחק יוסף תאומים אב"ד שם, ואצל זקינו אבי אביו רבי
צבי הירש אב"ד ברלין, ובישיבתו של הגאון בעל ההפלאה בפרנקפורט. נשא לאשה את
בת דודו הגאון רבי יעקב משה אב"ד ווילעהן ואחר כך אב"ד אמסטרדם, בשנת
תקמ"ו היה מו"צ בווילעהן לימין חותנו, אחר כך נסע לפרנקפורט דאודר, לשמש
לימין אביו, תקופת מה כיהן כאב"ד דובענקי, ומשם נלקח לכהן כאב"ד ברעסלא.
בסוף ימיו, בשל הפרשיה המפורסמת סביב אביו והספרים שהוציא, עזב רבי אריה לייב את
רבנותו ונדד ממקום למקום, ומסופר שבכל מקום היה כותב הערות מחכימות על הספרים,
וכשגילו שיש כאן ת"ח גדול שכותב הערות חריפות, היה עוזב מיד את המקום. כך
המשיך ממקום למקום, עד שנפטר בפרנקפורט דמיין ביום כ"ז חשוון תקע"ו. הוא
לא הותיר אחריו צאצאים.
וזה סדר יחוס אבותיו.
אביו, הוא הגאון רבי שאול ברלינר אב"ד
פפד"א, חתנו של הגאון רבי יצחק יוסף תאומים אב"ד ברעסלא, הוא הדפיס את
הספר בשמים ראש ויחס אותו אל הרא"ש, אך נתברר שזה אינו נכון. ספרו השני הוא
כסא דהרסנא. וחיבר גם מצפה יקותיאל הגהות על הספר תורת יקותיאל שחיבר רבי רפאל
אב"ד אה"ו, אומם על ספרו זה חתם בשם בדוי, עובדיה בר ברוך. גם הוא עזב
את עירו בשל פרשת הספרים, ונדד מעיר לעיר, רבי יוסף שאול נתנזון סיפר כי הוא נפטר
בלבוב במהלך דרשה אותה נשא בבית הכנסת.
אביו הגאון רבי צבי הירש אב"ד ברלין, על
שמו נקראו כל צאצאיו, בשם המשפחה ברלינר.
אביו רבי אריה לייב אמסטרדם שנשא לאשה את מרת
מרים בתו של החכם צבי.
אביו הגאון
רבי שאול אב"ד קראקא
אביו, הוא הגאון רבי אברהם יהושע, הנודע בשמו
הרבי ר' העשל מקראקא.
ומעלה בקודש
ציינת כי "ספרו השני" הוא כסא דהרסנא, אך אין זה ספר נוסף.
השבמחקזהו ביאור על ה"בשמים ראש" שר"ש ההדיר/זייף.
ציינת ברמז דק מן הדק אך לא הרחבת מהי "פרשת הספרים".
בכלל התעלמת מהיותו של ר"ש "חשוד" בנטיה להשכלה
באותה העת.
הותרתי לאחרים מקום להתגדר בו.
מחקאני עוסק ביחוסי משפחות.
אריה לייב היה נשוי פעמיים. אשתו הראשונה היתה חוה ממנה היו לו כמה ילדים. ושם אשתו השניה היא לאה, ממנה נולדו לו ירוחם ברלינר, ואחיו אפרים ברלינר.
השבמחק